אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

ג' אלול: הרלוונטיות של תורת הראי"ה קוק לימינו

דומני כי בדורנו האינדיבידואליסטי, השאלות הלאומיות והקולקטיביות איבדו ממרכזיותן, ואף הציונות הפכה למציאות המובנת מאליה ואיננה עוד אידיאה מחשבתית לענות בה

ג' אלול: הרלוונטיות של תורת הראי"ה קוק לימינו
  הרב קוק זצ"ל (צילום: ארכיון, ברוך גרינברג)

לו הייתי צריך לבחור בחיבור אחד האהוב עליי במיוחד מתוך יצירתו האדירה של הראי"ה קוק, שיום פטירתו חל בג' אלול, הייתי בוחר בספר "לנבוכי הדור". ספר זה, שנכתב ככל הנראה בסביבות שנת 1903, היה גנוז ועלום במשך למעלה ממאה שנה עד שפורסם במלואו במהדורה מוערת ומדוקדקת על ידי הרב ד"ר שחר רחמני.

שנים מספר לפני ההדפסה הרשמית של הספר, החיבור עבר בהיחבא כקובץ פי.די.אף ממחשב למחשב בעולם הישיבות. זכורני כבחור ישיבה צעיר את ההתרגשות הרבה שאחזה בנו כשהצלחנו לשים את ידינו על חיבור חדש ומסעיר של הראי"ה זצ"ל.

החיבור "לנבוכי הדור" כונה על ידי תלמידי הראי"ה הבודדים שהיו מודעים לקיומו בשם "מורה נבוכים החדש", וכשמו כן הוא – ניסיון אמיץ ומקורי לשרטט תפיסת עולם רוחנית-דתית חדשה, המתמודדת בישירות ובכנות עם השינויים המחשבתיים והפילוסופיים הכבירים שחוללה המודרנה, ועם האתגרים והקושיות הרבות שהיא מעוררת על התורה והמסורת.

הספר, שקהל היעד שלו מלכתחילה היה הצעירים היהודים המשכילים שנטו אחרי רוח התקופה ולא רק יושבי בית המדרש, שונה גם בסגנונו משאר כתבי הראי"ה – הוא נכתב באופן שיטתי, מובנה ומסודר, ולשונו בהירה ומובנת.

לאורך הספר מתמודד הרב קוק עם שורה ארוכה של נושאים טעונים – תורה ומוסר, תורה ומדע, דרווין והאבולוציה, ביקורת המקרא לסוגיה, סוציאליזם ותיקון עולם, חילון וכפירה, היחס לדתות אחרות ועוד. הספר מכיל בתוכו אמירות רדיקליות במיוחד המעידות עד כמה היה מוכן הראי"ה ללכת רחוק מבחינה תיאולוגית על מנת להרחיב את גבולות המחשבה הדתית, כך שרבים יותר יוכלו לחסות תחת כנפיה ולשלב בין פתיחות לעולם הפילוסופי והמדעי ונאמנות למסורת ושמירת מצוות.

אחת הדרכים בהן הולך הראי"ה בספרו, היא ההפרדה בין דעתו האישית לגבי מה שנכון לבין מה שיכול להיות נכון באופן עקרוני. לדוגמה, ביחס לשאלת מקורה של תורה שבעל פה, קובע הראי"ה כי אף שבוודאי יש להאמין במקורה האלוהי של ההלכה ובגדולתם של חכמים, הרי גם מי שמאמין שהיא יצירה אנושית ושחכמים היו אנשים כערכנו, מחויב אליה מצד קבלת האומה.

אשר על כן, גם הגילויים החדשים בדבר ההתפתחות ההיסטורית וההשפעות החיצוניות על ההלכה לא יכולים לערער את הנאמנות כלפיה. כיוצא בזה כותב הראי"ה גם ביחס לשאלת קדמות העולם, דטרמיניזם מדעי, אבולוציה, כפירה באפשרות של ניסים ונושאים נוספים.

בכך לימדנו הראי"ה עיקרון חינוכי-רוחני חשוב, הרלוונטי עד ימינו: במקום להשקיע מאמץ בלהסביר לשואל למה הוא טועה, מוטב לנסות להרחיב את גבולות החשיבה הדתית כך שגם הוא יוכל למצוא בה את מקומו.

