לא נשבר: חיים פרלמן מספר על הסיוט במרתפי השב"כ

חיים פרלמן, שזכה לכינוי "הדוקר היהודי" שרד 31 יום במעצר השב"כ. עכשיו, אחרי ששוחחר, הוא מספר בראיון על הרגעים הקשים ועל שיטות הפעולה האפלות של שרות הבטחון הכללי

לא נשבר: חיים פרלמן מספר על הסיוט במרתפי השב"כ
  (צילום: פלאש 90)

חיים פרלמן שנעצר לפני למעלה מחודש, כינס מעין מסיבת עיתונאים בבית הוריו בתקוע, בה הוא חושף מעט ממה שעבר עליו בימי המעצר במתקן השב"כ בפ"ת. פרלמן יליד רוסיה, עלה לארץ עם משפחתו בראשית גל העליה מברה"מ לשעבר, כשהיה בן עשר, ובנערותו למד בישיבת "הרעיון היהודי". באותה תקופה שימש רכז הנוער של תנועת "כהנא חי", לפני שהוצאה אל מחוץ לחוק. הצבא סירב לגייס את פרלמן, בשל עברו ה'כהניסטי', והוא החל ללמוד חינוך גופני במכללת גבעת וושינגטון.

עם תום לימודיו, החל לעבוד בבית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אך פוטר, משום שנפתח לו תיק פלילי בעקבות הפגנה נגד תוכנית ההתנתקות. מצבו הכלכלי הקשה היווה כר נוח למפעילי המחלקה היהודית של השב"כ לנסות ולדוג את פרלמן, כדי שישמש סוכן בעבורם. בתחילה התפתה פרלמן, להפגש עם מספר סוכנים ואלו מסרו לו סכומי כסף גדולים במזומן ואף סידרו לו עבודה פיקטיבית בתור מפקח על כלבים משוטטים. במפגשים אלו ניסה סוכן בשם 'דדה' להסית את פרלמן לבצע פיגוע נגד ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית השייח' ראאד סאלח. פרלמן שכבר חשד כי הוא נופל לבור, הצליח להקליט את הסוכן משדל אותו לבצע את המעשה. מיד לאחרי פגישות אלו הודיע פרלמן למפעיליו כי הוא מנתק איתם כל מגע.

תוך זמן לא רב הוא נעצר בחשד כי הוא "הדוקר הסדרתי" שביצע מספרי מקרי רצח בירושלים של ערבים בשנות התשעים. פרלמן נלקח למתקן השב"כ בפ"ת, ונחקר שם באינטנסיביות במשך 31 יום. לעיתים הוא הושב על כיסא כשהוא אזוק במשך 18 שעות ביום. אבל פרלמן החליט שהוא לא מדבר. במשך 31 יום הוא לא ענה על אף אחת משאלות החוקרים, למרות שאלו ניסו לדובב אותו ולהפעיל עליו לחצים פיזיים ומנטליים. על תחושותיו במעצר הוא מספר: "כל המטרה שלהם הייתה לגרום לי להרגיש אשמה, אפסיות, שאין לי זכות קיום". על יחס החוקרים אליו אמר: "נכנס אלי פעם חוקר ואמר לי: יכול להיות שאתה יותר חכם מאיתנו, יותר חזק מכל אחד מאיתנו, אבל אנחנו עשרה חוקרים ואנחנו נשבור אותך בסוף".

במקביל למעצרו החל ארגון 'חננו', המסייע משפטית לעצירים יהודים, שנעצרו בשל מלחמתם למען ארץ ישראל, להפעיל לחצים משפטיים ותקשורתיים לשחרורו. מסתבר שבמשך כל זמן המעצר לא היה לשב"כ חומר מפליל נגדו, וכל פעם הם שלפו עוד 'דו"ח סודי' שבגינו ביקשו להאריך את מעצרו. בשיאה הגיעו החוקרים למעשה פארסה, בו הובאו פצועים מאותם מקרי דקירות בשנות התשעים כדי לזהות את פרלמן במסדר זיהוי. זאת אחרי ששמו ותמונתו כבר פורסמו בכל כלי התקשורת. השופט נחום שטרליכט (אדם דתי), זרק את חוקרי השב"כ מכל המדרגות והורה לשחרר את פרלמן למעצר בית, בבית הוריו בתקוע, כשנאסר עליו להפגש עם אנשי הימין הקיצוני נועם פדרמן וברוך מרזל.

על היחס מצד הציבור אמר פרלמן: "השב"כ כל כך רצה לתת לי את התחושה שאני הזוי ושנוא, עכשיו אני יוצא החוצה ומקבל כזה חיבוק גדול מכולם". לדבריו הרבה אנשים וגופים נרתמו לעזור לו כלכלית. גם מהתקשורת לא חוסך פרלמן את הביקורת: "מהיום הראשון התקשורת גזרה את דיני והחליטו שאני רוצח. שפכו את דמי. אני חף מפשע והאמת יצאה לאור". ועוד קצת על השב"כ: "כל יום שעובר השב"כ מקבלים עוד מכה, עוד כישלון, הבזיון שלהם רק הולך וגדל. הכל היה בשביל לתפור לי תיק, שלא הצליח".

לגבי אלו שעומדים במקום שלו, ועלולים ליפול כמוהו הא מזהיר: "המסר שלי לחברים הוא לא ליצור איתם קשר. אם יוצרים איתך קשר, יש לנתק את הטלפון ולספר לכל החברים. הפחד הגדול שלהם הוא חשיפה". כנראה שפרלמן צודק, לפי שמועות שרצו ברשת האינטרנט, מפעילו 'דדה' פוטר מהשירות מספר ימים לאחר שתמונתו נחשפה ברשת האינטרנט.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
תגובה אחת מיין לפי
1
למה לחפש את הפושע כשאפשר למצוא קרבן אחר
י | 04-12-2015 11:09