לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות ובמכללות, התארח באולפן סרוגים, הרב חיים נבון, המלמד בישיבות ובמדרשות, סופר ופובליציסט, שבין השאר כתב את הספר "מכים שורשים" העוסק במגמות התופסות את העולם המערבי, בפירוק כל מה שקשור למשפחה, זהות ולאום.
האוניברסיטאות בארה"ב הפכו לסמן של הליברליזם הקיצוני, שהולך ביחד עם תנועת ה-BDS, הפלייה נגד לבנים, גברים ועשירים. המגמות האלה מתחילות להגיע גם לארץ וחודרות שוב דרך האקדמיה, שברובה מוטה שמאלה ואפילו לשמאל הקיצוני.
הרב נבון בוגר תואר שני באוניברסיטה העברית, ממליץ על לימודים אקדמיים, אבל אומר כי כיום האתגרים השתנו, וצריך להיכנס לקמפוס בעיניים פקוחות שיודעות לזהות את הסכנות.
תפיסת העולם היא דיכוי של מוחלשים
"לפני 100-150 שנה נראה שהעימות המרכזי הוא בין היהדות לבין מדעי הטבע, איך נברא העולם – ספר בראשית מול תורת האבולוציה. היום, אני חושב שברור לכל בר דעת, שהמתח המרכזי הוא בין עמדתנו ואמונתנו היהודיות לבין מה שקורה במדעי החברה והרוח".
צריך לדעת שהיום מדעי החברה, מבוססים על שורה של אקסיומות שצריך להכיר אותן. רוב מה שקורה היום באקדמיה בנושא מדעי החברה מבוסס על תיאוריות ביקורתיות שמניחות שהעולם שלנו בנוי על דיכוי של המוחלשים בידי החזקים. אין שום היבט חיובי ומכונן במעגלי הזהות שלנו: משפחה, קהילה, עם, לאום ודת. הכול נתפס כמערך משוכלל של דיכוי. צריך להיות מאוד ערני.
כלומר, אשכנזי מדכא ספרדי, גבר מדכא אישה, לבן מדכא שחור, ישראלי מדכא פלסטיני וכן הלאה?
זה הרבה יותר משוכלל מזה, זה נקרא פוליטיקלי קורקט או פוליטיקת זהויות הכל נובע מאותה תפיסת עולם שאומרת, אין שום דבר חיובי שקורה במערכת הזהויות שלנו. נדיר מאוד שתראה מחקרים על משפחה כזהות חיובית ומכוננת. תמיד תראה מחקרים המראים מי פוגע במי במשפחה. אותו דבר בזהות לאומית, זהות דתית, עדות. כל פוליטיקת הזהויות נועדה לפרק את הזהויות, כי כל מטרתה נועדה להראות איך החזקים וההגמונים מנסים להחליש את המדוכאים והמוחלשים.
הפגנה נגד הכיבוש באוניברסיטת תל אביב (תומר נויברג/פלאש90)
אנחנו בשנים האחרונות רואים ברישום למדעי הרוח, למדעי היהדות, זה קשור למה שקורה באקדמיה, לנטייה הזו שמאלה?
אני חושב שזה קשור, ואני מצר על זה. מדעי הרוח ומדעי היהדות נתנו לעולם הרבה דברים גדולים, ועוד יכולים לתת. אנשים רואים את הנתונים ואומרים, הדור הזה חומרני, לא רוצים ללמוד דברים שהם מעבר לחומר, אבל ההפך הוא הנכון, הרבה מאוד אנשים הולכים ללמוד בזמנם החופשי קורסים של העשרה במדעי הרוח, אבל הם מתרחקים מהאקדמיה.
אנשים פחות באים ללמוד, כשלא מעניקים להם רוח, אם כל מה שתלמד במדעי החברה, זה איך כולם מדכאים את כולם וכמה אתה רע, מה מרומם בזה?
כשהיו היסטוריונים ופילוסופים שדיברו על ערך גדול לחיי האדם, גם אם אתה לא מסכים, אתה בא ולמד ומתעשר ומתמודד. אבל אם כל מה שיש למכור לך זה תאוריות ביקורתיות של דיכוי, בשביל זה אדם יכלה את זמנו כך וכך שנים?!
סטודנטים דתיים צריכים לשמור את הקשר לתורה
הספר שלך 'מכים שורשים' הוא בעצם "פנקס הכיס", מה שצריך לשנן ומה שיציל את הסטודנטים בפני נפילה לאג'נדות שמנסים להכניס באקדמיה?
אני לא רוצה להציל ולא רוצה שישננו. אני שמח שאנשים קוראים את הספר הזה ואת שאר ספריי ומוצאים בזה עמדות מעניינות ומאתגרות. אבל עיקר העיקרים הוא לדעת מה שקורה בעולם, להבין את הנחות היסוד שנמצאות ברקע, ולהיות מסוגל להציב אלטרנטיבה, חליפה יהודית, שמרנית, אינטליגנטית כי החלופה הזו קיימת.
להבין מה האקסיומות של מדעי החברה. מכים שורשים (הוצאת ידיעות ספרים)
סטודנטים שעכשיו מתחילים שנה א' או ממשיכים לשנה ב' וג', האם הם צריכים איזה עוגן מחוץ לאוניברסיטה של בתי מדרש לבוגרים, של ישיבות ומדרשות? זה ייתן להם את החוסן הזה?
מאוד. אני חושב שאדם דתי, בתקופה כל כך משמעותית של חייו, צריך שיהיה לו קשר ללימוד תורה. ואנחנו לא מצליחים בתחום הזה. אנחנו משקיעים המון בהכנה לצבא ובליווי בזמן הצבא, חיי אוניברסיטה, לא צריך להתייחס אליהם כמו שדה מוקשים, אבל זו תקופה משמעותית של החיים – אדם עובר טלטלות ואדם נפגש עם כל מיני אתגרים, וצריך שיהיה לו את העושר והכוח, שנותנת תורה. כמה שאדם יותר מצליח ללמוד תורה, להיות קשור לתורה בתקופת הלימודים האקדמית – זו תהיה בריכה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
