הביטוי "צרות באות בצרורות" מעולם לא היה נכון יותר, כמו השבוע החולף של ראש הממשלה נפתלי בנט.

אחרי הפסגה המשולשת בשבוע שעבר בשארם א-שייח' עם נשיא מצרים ויורש העצר של איחוד האמירויות, היה נדמה שבנט מצליח לעלות על גל מדיני מוצלח.

ביקורים תכופים בבירות העולם, בולטות עולמית בניהול מגעים בין רוסיה לאוקראינה ושיחות טלפון רבות ממנהיגים בינלאומיים: כך החל להתגבש סביב בנט דימוי שיותר מתאים לראש ממשלה, ואפילו המחשבה שאכן יש מחליף לנתניהו במגרש הדיפלומטי.

בנט במצרים (צילום: דוברות נשיא מצרים)

האופוריה נגמרה מהר מאוד עם הפיגוע הקטלני בבאר שבע, שפתח את גל אחר של טרור שהיכה גם בחדרה, בבני ברק וגוש עציון, משאיר אחריו 11 קורבנות ופצועים רבים.

הצרורות שנשמעו היטב בכל מסך טלוויזיה ופלאפון מהפיגועים, החזירו את הציבור הישראלי הרבה שנים אחורה.

האתגר הביטחוני מציב מראה קשה בפנים של בנט. כמי שידע היטב בעבר להציע עצות ולהמליץ כיצד להתמודד עם טרור, הוא נמצא כעת בראש הפירמידה ומבחן התוצאה יקבע האם יוכל להמשיך לאחוז במושכות.

לא פשוט להפיל ממשלה, ובדרך כלל היא מתרסקת מתוך עצמה, אבל משבר ביטחוני היה בעבר זרז רציני לחלופי לשלטון, תמיד מצד שמאל חזרה לימין.

בנט יודע שלמילים יש משמעות

אבל בזה לא תמו הצרות של בנט. באמירה מקוממת אחת בתחילת השבוע, כשלראשונה השתמש בביטוי "הגדה המערבית" ולא שטחי יהודה ושומרון, הצליח יו"ר ימינה לעורר עליו ביקורת חריפה גם מתומכיו הגדולים, ואפילו בקרב חבריו לסיעה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט אומר "הגדה המערבית" (צילום: לע"מ)

אי הנוחות בקרב חברי ימינה והביקורת החריפה גם מבית, מציפה שוב את השאלה – כמה כוח יש באמת לבנט, ולא רק בממשלה עצמה, אלא אפילו בקרב תומכיו.

אי אפשר לפטור זאת בתור "פליטת פה", מכיוון שזה הטקסט שנכתב מראש בנאומו. קשה כמעט לדמיין שביטוי כזה יצא מפיו של מנכ"ל מועצת יש"ע בעבר ומי שפעם סומן המנהיג הבא של מחנה הימין.

גם ההצהרות של שרי החוץ בפסגת הנגב, שחזרו והדגישו את זכותם של הפלסטינים למדינה בגבולות 1967 כולל מזרח ירושלים, שבו והציפו שוב שהפערים המדיניים בתוך הממשלה גדולים ואת השאלה האם לראש הממשלה יש כוח אמיתי בה.

המבחן הגדול שלו

את השבוע החולף העביר בנט פיזית לבד. לאחר שאובחן חיובי לקורונה, ראש הממשלה נכנס לבידוד ונאלץ לנהל את המשבר הגדול ביותר עד כה בכהונתו כשהוא מבודד.

בנט ביציע המבודדים, ארכיון (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש 90)

במקום נסיעה מצולמת היטב להודו שבוטלה, בנט יהיה חייב להשתלט מהר מאוד על האירוע הראשון שבאמת מאיים על יציבות ממשלתו.

האופן שבו יעצור את גל הטרור, יקבל את ההחלטות הנכונות ויאזן את הקואליציה המורכבת שלו סביב הסוגייה הביטחונית והמדינית – זה מה שיקבע האם שלטונו ייזכר כתקופה רגועה או כאוטית, והאם אפשר להחשיב אותו לבעל הבית בממשלה.