אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מתי קוראים השנה את המגילה בבית שמש?

עקב אכלוס שכונות חדשות בבית שמש היוצר עיבור העיר, עלתה השאלה מתי קוראים את מגילת אסתר השנה. הרב אלחנן פרינץ משיב

מתי קוראים השנה את המגילה בבית שמש?
  (צילום: יעקב לדרמן/ פלאש90)

האם לעיר בית שמש יש דין מוקף לעניין מגילה?

אמנם רבו עסקו בנושא זה בעבר. אך המציאות בשנה זאת השתנתה. עקב אכלוס שכונות חדשות בבית שמש (כרמי, ד') היוצר עיבור העיר. כמו כן, כאשר בוחנים את כל הערים הקדומות כמקשה, רואים דברים שלא נתבררו יחדיו עד כה. אמנם בשנה זו אין נפק"מ מצד הקריאה עצמה, אך הגיעה העת להכרעה בנושא.

עוד באותו נושא

קריאת מגילה ומשלוח מנות: הלכות פורים לפי כל העדות

חורבותיהן של שמונה ערים קדומות נמצאות בתוך או בסמוך או נראות מבית שמש. הרה"ג יצחק זילברשטיין שליט"א כתב לי כי יש להמשיך לקרוא רק בי"ד, וזו לשונו:

בעניין שאלתו מתי יש לחוג את חג הפורים בעיר בית שמש, בעקבות שינוי המציאות ואכלוס שכונות חדשות, היוצר עיבור עיר, לשמונה ערים קדומות שחורבותיהן נמצאות בסמוך או נראה לבית שמש. והראה כת"ר שליט"א פנים שיש לקרוא מגילה בבית שמש בט"ו באדר ולא בי"ד, כפי שנהגו עד כה.

והנה אף שדבריו נאמנו מאוד, ונראית בקיאותו הגדולה וכו', מכל מקום לענ"ד נראה שיש להמשיך לקרוא את המגילה בבית שמש בי"ד באדר, כפי שנהגו מימים ימימה. וזאת, כיון שאין ידיעה ברורה וודאית בכל הערים שהזכיר כת"ר שאכן הם אותם הערים, כמו שציין במכתבו.

זאת ועוד, כיון שסו"ס מדובר בחורבות ובשרידי עתיקות וכו', ואין ידיעה וזהות לאף אחד מהתושבים מסביב למקומות אלו, ואין משתמשים בשמות אלו להזכיר מיקומם ומקומות אחרים כלל, דהיינו אף לא אחד מהתושבים בבית שמש ובסביבתה לא משתמש בציון ישובים עתיקים אלו, בבאו לציין מקום של חיים יהודיים בימינו, לכן יש לומר שאבד זכרם ונשתכחו מדעת בני אדם. וכעין מה שאמרו בתוס' ב"ב (מד, א ד"ה 'דוקא מכר') ובתוס' סוכה (ל, ב ד"ה 'וקרקע') מהירושלמי כלאים (ז, ד) לעניין קרקע שנשתקע שם בעלים ממנה, ואין ידוע לשום אדם מי הוא הבעלים. ועיין נתיבות המשפט (חו"מ שעא, סק"א וסי' שסג, סק"א), שהביא כן להלכה.

עוד באותו נושא

"מבודד שיוצא לשמוע קריאת מגילה לא מקיים מצווה"

זאת ועוד, יש לצרף דעת מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, במה שנשאל לעניין קריאת המגילה בקרית ספר, שרואים בגובה העיר את לוד, ופסק שאין לקרוא בה אלא בי"ד, כיון שלוד שלנו אין ידוע אם זו לוד הישנה, ודינה כספיקות, ודעת הרבה פוסקים שאין סמוך ונראה לספיקות, הובא בקונ' זמני הפורים (עמוד יט). וה"ה הכא בזהות הישובים שציין כת"ר, שאינם אלא כספיקות.

ולכן, בנידון שאלתינו, כיון שנשתכח שמם של מקומות אלו מן העולם, קשה לסמוך על שרדי חורבות נטושים וכו', ולקבוע הלכה לקרוא מגילה בט"ו.

ולכן לענ"ד נראה שיש להמשיך לקרוא מגילה בי"ד כמו שנוהגים היום.

וכפסיקת הרה"ג יצחק זילברשטיין כתב לי הראשון לציון הרה"ג יצחק יוסף בתשובה ארוכה וסיים בהאי לישנא: "המורם מן האמור, כי עיקר הדין בית שמש ואגפיה, ורמת בית שמש ג-ד, קוראים את המגילה ביום י"ד, וכמו שנהגו בשנים קדמוניות. והרוצה לקוראה גם ביום ט"ו מחמת הממצאים הארכאולוגים שנמצאו שם, יחמיר רק לעצמו ויקראה בלי ברכה, אך אל יורה כן לרבים, לשנות ממה שהכל נהגו, ולא תעשו אגודות אגודות".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
הרבי
נועם | 24-03-2022 19:16
הרבי מלובביץ' ישו מוחמד הנביא מואפק טריף