מסתמן: הממשלה לא תשנה את אזורי העדיפות הלאומית
בניגוד לדרישות מפלגות השמאל, ככל הנראה מפת אזורי העדיפות הלאומית לא תשתנה כעת והממשלה צפויה להאריך את תוקפה בשבועות הקרובים, כך נודע לסרוגים מפי גורמים שנכחו בדיונים

פרסום ראשון: מסתמן כי מפת העדיפות הלאומית לא צפויה להשתנות כעת ובשבועות הקרובים הממשלה תאריך את תוקפה שוב, כך נודע לסרוגים מפי גורמים שנכחו בישיבת צוות השרים שעסקו בסוגיה.
כזכור, בעקבות דרישתם של שרי מפלגת העבודה ומרצ , לדון ולעצב מחדש את מפת אזורי העדיפות הלאומית שעודכנה בפעם האחרונה ב-2018 בממשלת נתניהו, צוות שרים התכנס לראשונה ביום ראשון האחרון לדון בסוגיה.
אחד המשתתפים בישיבת צוות השרים על מפת העדיפות הלאומית אמר לסרוגים כי "כולם מבינים שאי אפשר לפתוח את המפה, אם נפתח את הקריטריונים זה לא יגמר".
עוד הוסיף: "נדהמנו לגלות כי המפה הזאת שקיבלנו בירושה ממשלת נתניהו מופלית ממש לטובת הציבור הערבי, הרבה מאוד מיישובי המגזר הערבי כלולים בתוך המפה".
לסרוגים נודע כי גם מנכ"ל משרד רה"מ, יאיר פינס אמר כי המפה לא תיפתח מחדש.
מה זו מפת אזורי העדיפות הלאומית?
מפת אזורי עדיפות לאומית הנוכחית היא רשימת ישובים שנקבעו בהחלטת ממשלה בשנת 2018, ואשר בהם הממשלה רשאית להעניק הטבות ותמריצים, במסגרת מסלולי סיוע שונים, במטרה לסייע בקידומם של יישובים אלה.
ישובים הנכללים במפת אזורי עדיפות לאומית זוכים לתמריצים ושלל הטבות מהמדינה במטרה לעודד צמיחה והתפתחות של אותם מקומות. ישנם מס' קריטריונים בכדי להיחשב "אזור בעל עדיפות לאומית" אשר המרכזי שבהם נמדד על פי "מדד הפריפריאליות" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד נוסף שקובע את הגדרת האזור כבעל עדיפות לאומית הוא המרחק בו הוא נמצא מגבולות ישראל בצפון ועזה.
כאמור, המפה עודכנה לאחרונה בהחלטת ממשלה משנת 2018. תוקפה של המפה פג בישיבת הממשלה בספטמבר האחרון, שם היא זכתה לביקורת מצד שרי מרצ והעבודה שאמרו: "מדובר במפה פוליטית", שכן היא כוללת את יישובי יהודה ושומרון. אך בשל הדרישה לחדש את המפה, הממשלה החליטה להאריך את תוקפה של המפה הנוכחית עד 2.1.22 כך שכעת עברו כבר שלושה שבועות ועדיין לא גובשה החלטת ממשלה על מפה חדשה.
במפלגת העבודה רוצים להכניס קריטריונים חדשים
מפלגת העבודה לקחה על עצמה כיעד לשנות את מפת אזורי העדיפות הלאומית בטענה כי "יותר מדי שנים מדינת ישראל הייתה מדינת יהודה ושומרון, והגיע הזמן שהיא תחזור להיות מדינת הנגב והגליל", כך אמרה מרב מיכאלי בחודש אוקטובר.
בדיון שנערך אצל מנכל משרד רה״מ דרש השר בר לב להוסיף קריטריונים חדשים אשר לפיהם ייקבעו אזורי העדיפות הלאומית.
גורמים שנכחו בצווה השרים סיפרו לסרוגים כי אלה המדדים שדרש השר עמר בר לב בשם מפלגת העבודה:
- הכנסת ערים מעורבות
- מדד נשים: בחינת המקומות על פי מתן השירותים לנשים כגון: רפואת נשים, תעסוקה לנשים, מרכזי טיפת חלב ועוד.
- מדד שיקבע על פי רמת תשתיות של תחבורה ציבורית ונגישות תחבורה לאזור.
- מדד תעסוקה כללי של האזור
- מדדי ביטחון אישי כגון מס' תחנות משטרה ואיכות השיטור העירוני באזור.
- נגישות לשירותי רפואה של האזור
- מדד שיקבע לפי כמות נציגות משרדי ממשלה באזור
מתנועת לוחמים לשלום נמסר: ״הדיווח לפיו ממשלת ׳השינוי׳ מתכוונת להמשיך את שמירת ההתנחלויות כאזורי עדיפות לאומית מוכיחה בדיוק שלא שינוי מנחה אותה, אלא המשך הכניעה ללובי המתנחלי שממשיך לשמור על כוחו. קוראים לנציגי השמאל להזכיר לממשלה שהקו הירוק מהווה קו אדום״
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו