התגובות הבוטות של נשים לאתי כרייף – מזעזעות

  אתי כרייף. (צילום: אתר הרשות השופטת)

"מין תמורת מינוי", "שוחד מיני" זעקו הכותרות בעקבות הריאיון עם השופטת בדימוס, אתי כרייף, בתכנית "עובדה". הרשתות הוצפו בתגובות רבות ומגוונות, חלקן מתלהמות, קללות והשמצות וחלקן תגובות גיבוי ותמיכה.

המדהים הוא התגובות השליליות והבוטות שנשים הביעו כלפי כרייף. אני, הן כאישה והן בתפקידי כיועצת לקידום שוויון מגדרי, נחרדתי וחשתי אי נוחות.

דעתי בפרשה הייתה נחרצת: מי שאמורה לשבת על הכיסא בהיכל המשפט, לחרוץ חיים וגורלות, צריכה להיות אדם שניחן לצד כישוריו המשפטיים גם בערכים נעלים, כפי שנכתב במקרא: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע"; (שמות י"ח כ"א). אני בעד קידום נשים שנוכל לראות בהן מופת ודוגמה אישית, מעוררות השראה. לא בטוחה שכרייף כזאת.

ועם זאת, הזעזעתי מתגובותיהן החריפות של נשים כלפי כרייף, כאלה שבכלל לא עסקו בתפקידה כשופטת, אלא כאישה "מופקרת". במקום שהמקרה הזה יידון בעיניים שיפוטיות ועל פי החוק, המקרה הזה נדון ונוהל בעיניים מגדריות לגמרי.

המקרה של אתי כרייף הוא דוגמה לשימוש בקשרים אפקטיביים כדי להגיע לעמדה גבוהה ולחלומה לכהן כשופטת. למי שהגיעה מהפריפריה, אישה, מזרחית, מוכשרת ומקצועית (לדעת עמיתיה), הייתה זו הדרך לפרוץ את החומה הגבוהה. האקט בו נהגה כדי להשיג את המטרה האישית שנוי במחלוקת, אולם אין בו פסול מבחינה חוקית, מבחינה מוסרית את הדין והחשבון עליה לעשות עם בני משפחתה. בכל מקרה כרייף נענשה.

עכשיו, האם אנחנו, כנשים, באמת מסוגלות לסקול אותה באבני המוסר הציבוריות אחרי שקראנו לקידום נשים לתפקידי מפתח? האם אנחנו צריכות להיות אלה שנכנה אותה בכינויי גנאי נוראיים ואכזריים, שמביישים בעיקר את המשתמשות בהם? אנחנו, שנלחמות ב"צעדת השרמוטות" על הזכות של אישה לגופה, אנחנו, שנלחמות על חופש הדעה והביטוי, אנחנו, שמגנות דיבור מזלזל ומקטין – האם אנחנו אלה שנעשה זאת לאישה אחרת?

אילו היינו מדינת הלכה, אז אולי היינו מקבלות עונש מוות על "לא תנאף", אלא שבמדינת  ישראל, הדמוקרטית והמתקדמת, שבועת השופט מחייבת אותו לראות מול עיניו את החוק בלבד.

ובואו נודה על האמת, כולנו – נשים וגברים – מבקשים להסתייע בקשרים מכל סוג: כדי לזרז את התור לרופא, כדי לקבל הנחה ועוד על אחת כמה וכמה, כדי להתקבל לעבודה רמת מעלה, שהיא מועדון סגור שהכניסה אליו קשה. אם האדם שנבחר לתפקיד לא עבר על החוק, אין כל פסול בניצול קשרים לצד, ובעיקר, כישורים הולמים.

כמורה לתנ"ך, המקרה הזה מזכיר לי את דמויות המופת של רבות מגיבורות האומה במקרא שהשתמשו במיניותן כדי להתגבר על קשיים ועל שלטון פטריארכלי, ולהשיג את מבוקשן: תמר, יעל, רות, אסתר. כל אלה לא תמיד יצאו צדיקות, אבל הן בסוף הביאו גאולה לעצמן לעם ישראל.

ערכים כמו  יושר, הגינות, חמלה, שוויון, פלורליזם, קבלת האחר והשונה ועוד, הם יסוד משמעותי והכרחי לחברה מתוקנת ומושלמת. מאחר והמציאות מורכבת, רחוקה משלמות ופנים רבות לה, חשוב שלפני שחורצים דין נבחן את המקרה על כל היבטיו.

אנחנו, הנשים, גם ככה נתונות לביקורת קשוחה ולשיח ירוד מדי יום, בואו לא נתדרדר לעשות זאת האחת לרעותה.

 אהובה יצחק עמרם, היא יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה ושוויון מיגדרי באשדוד.

מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן