"עמך עמי": על המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות - סרוגים

"עמך עמי": על המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות

לבחור להתגייר זו בחירה שאין דרך להתחרט עליה אחר כך, וזה מה שהופך את הבחירה הזו לדרמטית. מדובר במחשבה בולטת במיוחד בשבועות שבין ליל הסדר ליום העצמאות, שמלאים אירועים עוצמתיים מההיסטוריה שלנו

author-image
"עמך עמי": על המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות
  (צילום: מיכאל גלעדי\פלאש 90)

גם בבורות שביערות אוקראינה. גם בתאי הגז בפולין. גם על סף תהום. כאשר הובילו את יהודי קייב לבאבי יאר, ידועים סיפוריהם של אנשים שברגעים אחרונים הצליחו להוכיח שאינם יהודים ולהינצל מהגזרה הנוראית.

לפני עשר שנים עברתי גיור, מתוכם כבר 7 שנים אני מלווה מתגיירים אחרים שבאים להסתופף תחת כנפי השכינה ועוברים את תהליך הגיור שלהם בבתי הדין של "גיור כהלכה", במהלך השנים האלו ראיתי מאות ואפילו אלפים שהחליטו לשזור את גורלם האישי עם המורכבות של ההיסטוריה הלאומית שלנו.

לבחור להתגייר זו בחירה שאין דרך להתחרט עליה אחר כך, וזה מה שהופך את הבחירה הזו לדרמטית. להתגייר זה להיות חלק מכנסת ישראל גם בשמחות וגם בגזרותיה. "כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ" (מגילת רות). אני חושבת על זה כל פעם מחדש בתקופה המיוחדת הזאת של שלושת שבועות התקומה והחירות בין ליל הסדר ליום העצמאות, שלושת השבועות שמלאים באירועים עוצמתיים מההיסטוריה שלנו.

אני באופן אישי וכך גם כל מתגייר בחרתי בעם ישראל וזה אומר לעמוד לצידו בקריעת ים סוף, ולמות במחנות ההשמדה, זה להתרגש בזמן שירת הלל של יום העצמאות חג גאולתנו ולהתאבל על הנופלים הרבים שמספרם הולך וגדל משנה לשנה. לבחור להיות יהודי אפילו שבכל דור ודור באים עלינו. להיות יהודי זה לקדש את שם ה' בחיים, אבל לפעמים גם למות על קידוש ה'.

אני זוכרת את הרגע המרגש ביותר במעמד בית הדין, כשבין השאלות על הלכות שבת, כשרות והצניעות אחד הדיינים שאל אותי, האם אכפת לי מגורלו של גלעד שליט (שבאותה התקופה היה עוד בשבי). אני זוכרת איך התרגשתי עד הדמעות כששמעתי את השאלה הלכאורה מאוד לא צפויה בבית הדין לגיור. אבל כשחשבתי על זה לעומק, הבנתי איזו שאלה עניינית ונפלאה זאת הייתה. אם אינך חש את צערו של אחיך, יהודי שנמצא בצרה, האם יכול אתה להגיד בלב שלם "עמך עמי"?

חשוב לדעת שרוב רובם של המתגיירים היום בישראל באים מרקע יהודי. גם אם לא הייתי מתגיירת, עדיין היו לי את בני המשפחה שנספו בשואה, וגם כאלה שניצלו, כאלו שנהרגו בפוגרומים באוקראינה, וכאלו שכנראה עמדו במעמד הר סיני. אבל לי ולרבים אחרים שהגיעו ממשפחות שבהיסטוריה הפרטית שלהן גם סיפור התבוללות מתוך נסיבות שהובילו אותן לזה, הייתה את הזכות להחליט אם אני רוצה להיות שייכת.

רוב המתגיירים של היום לא בחרו בעבר המשותף, אבל כולנו כאחד, כשקיבלנו עלינו עול מצוות, קיבלנו על עצמנו את העתיד המשותף. יפה ככל שיהיה, מאתגר ככל שיהיה. בחרנו להמשיך להיות חלק מגורלו הלא פשוט של עם הנצח. בגלל זה אני מתרגשת כל כך על כל נשמה חדשה שמצטרפת לקהל ישראל. ומתפללת שיהיו לכולנו יותר ימי שמחה מאשר ימי אבל.

יעל בלנקי מנהלת את מערך גיור כהלכה של ארגון עתים

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
יום אידם
יעקב | 04-05-2022 18:51
תפסיקו כבר להשוות את היום הנל לחגים היהודים הכתובים בתורה זה פשוט זלזול בוטה בתורה הקדושה היום הזה אין לו שום קשר ליהדות מי שקבע אותו היו אנשים שהלכו נגד ה' יתברך ותורתו מי שבכל אופן רוצה לחגוג יום שקבעו אותו אנשים שתקעו לאבא שלו סכין בגב שלפחות יכבד ולא ישווה אותו לימי השמחה שקבע אביו..............