סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג הגיב לחשיפה באתר סרוגים לפיה מאז שנת 2014, כמעט ב-100 אחוז מהמקרים, בית המשפט העליון אינו פסק הוצאות משפט לעתירות של המוקד להגנת הפרט נגד הריסת בתי מחבלים.

"בג"ץ שכבר עשרות שנים מהווה חממה לשמאל הקיצוני ולאויבי העם, לא בוחל גם בפוליטיזציה של ניהול התיקים", אמר קינג. "זה התחיל באחוזים גבוהים של דחיית עתירות 'ראי' של הימין בשעה שעתירות השמאל המקוריות מתקבלות וזה ממשיך במריחת הזמן כשמדובר בעתירות של ארגוני ימין לעומת עתירות זהות לחלוטין של ארגוני שמאל ואנטישמים שנדונות בתוך ימים ספורים וזה מסתבר גם מתבטא בoverchaging את הימין ו-nocharging את השמאל. ללא ספק זאת עדות לכישלונם של כלל שרי המשפטים לשעבר".

76 עתירות מאז 2014

מבדיקת סרוגים עולה כי ב-76 עתירות אשר הוגשו משנת 2014 על ידי המוקד להגנת הפרט נגד הריסת בתי מחבלים – בית המשפט אינו פסק הוצאות לארגון השמאל אשר מייצג כמעט בכל המקרים את משפחות המחבלים.

אי מתן הוצאות בפסקי דין אלה, למעשה מהווה לגיטימציה של בית המשפט לעתירות אלה. הכלי המשפטי של מתן הוצאות נועד בכדי למנוע את הזילות והקלות בהגשת עתירות לבית המשפט. המציאות הנוכחית, בה מוגשות שוב ושוב עתירות למרות הידיעה כי קרוב לוודאי הם ידחו בבית המשפט, מאפשרת לדחות את הרס בתי המחבלים לתקופה של מס' חודשים וגורמת לאיבוד אפקט ההרתעה של הצמדת הרס בתי המחבל לזמן ביצוע הפיגוע.

גורמים משפטיים טוענים כי הנחת המוצא של השופטים לדחות את העתירות ללא הוצאות היא כדי לא להכביד כלכלית על המשפחות לצד ההחלטה להרוס את בתיהם. אולם, המוקד להגנת הפרט מייצג בחינם את המשפחות בבג"ץ, כך שאין מדובר במשפחה שהינה חסרת כל אלא בארגון שתקציבו השנתי בשנת 2019 היה קרוב לשבעה מיליון שקלים.

בתוך כך, לצד הייצוג של המחבלים ומשפחותיהם, המוקד להגנת הפרט עותר גם בעצמו לבית המשפט נגד הריסת בתי מחבלים. בנוסף, ישנם מקרים, כמו בדיון על הרס ביתו של המחבל שרצח את יהודה גואטה, בו המוקד עותר שוב לאחר מתן פסק הדין של השופטים ובעקבות כך ניתן צו ביניים אשר מעכב במס' חודשים נוספים את הרס בית המחבל ולמעשה פוגע באפקט ההרתעה.

באחת מהעתירות נגד הריסת בית המחבל שרצח את הרב אטינגר והחייל גל קידן, השופט אלכס שטיין הדגיש כי במקרים אלה בית המשפט אינו מחייב בהוצאות את העותרים.

"הנני מציע לחבריי כי נדחה עתירה זו, וכמקובל במקרים מסוג זה, לא נעשה צו להוצאות".

מהרשות השופטת נמסר: "הוצאות נפסקות אך ורק בהתאם לנסיבות ההליך הספציפי ולא לפי שום שיקול אחר ובוודאי בלי כל קשר לזהות העותרים והשתייכותם הפוליטית".

מהמוקד להגנת הפרט סירבו להגיב לכתבה.