שי צ'רקה על אורי אורבך: "אולי היה פורש מהפוליטיקה"
לפני 7 שנים אורי אורבך ז"ל הלך לעולמו. לרגל המועד שוחחנו עם שי צ'רקה, שהיה אחד האנשים הקרובים לאורי, שמדבר על כמה שאורבך חסר במציאות הפוליטית היום, ועל העבודה המשותפת
השבוע לפני 7 שנים, אורי אורבך ז"ל הלך לעולמו. האדם והדמיון, שהתרבות הישראלית חייבת לו לא מעט, כמו גם הפוליטיקה הישראלית וראש הממשלה שלנו.
לרגל היארצייט, שוחחנו עם מי שהיה קרוב מאוד לאורבך, שותפו ליצירה שי צ'רקה, שסיפר לנו על העבודה המשותפת, על השקפת העולם הייחודית, ועל מה שהיה אולי קורה אילו אורך היה היום בחיים.
מהישיבה לכנסת
איך הכרתם?
"הייתי בתחילת שיעור א' בישיבת קריית שמונה, ואורי היה בוגר הישיבה" מספר צ'רקה, "יום אחד הוא בא לבקר, וראש הישיבה הרב צפניה דרורי קרא לי לפגוש אותו. הוא רצה להפגיש בינינו כי אורי כתב בזמנו מדור סאטירי בעיתון 'נקודה', ואני מצייר, אז הוא רצה שנכיר אחד את השני".
"ידעו כבר שאני מצייר, קצת לפני כן התפרסם במעריב עמוד שלם של קריקטורות שלי. זה היה כבר משהו ידוע, לא לקהל הרחב אבל בטוח בישיבה והסביבה".
"אורי בא איתי לחדר שלי בישיבה והראתי לו ציורים" צ'רקה מספר בנוסטלגיה, "וכבר במקום הוא הציע שנתחיל לשתף פעולה ושאצייר למדור שלו בעיתון. זה נמשך עד שהלכתי לצבא. רוב הדברים המשותפים שלנו היו אחר כך, אבל ההיכרות הראשונית הייתה בישיבה".
השניים לא שמרו על קשר בזמן שצ'רקה שירת בצבא. "אבל לקראת השחרור שלי אורי התקשר לספר לי שהוא מקים את עיתון אותיות, ורצה שאני אשתתף בו. משם זה התגלגל לשיתוף פעולה בספרים שהוא כתב, ציירתי בכל מיני מדורים באותיות ואת הקומיקסים הראשונים שלי כתבתי תחת עריכתו. היה קשר שנמשך 30 שנה".
הייתם חברים טובים?
"גם כשהוא כבר לא כתב אלא היה עסוק בלהיות חבר כנסת ושר, הקשר שלנו נשאר קבוע. המונח 'חברים טובים' מבלבל כי זה לא חברים שיוצאים לבלות בטיולים וכאלה, אלא זה משהו בעיקר בטלפון והתעסקות בעיקר באזורים המקצועיים ופחות בצדדים האישיים – למרות שגם זה היה".
"היינו מגיעים לשמחות משפחתיות אחד של השני. יש גם את העירוב האישי, אבל הקשר היה קבוע ונמשך גם כשכבר לא יכולנו לשתף פעולה מקצועית – אבל שמה זה היה יותר בקטע של החלפת רעיונות ודעות, וגם דאגה של מה קורה איתך".
איש מעורר התפעלות
מה למדת ממנו?
"בצד המקצועי זה היה קצת להישען אחד על השני, בעניין של ההגעה למקומות שהם לא בתוך התחום של המגזר" אומר צ'רקה, "זה היה מאד ראשוני ודי במקביל שהוא התחיל לכתוב לעיתונאים שלא שייכים למגזר, והכניסה שלו לגלי צה"ל היה בזמן שנכנסתי יותר לאזורי הטלוויזיה וידיעות, עם כל מיני אנימציות שהיו בטלוויזיה הכללית".
"אני התעסקתי בהחדרת עניין הקומיקס, לא רק לצד המגזרי אלא בכלל בארץ. לא היה דבר כזה בזמנו, זה היה דבר די מהפכני לעשות קומיקס – ואורי בעניין הזה היה גם משענת וגם סיפק במה ועצות טובות, לצד שיתוף פעולה – היה לנו קומיקס משותף".
איזה יצירה שלו תפסה אותך במיוחד?
"אני לא יודע להגיד. אני רק יודע שזה תמיד היה מעורר התפעלות לראות את המהירות שבה הרעיונות נשפכים אצלו. ברגע שיש נושא הוא היה פשוט שופע ביצירתיות. יש לי גם חיבה מיוחדת לספר שלו "אסור להפוך תנין בשבת" שאיירתי לו, בגלל שמדובר בנונסנס".
"אצל אורי הרבה פעמים האמירה הייתה המרכז, יש משהו חשוב להגיד ולבטא, אג'נדה שצריך לקדם, והכלים פחות משנים. בנונסנס האג'נדה בכלל לא קיימת, לא מחפשים את הפואנטה. יש לי המון חיבה ליכולת שלו להתנתק מהעניין הזה וללכת נטו על היצירתיות".
מה היה קורה אילו
אתה מרגיש שהוא חסר היום במציאות הפוליטית בישראל?
"ברור. לדעת שיש שמה מישהו שאפשר לסמוך על האינטגריטי שלו, על כך ששיקול הדעת שלו ענייני וטהור עד כמה שאפשר – זה משהו שמאד חסר" צ'רקה אומר בעצב, "בכלל חסרה איזו הסתכלות בהירה, לא היסטרית, נסחפת, מתלהמת ודרמטית – משהו שקול, ממישהו שמסתכל על העניין כמו שהוא וקובע את דעתו".
המציאות הפוליטית הייתה אחרת אם הוא היה פה היום?
"קשה מאד לדעת. יכול להיות שהכוחות האלה שהם כל כך לא אורי – ואני מדבר על כוחות, לא אנשים – היו פולטים אותו החוצה".
מה, יכול להיות שהוא היה פורש מהפוליטיקה?
"מאוד יכול להיות שהוא היה בוחר לפרוש במצב הזה. כשאין אותו שם, אז אי אפשר לדעת כלום מה היה קורה אם… לא מה הוא היה חושב על הדברים, ולא האם הוא היה נשאר להילחם על שלו או פורש כי הוא אומר שכבר אין מה לעשות כאן".
מה היית רוצה שאנשים ילמדו או יקחו ממנו?
"אולי העניין הזה של לעצור ולחשוב באופן רגוע על הדברים. לא להיסחף להתלהמות ודרמטיות. החשיבה הקרה והתבונית על המצב הזה כדי לקבוע עמדה, פחות אוטומטיות מחנאית".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו