לאחר פרסום דבריו של תא"ל עופר וינטר הבוקר, כי התריע בזמן מבצע "צוק איתן" נגד היציאה לפעולה בה נהרג ונחטף סגן הדר גולדין, תוקף אביו, פרופ' שמחה גולדין, את שר הביטחון בני גנץ.

לפי דבריו של  גולדין: "עופר וינטר חשף היום את מה שכולנו מרגישים כבר שבע שנים – הכשלים של הפיקוד הבכיר היו בוהקים כמו פרוז'קטור באמצע הלילה."

"הדבר המטריד ביותר הוא שהכישלון בניהול האירוע לא נגמר במבצע עצמו – הוא ממשיך בכסת"ח של כל הפיקוד הבכיר כבר שבע שנים. הרמטכ"ל של מבצע צוק איתן, הוא היום שר הביטחון. במקום להילחם כדי לכפר על הכשלים של הפיקוד הבכיר שלו במבצע צוק איתן – החבורה הזו ביחד ממשיכה להפקיר את הבנים כבר שבע שנים."

צילום: אלבום משפחתי, פלאש90

גולדין תוקף את גנץ על כך שנאבק לטובת תוספות כספיות, ולא על השבת הבנים: "השבוע למדנו ששר הביטחון דווקא יודע להילחם, כשמדובר בפנסיות התקציביות שמוסיפות לו ולחבריו מאות אלפי שקלים הוא הלוחם הכי גדול. אם גנץ היה נלחם על השבת אורון והדר כמו שהוא נלחם על התוספת לפנסיות התקציביות – הבנים כבר מזמן היו חוזרים הביתה."

וינטר: "התנגדתי ליציאה לפעולה בצוק איתן"

7 שנים לאחר אירועי "יום שישי השחור", שבה נהרגו רב-סרן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמל-ראשון ליאל גדעוני, פרטים חדשים נחשפו הבוקר (שלישי) בעיתון "ישראל היום" על האירועים שקדמו לפעילות של סיירת גבעתי במהלך מבצע צוק איתן. תא"ל עופר וינטר, ששימש בזמנו כמח"ט גבעתי, חשף בהרצאה שנשא לאחרונה כי הוא התנגד לצאת לפעילות בגלל הפסקת האש שתוכננה לאותו יום.

הפעילות המדוברת התבצעה ביום שישי, 1 באוגוסט 2014 – כשבאותו בוקר הוכרזה הפסקת אש למשך 72 שעות, ביוזמתם של מזכ"ל האו"ם באן קי מון ושר החוץ האמריקני ג'ון קרי. למרות הפסקת האש, יצא כוח בפיקודו של שראל לפעילות לאיתור מנהרה של חמאס באזור רפיח. בסופו של דבר המבצע הסתבך כאשר מחבלים שיצאו ממנהרה תקפו את הכוחות הישראלים, הרגו את שלושת הלוחמים וחטפו את גופתו של גולדין, שמוחזקת מאז ברצועת עזה.

בנט עם וינטר (צילום: אריאל חרמוני)

בהרצאה שנשא בחודש שעבר בפני חניכי קורס מח"טים, חשף תא"ל עופר וינטר כי התנגד לפעילות הזאת – אך עמדתו נדחתה. וינטר סבר כי לא נכון לצאת לפעילות בזמן שהוכרזה הפסקת אש, וחשש כי הסיכון לכוח גדול מהסיכוי לאתר את המנהרה. עוד אמר כי הוא חשש להכניס את החיילים לסיטואציה בעייתית, שעלולה הייתה לסכן אותם בהפסקת האש – כפי שכבר קרה מספר פעמים במהלך המבצע.

ערב הפעילות הביע וינטר את התנגדותו בפני מפקד האוגדה דאז מיקי אדלשטיין, שהחליט בכל זאת לאשר אותה. עמדתו של אדלשטיין נסמכה על כך שהמודיעין העדכני של השב"כ וצה"ל מאותו היום קבע מפורשות כי באזור רפיח עובר תוואי של מנהרה התקפית, שטרם אותרה למרות כמה מבצעים שקיים גדוד הסיור של גבעתי בגזרה.

"לפני היציאה למבצע ידענו שהפסקת האש האחרונה צריכה להיכנס לתוקף בשמונה בבוקר. כשקיבלתי את הפקודה ממפקד אוגדת עזה אמרתי שאני מערער עליה כי אני חושב שזה יהיה מסוכן להכניס את הלוחמים לסיטואציה שכזו שתגביל אותם ולבסוף תסכן אותם" סיפר. "מפקד האוגדה התעקש, ואני החלטתי בפעם הראשונה לערער על ההחלטה בפני אלוף הפיקוד סמי תורג'מן".

בהמשך וינטר חזר על טיעוניו בפני האלוף תורג'מן, שהגיע לחפ"ק של חטיבת גבעתי. "קשרתם ללוחמים שלנו את הידיים בכך שהכנסתם אותם למבצע הזה תוך כדי הפסקת האש" טען. "התעקשתי שאם המלחמה מסתיימת, לא נכון להיכנס להרפתקה הזו. גם ככה לא גמרנו את כל המנהרות". למרות זאת, תורג'מן הכריע לטובת מפקד האוגדה והורה על ביצוע המשימה. וינטר הדגיש שהוא התנגד למבצע, אך לא סירב פקודה וקיבל את ההחלטה המקצועית.