אחת השאלות המרכזיות במגזר הדתי לאומי היא שאלת שילוב העולמות הדתי והמודרני. כולנו חיים במציאות של שני העולמות הללו ויש הרבה שחשים אי נעימויות תוך כדי הניסיון לשלב ביניהם. השילוב הזה יוצר לא מעט התנגשויות בין תחושת העצמאות והכפייה, בין המוסר והערכים המודרניים לאלו של היהדות, בין העבר והווה.

הספר 'יהדות על הרצף' מאת הרב ד"ר עידו פכטר עוסק בדיוק בנושא הזה ומציג השקפת עולם אחרת ושונה ומזו המקובלת. פכטר מדבר על שינוי התודעה ההלכתית כצעד הראשון בדרך לשילוב בין שני העולמות. הרעיון הכללי הוא שההלכה כחבילה שלמה לא מיועדת ולא מכוונת לכלל עם ישראל.

שצריך לשנות את נקודת המבט על החילונים ולראות בהם חלק מהעם היהודי ההלכתי, לחבר אותם לעולם ההלכה ולקבל את העובדה שהם לא יאמצו את כל החבילה ההלכתית ולתת לזה מקום. הפתיחות הזו תוריד את רתיעה הקיימת היום מעולם ההלכה ותאשר לחיבור גדול יותר ל אנשים ליהדות.

ההלכה צריכה להיות אותנטית ואמתית ולא ליצור תחושה של שקר בנפשי. האדם צריך לקיים הלכה מתוך הבנה שלה ומתוך ראיית הערך והתפקיד שהיא ממלאת. שני העולמות, הדתי והמודרני, מתחילים מנקודות מוצא מאוד שונות. האדם המאמין רואה את האל במרכז כמי שקובע ומנהל את המציאות.

האדם המודרני רואה את האדם כמי שקובע ומנהל את העולם. ההלכה נותנת לאדם הרבה כמו למשל משמעות וקהילה מה שהמודרניות לא מצליחה לתת, ומנגד המודרנה נותנת לאדם דברים אחרים שלא נמצאים בהלכה. בפרקי הספר פכטר מתייחס למספר מישורים שמזמן שילוב העולמות כמו למשל קיום הלכה במרחב של עדות ודתות, שאלת החידוש ההלכתי, האוטונומיה בהלכה ועוד.

(באדיבות: הוצאת כרמל)

בסיומו של כל פרק מובאת התייחסות מעשית שמדגימה את התיאוריה בצורה מוחשית מאוד ומשלימה את התמונה שפכטר מציג. פכטר כותב שיש שרואים בו 'רפורמי' ויש שרואים בו 'אמיץ', אני שייך לאלו שרואים בו אמיץ. הספר שלו נותן זווית ראיה ומחשבה חדשים בצורה שמנוסחת ומנומקת בצורה מלאה ושלמה שגורמת לכל אחד לחשוב ולהרהר בדברים, לשקול אותם ולחשוב האם אין בהם צדק גדול.

ברור שהספר מעורר מחלוקות והתנגדויות וזה מה שהופך אותו לחשוב כדי לא להוריד מסדר היום את ההלכה ואת התחדשותה.

יהדות על הרצף, עידו פכטר, 227 עמ', הוצאת 'כרמל'