נסיעה לאומן

ש: למה רוב הרבנים מתנגדים לנסיעה לאומן? למה הם לא שואלים רבני ברסלב לפשר הדבר?

ת: רבני ברסלב הזקנים והותיקים מתנגדים (ע' החוברת "ראש בני ישראל" של חסידי ברסלב – רשם מ"צ).

נ נח נחמ נחמן

מה המקור של נ נח נחמ נחמן מאומן?

ת: אין לזה מקור. זה חדש.

ש: למה זה לא דרכי האמורי לחשוב שזה פועל ישועות?

ת: הם לא חושבים כן, אלא זה לעורר אצלם יראת שמים. בענין דרכי האמורי עיין פסחים קיב א לגבי שברירי ברירי רירי ירי רי ושו"ת רשב"א א קסז.

ציור שמש וירח

ש: למדתי שאסור לעשות ציור שמש וירח. אך ראיתי שרבים לא מקפידים על זה?

ת: יש מתירים אם אין זיקה לעבודה זרה. פירוש הרמב"ם על משנה ע"ז. שו"ת דעת כהן (ס' סד – רשם מ"צ).

אמונה תמימה

ש: מה הכוונה באמונה תמימה שמוזכרת בספרים? אמונה שטחית?

ת: לא. אמונה שלימה.

עובר שנפל

ש: האם עובר שנפל יש לו חלק לעולם הבא?

ת: כן. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, חוץ ממי שקלקל והרי הוא לא קלקל.

בנות ים

ש: האם באמת קיימת בנות ים? אני זוכר שפעם למדתי על זה בגמרא?

ת: לא קיים. בגמרא זה דיון תאורטי, מה דין יצור כזה (בכורות ח א. רש"י. עיין נתיבות עולם, נתיב התורה, נתיב יד – רשם מ"צ).

הורוסקופ

ש: מותר לקרוא הורוספקופ?

ת: לא. לרמב"ם איסור תורה של לא תעוננו. לרמב"ן איסור דרבנן של תמים תהיה עם ד' אלהיך. נפסק בשולחן ערוך. זה גם שטויות (שו"ע יו"ד קעט א-ב. רמ"א שם – רשם מ"צ).

סרטן

ש: האם אפשר לומר סרטן או חייבים לומר "המחלה"?

ת: אפשר לומר סרטן, אין זה גורם שום צרה ושום עין רעה.

אתיופי

ש: מה אתיופי אמור להרגיש כאשר הוא רואה שרש"י כותב שהמצרים שחורים ומכוערים? האם ללמד רש"י זה בכיתה בה יש אתיופי?

ת: אתיופים אינם שחורים כמו מצרים וכושים, אלא צבע ביניים, שזה הצבע הקדום שלנו, כמבואר במשנה נגעים פרק ב, שאנו יפים כי אינינו שחורים כמו כושים ולא לבנים כמו גרמנים אלא כמו עץ אשכרוע.

דור ישרים

ש: האם לעשות בדיקת דור ישרים?

ת: חשוב מאוד. כמעט חובה.

ספרי אמונה

ש: אלו ספרי אמונה עלי ללמוד? אני תלמיד מכינה.

ת: אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ. שאל ראש המכינה.

תפילת הדרך

ש: האם מגוש עציון לירושלים יש לומר תפילת הדרך?

ת: כן גם אשכנזים גם ספרדים. כי יש מידה מסוימת של סיכון. אבל שאל רבנים שם.

לימוד תורה

ש: האם יש שכר לימוד תורה על ספרי האדמו"ר מסטמר?

ת: ודאי.

שבת שומרת עליו

ש: מי ששומר על שבת, השבת שומרת עליו. אם כן, כיצד נרצחו בפיגוע בשבת?

ת: זה פתגם יפה שמישהו המציא, אבל לא תורה, לכן אי אפשר להקשות קושיות על פיו.

רפורמים

ש: האם רפורמים כלולים באחדות האומה?

ת: ודאי. הם כופרים אך שייכים לעם ישראל.

טבילת כלים

ש: שמעתי שכלי חדש מותר לשימוש פעם אחת בלי טבילה?

