אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

על הניסים ועל הנפלאות שמאחורי שירי חנוכה המוכרים

ילדות עשוקה, נכות ועבודות כפייה: לא מעט מהמילים והלחנים של שירי חנוכה הפופולריים נכתבו בצל טרגדיות אישיות תוך התגברות על משברים וקשיים מ'נרותיי הזעירים ועד 'באנו חושך לגרש'

על הניסים שמאחורי שירי חנוכה המוכרים
  חנוכייה (צילום:מנדי הכטמן/ פלאש 90) תמונת כותב (צילום: מורן ברק אלחדז)

שירי חנוכה נושאים עמם לא אחת משמעות סמלית של אתוס ציוני ויהודי בו מעטים גברו על רבים, האור גבר על החושך אך כמה מן השירים שאנו מזמזמים בחג הזה נושאים עמם גם משמעות אישית עבור המחברים כך שנדמה שהשיר שזור במעשה חייהם וגם בסיפור הלאומי

אחד הסיפורים המופלאים מסתתר מאחורי השיר שכבר הפך למטבע לשון "באנו חושך לגרש" שנראה שהוא גם לגמרי המוטו של חייה של שרה לוי-תנאי מחברת השיר.

עוד באותו נושא

בדקנו בשבילכם: הסופגניות השוות ביותר בחנוכה הקרוב

לוי-תנאי נולדה ביפו בתחילת המאה שעברה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היא הוגלתה יחד עם הוריה למחנה פליטים בכפר סבא שם נספו אמא ואחיה והיא עברה עם אביה לצפת. הגורל האכזר הכה בה שוב כשאביה נפטר בטרם עת וכך בגיל צעיר היא נשלחה לבית יתומים בצפת.

מצפת עברה לוי-תנאי לגור בכפר הנוער מאיר שפיה. כשסיימה את חוק לימודיה החלה ללמוד לתואר בגננות ובתומו החלה לעבוד בגן בשכונת שפירא בת"א. בימים ההם של שנות השלושים החלו להתעצב שירי ילדים בעברית ולוי תנאי נרתמה לעניין כשיצרה והגתה שירי ילדים תוך כדי עבודתה.

בין היתר חיברה את 'ליצן קטן נחמד" ו"נסדר מעגל גדול", ושנים מאוחר יותר את 'באנו חושך לגרש' שנכנס לקאנון השירים הישראלי. צד נוסף בסיפורה המדהים של לי תנאי קשור לעניין שלה במחול ובמשחק. היא למדה משחק במקביל לעבודתה כגננת אך תיאטראות הבימה והאוהל סירבו לקבלה "הם דחו אותי רק בגלל שיש לי מבטא מזרחי" טענה. למרות אכזבתה היא החליטה להקים להקת מחול תימנית בשם 'ענבל' שזכתה ברבות השנים להכרה ולפרסים.

גם מאחורי השיר המרגש 'נרותי הזעירים' מסתרר סיפור מיוחד. השיר נכתב במקור ביידיש בשם "די חנוכה ליכט" על ידי המשורר הידיי החשוב, מוריס רוזנפלד, שהיגר לארה"ב שם עבד כחייט בתפרה במה שנודע לימים בתור עבודות סדנאות היזע המתישות ומפרכות.

רוזנפלד ניצל כל רגע פנוי מהעבודה המייגעת כדי לכתוב על גורל אותם פועלים שאינם נספרים. בנו יחידו, יוסף מת בגיל 15, הדבר השפיע רבות על מצב רוחו ובריאותו והוא נעשה משותק בחצי מפלג גופו וראייתו נחלשה עד מאוד. עוד פרט מעניין היה כאשר רוזנפלד ביקר באירופה בשנת 1908 וזכה להוקרה וגם להלחנה של שירו בידי המוזיקולוג פרופ' צבי הרמן ארליך, שגם הלחין את 'פה בארץ חמדת אבות'. ארליך שאיבד את מאור עיניו בגיל תשע סיפר שהלחנת השיר נוצרה בזכות "הזיכרון שהיה לי על האור טרם אבדתי את יכולתי לראות".

גם השיר הכי מזוהה עם החג "ימי החנוכה" מסתיר סיפור מורכב. השיר נכתב במקור בידיש בידי מרדכי ריווסמן ומי שתרגם אותו לעברית היה הבלשן והמורה אברהם אברונין שהיה חבר ועד הלשון העברי. בחייו האישיים המוות רדף אותו, כאשר שלושה מתוך ארבעת ילדיו סיימו את חייהם בטרם עת. בנו מנחם נפטר ממחלה בזמן גירוש תל אביב, בתו נחמה שלחה יד בנפשה ובתו האחרת – ציפורה, נפטרה כתוצאה ממחלה ממארת.

ולסיום משהו קטן וטוב על 'אבי ספרות הילדים העברית' לוין קיפניס, שפרסם 150 ספרים, 1200 סיפורים ולמעלה מאלף שירים, משלים ואגדות והוא למעשה ייסד את מסורת החגים והשירים בגנים ובתי הספר בישראל. הייתם מאמינים שעד גיל שלוש הוא בכלל לא דיבר ובגיל 12 כבר הפך למורה? אבל את השיר הראשון שכתב במה שהוא מגדיר "כנס חנוכה אישי", הוא חייב לחג האורים והכל קרה די במקרה.

ב 1913 הוא למד אומנות בבצלאל וכאשר עבר ליד 'הגן העברי לדוגמא' שהוקם על רקע מלחמת השפות בידי חסיה סוקניק הוא הטה אוזן לשירים אך לא הבין את המילים. יום אחד כך סיפר קראו לו להיות אורח בגן "נכנסתי לשם ושמעתי שיר כל כך יפה. ומה עם המילים שאלתי". השיר היה בשפה הגרמנית והוא נוצר לחג המולד "תכף נדלקה לי חנוכייה בראש וחיברתי את השיר 'חנוכיה, חנוכייה ספרי נא לי מעשייה". השיר הזה כפי שאנחנו כבר יודעים היה החלוץ, אחריו הגיע שטף של יצירה שלא פסקה במשך תשעים שנה

 

איתן אלחדז ברק – חוקר ומתעד טקסים וחגים בישראל

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
תודה איתן. החכמת...
דוד | 29-11-2021 9:56
תודה איתן. החכמת אותנו עם פיקנטרייה מעניינת הקשורה לחג