והנה עוד שני לקחים שיש לקחת מחיבור זה לימינו:

א. עיקרו של הספר אינו רק התוכן שלו, שהרי השאלות שאנו מתמודדים איתן היום אינן בהכרח אותן השאלות הנידונות בספר, וגם ספק אם כל  התשובות שהרב קוק מציע יניחו את דעתנו כיום.

הלקח המרכזי לימינו הם העקרונות שמשרטט הראי"ה להתמודדות עם עולם משתנה: להכיר בשינוי שבמציאות, להביט בו בעין טובה ולנסות למצוא לו מקום בתוך העולם הדתי, להתמודד באומץ ובכנות עם השאלות והערעורים על המסורת ולא לדחות אותם על הסף,  להיות קשובים לביקורת של הכפירה ומתוכה לנסות לזקק ולחדש את האמונה.

ומכאן לכלל תורת הראי"ה. המבקש את הרלוונטיות של תורת הראי"ה לזמנינו אינו יכול להסתפק בלימוד ועיון בכתביו אלא עליו לנסות להסתכל על העולם דרך המשקפיים שלו, ומתוך כך לייצר הגות חדשה המתמודדת עם האתגרים המחשבתיים של זמנינו (אותם הראי"ה לא הכיר). לא ניתן  לפתור את כלל מצוקות הפוסטמודרנה בעזרת הכלים שמציע הראי"ה. עלינו לייצר כלים חדשים (ושבורים) המותאמים לשאלות העכשוויות  אותם אנחנו נשאלים ושואלים, כפי שעשה למשל הרב שג"ר.

ב. הספר 'לנבוכי הדור' לא פורסם בידי הראי"ה או בידי ממשיכיו. הסיבה לכך, ככל הנראה, היא, שחיבור זה נכתב בחוץ לארץ, זמן מועט לפני עלייתו של הרב קוק לארץ בשנת תרס"ד (1904), ונועד להתמודד עם השאלות שהעסיקו את הצעירים היהודים המשכילים באירופה.

לאחר עלייתו לארץ, הבין הראי"ה כמנהיג ציבור קשוב, שהאתגרים הרוחניים והמחשבתיים של יושבי הארץ שונים ולכן גם המענה ההגותי שהם זקוקים לו צריך להשתנות בהתאם. אמנם הראי"ה קוק המשיך לעסוק בחלק מהנושאים המופיעים ב"לנבוכי הדור" גם בשבתו בארץ ישראל (בספר "אדר היקר" באגרות לד"ר זיידל ובמקומות נוספים) אך נראה שמכאן ואילך תורתו קיבלה דגש לאומי וכללי יותר ועסקה בעיקר באתגרי היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. הספר 'לנבוכי הדור' הושם לפיכך בצד ולא זכה לפרסום.

דומני כי בדורנו האינדיבידואליסטי, השאלות הלאומיות והקולקטיביות איבדו ממרכזיותן, ואף הציונות הפכה למציאות המובנת מאליה ואיננה עוד אידיאה מחשבתית לענות בה. לכן, לצד המגמה ההולכת ומתחזקת של העיסוק בצדדים הנפשיים והקיומיים בתורת הראי"ה,  עשויה להיות כיום עדנה מיוחדת לספר "לנבוכי הדור" , הן מצד התוכן – עיסוק בשאלות אוניברסליות העולות מהמפגש בין התורה ולבין המדע, הפילוסופיה והאתיקה, והן מצד הצורה – אימוץ דרכי התמודדות כנות וישרות עם אתגרי דורנו.