ת: ודאי לא. אולי זה בלבול עם כלי חד פעמי.

שעטנז

ש: אם המוכר מבטיח לי בחנות שאין שעטנז בבגדים אפשר לסמוך עליו?

ת: לא. יש להיות בטוח שהוא אמין.

ש: ואם הוא דתי?

ת: גם אינו נאמן. כי אולי על אף ששומר מצוות, הינו מזלזל על לפני עוור, בשביל בצע כסף.

יראת ד'

ש: מה יותר עמוק – יראת ד' או אהבת ד'?

ת: יראת ד'. ביטול היש. עיין מאמרי הראיה עמ' 468, יש והעדר.

שבטים

ש: האם לאחר הגאולה עם ישראל שוב יתחלק לשבטים?

ת: כן. סוף יחזקאל. רמב"ם מלכים יב ג.

צדקה

ש: האם לעשיר שפשט את הרגל יש לספק רכב מפואר כמו שהיה לו מדין סוס לרכב בו?

ת: לא נראה, ועל כל פנים אלה שחסרים מזון ותרופות ושאר דברים חיוניים קודמים.

תפלה על נס

ש: אני קטוע יד. מותר לי להתפלל שהיא תחזור?

ת: אין מתפללים על נס. משנה סוף ברכות. אבל להתפלל על פרוטזה מעולה.

עולי אתיופיה בחנוכה

ש: האם אתיופים חוגגים חנוכה?

ת: כן. על אף שאבותיהם לא היו באותו הנס, אין זה משנה, הם שייכים לכלל ישראל.

התיישבות בירושלים

ש: למה לגור ולהקים ישיבה דווקא ברובע המכונה המוסלמי?

ת: מצוה להתישב בכל מלוא רוחב הארץ, וקל וחומר בירושלים, וקל וחומר אבי אביו של קל וחומר בלב ירושלים.

שקית של ספר קודש

ש: קניתי ספר קודש. האם מותר לי להשתמש בשקית עבור נעלים?

ת: כן, כי היא לא הוקדשה לספר. אבל שקית שמשמשת תמיד לספר, יש לה דין תשמיש מצוה ואסור להשתמש בה שימוש של בזיון.

גיוס תלמידי ישיבה

ש: האם מי שתורתו אומנותו, חייב ללכת לצבא?

ת: כן. אחרי הדחיה. מצוה משולשת בה כולם חייבים: א. הצלת העם. ב. הצלת הארץ. ג. קידוש השם (שו"ת שאילת שלמה א שסח – רשם מ"צ).

שקר

ש: האם מותר לשקר בשביל להכין מסיבת הפתעה?

ת: כן. זה לא השקר שאסרה תורה, שהוא שקר לרעה: מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג.

חורים באזניים

ש: מה ההיתר לחורים באזניים לנשים, הרי אסור להשחית את הגוף?

ת: זניח

מלחמת על יהודה ושומרון

ש: לאיזו מלחמה התכוון רבנו הרב צבי יהודה כאשר אמר: על יהודה ושומרון תהיה מלחמת?

ת: הוא בעצמו הסביר בכתב ובעל פה (מוקלט): לא הדרכה מעשית אלא חינוכית לעורר למסירות נפש. ואכן הוא מעולם לא נתן הדרכה מעשית שיעשו שעשו זאת. ועיין בבא בתרא קל ב שהוראה צריכה להיות להלכה ולמעשה.

מות קליני

ש: מי שחזר ממות קליני בזמן המקדש היה טמא?

ת: לא. כי מתברר למפרע שלא היה מת. ועיין נדה ע ב.

עד מאה ועשרים

ש: מה מקור הקביעה שגבול החיים הוא מאה ועשרים?

ת: אין קביעה כזו. אמנם על הפסוק "ויהיו ימיו מאה ועשרים שנה" (בראשית ו ג), יש פירשו שזה גבול אורך החיים (חזקוני, העמק דבר). וכן היו גדולי עולם שחיו זמן זה (משה רבנו, הלל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא), אך אין שום מניעה לחיות יותר. כגון מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים, שני חיי שרה. וכן ירבו.