היסטוריה התרחשה היום (חמישי) כאשר לראשונה יו"ר הכנסת נאם בישיבה מיוחדת של הבונדסטאג בברלין לציון יום השואה הבינלאומי, במסגרת הטקס המיוחד נאם מיקי לוי בעברית בפני חברי הפרלמנט הגרמני.

בסוף דבריו הקריא יו"ר הכנסת מיקי לוי את תפילת הקדיש מתוך סידור אשר שימש נער יהודי גרמני בחגיגות בר המצווה, ב-22 באוקטובר 1938, רגע לפני פרעות נובמבר 38' הידועות כ"ליל הבדולח".

בסוף התפילה, פרץ לוי בבכי והתקשה לעצור את ההתרגשות הרבה מהמעמד הייחודי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

באדיבות ערוץ כנסת

לאחר הנאום התעוררה ביקורת על כך שיו"ר הכנסת מיקי לוי לא אמר קדיש עם כיפה על ראשו, אך מבירור עולה כי מדובר בטעות בשל ההתרגשות הרבה מהמעמד.

לוי כן שם כיפה על ראשו בתחילת נאומו כשהוא ציטט פרק מתהילים, אך בשלב הקראת הקדיש הוא שכח.

מיקי לוי עם כיפה בתחילת נאומו (צילום: בועז ארד)

"גרמניה וישראל בנו גשר"

לוי: "אני עומד מולכם היום נרגש ומלא ענווה, ביום השואה הבין-לאומי, יום ההנצחה לקורבנות הנציונל-סוציאליזם. גאה לייצג את המדינה היהודית והדמוקרטית היחידה בעולם – מדינת ישראל, בתפקידי כיושב ראש הכנסת, ליבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית".

"עבותות הזיכרון הללו כורכות יחד את העמים שלנו, הישראלי והגרמני. ולצד הזיכרון – התקומה. ב-80 שנה ושבעה ימים אלה הצלחנו – שתי האומות, לקום מתוך טראומה לאומית היסטורית ולהיבנות מחדש, באומץ ובנחישות."

"שתי אומות שעברו מסע יוצא דופן, בדרך לפיוס ולביסוס הקשרים והידידות האמיצה בינינו. גרמניה וישראל בנו גשר הרואה עין בעין את עוצמת הדמוקרטיה וחשיבותה, כמו גם את ההכרח לעבוד יחד כדי לשמור עליה, שוב ושוב, יום יום."

"גבירותי ורבותי, דומני כי ככל שעשינו, מוטלת עלינו חובה לעשות עוד. שהרי אנו נתבעים להידרש אל הזיכרון, כדי להבטיח את הנצחתו למען הנצח האנושי. אך לצידו של הזיכרון – אנו נתבעים גם לבנות מתוכו חזון. להידרש גם אל התקווה ולתכנן יחד עתיד – הנשען על ערכים וחלומות משותפים".