=======

הרב יצחק קלימן הוא משגיח ומלמד מחשבה וחסידות בישיבת מעלה גלבוע, חבר הפורום לשיח יהודי עכשווי

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
מפחיד
אחד העם | 11-08-2021 10:32
מפחיד לחשוב שהרב קוק יכל להכיל דעה שהתורה היא לא משמים ומה שמחייב בה זה קבלת האומה, איזה פיתרון יש כאן לשאלת האמונה? ומה אם אחד יבוא ויגיד שהיום האומה בחרה בדרך אחרת? ואם אליקים רובינשטיין יגיד שהיום האומה בחרה בדת המזוהמת של בגץ? מה שרואים שתוצאות ההרסניות של גישה זו זה הבלבול וחוסר המחויבות ,ויכולת הכלה של כל מעשי סדום ועמורה ,כואב לראות את הספקות והלבטים של הנוער הדתי לאומי ,אחוז גדול מציבור זה כבר איננו מאמין באמת מתורה משמיים ,פילוסופיה גבוהה[כביכול]זו שאינה אלא שטחיות גמורה שמכוסה ועטופה במילים גבוהות ובציטוטים מסורסים שהוצאו מהקשרם ,זה מתכון בטוח לרדידות וצביעות ,בסימן אחד של רבי שמואל רוזובסקי יש יותר עומק מכל ספרי הרב קוק ,אני סבור שתופעת בנט וימינה הם תוצאה ישירה של הגות הרסנית זו בבחינת קיים זה מה שכתוב בזה ,דווקא ביום פטירתו הדבר הכי גדול שאפשר לעשות לעילוי נשמתו ,זה להגיד אנחנו לוקחים תקופת צינון מהגות חצויה זו ,אנחנו מתחבירם לאמונה התמימה של החפץ חיים ,הבן איש חי ,החזון איש, האדמור הקדוש מצאנז ,האדמור הקדוש מסאטמר ,גדולי וענקי המוסר ,הסבא מקלם ,הסבא מנובהרדוק, הסבא מסלבודקה ,רבי אליהו לופיאן ,ומרן הרב שך ,עלה אחד בספריהם עולה עשרת מונים על כל הגותו המסוכנת של הרב קוק
חוץ
אחד העם | 11-08-2021 15:21
חוץ מהשמצה אישית לא ענית עניינית[אין לי טענה שאתה מגן על הדמות המרכזית אצלכם, זה דבר טוב ורצוי ,אבל תענה עניינית]גם אם אפשר להתווכח על כוונת הרב קוק אין להתווכח על התוצאות האיומות ,זו לצערי עובדה
שטויות
שני מהעם | 11-08-2021 11:20
אדון 'אחד העם' - אל תדבר שטויות בנושאים שאתה לא מבין בהם. נשמע מדבריך שאתה לא מבין דבר ולא חצי דבר בתורת הרב קוק אז פשוט תשתוק. ובטח שביזוי תלמידי חכמים לא מעיד עליך דברים טובים.
2
תורת הרב קוק זצ"ל
יהודי | 11-08-2021 12:58
תורתו רלוונטית הרבה יותר ודווקא היום כל הבעיות והתמודדות חייבת להיות מתוך תורת הכלל ויסודות של התורה כך שגם הערך הלאומי חייב להילמד דווקא בגלל עזיבתו היום חלק מהבעיות
3
מה הוויכוח כל...
א.א | 11-08-2021 19:33
מה הוויכוח כל התורה שבעל פה שקר. וגם קוק והתאוריות שהמציא אותו דבר
4
המאמר מעיד על...
לירן חיימוביץ | 11-08-2021 23:40
המאמר מעיד על הבנה לא רצינית בכתבי הרב קוק , בוודאי כזאת שאינה שייכת למסורת המובהקת של מוסרי חוכמתו הקדושה . הלאומיות זה לא רעיון שבה והולך ... זה רעיון שהיה קיים מאז יציאת מצרים , בבתי המקדשות , בגלות הוא נשכח מפי ההמון אבל אצל יחידי סגולה נשאר , ובתקופה האחרונה שחזרנו לארץ ישראל , כולל בשעות אלו ממש :) יש יכולת להמון הרחב להיות בקשר וחיבור עם רוח העם , ולא זה לא עבר :) ... זה פשוט פושט צורה ולובש צורה יותר עדינה ויותר בהירה , אבל הרעיון וההשראה הלאומית עודנה חיה ובועטת . אדרבה היא יותר קשורה לתורה ולמסורת מבעבר , וזה מעיד דווקא על התקדמות !! , והיא רק תלך ותתחזק יותר ויותר , בוודאי .