אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב אבינר סופד: הגאון החסיד הרב אברהם דב אוירבך זצ"ל

הגאון רבי אברהם דב אוירבך זצ"ל היה איש חסד, שפעל לעזור לאחרים, מכל הסוגים, בלי חשבון. היה גאון בתורה אבל מעל זה, חסיד במצוות בין אדם לחברו.

הרב אבינר סופד לרב אברהם דב אוירבך זצ"ל
  (צילום: עטרת ירושלים)

עיה"ק טבריה ת"ו זכתה בימינו לנזר משחת קודש של גדולי עולם: הג"ר משה קליערס (הרב הראשי האשכנזי), הג"ר יעקב חי זריהן (הרב הראשי הספרדי), הג"ר רפאל הכהן קוק (רב העיר), הג"ר אשר זאב ורנר (אב"ד) ואחריו ממלא מקומו כאב"ד, חתנו הג"ר אברהם דב זצ"ל, בנו של הגרש"ז אויערבאך, גם מכונה כ"רבה של טבריה".

אשרי העיר שראתה את כל אלה.

הרב אויערבך זצ"ל ליד הרב אבינר (עטרת ירושלים)

עוד באותו נושא

ברוך דיין האמת: רב העיר טבריה נפטר בגיל 86


3

מתי אפשר לחדש?

כששימשתי אני הדל בתחילת דרכי בקבוצת לביא ובמושב קשת, במשך עשר שנים, פניתי בתדירות בשאלות רב להגרא"ד זצ"ל לברר, להעמיק ולקבל הדרך בפסק הלכה ובהנהגת קהילה. הגראד"א ענה על מאות על גבי מאות שאלות בכתב ובעל פה, ואפילו פעם בשוקי טבריה (מעין בן עזאי הורה בשוקי טבריה. עירובין כט. קידושין כא). כל פעם שהגראד"א השיב, התשובה היתה בגאונות, בשכל ישר ובסבלנות, ולכן חזרתי אליו עוד פעם ועוד פעם. כאשר הערתי מגמרא או פוסק ולפעמים הגראד"א היה מציין שזו באמת הערה ששייכת לעניין, ולפעמים היה מניף בידו בתנועת ביטול שזה לא לעניין. לפעמים הגראד"א היה חותך ופוסק, ולפעמים היה מברר סברות וכיוונים.

שאלתי פעם את הגראד"א: האם מותר לי לפרש את הגמרא – כמובן עם מסקנות הלכתיות – לא לפי החת"ס? הגראד"א השיב: "וודאי, בתנאי שקודם בדקת בכל הש"ס שפירושך לא נסתר ע"י הגמרא בשום מקום". הבנתי את הרמז העדין. ואכן יש הרבה דברים שכתב הש"ך על השולחן ערוך שאינם חידושים אלא סיכום שיטות הפוסקים, אך כשכתב חידוש, הש"ך היה עובר מהר על כל הש"ס בתמצית בתוך חצי שעה, לוודא שהחידוש לא סותר את הגמרא. וגם שמספרים שהרוגצ'בי, כשקראו לו לעלייה לתורה, מהכיסא עד הבימה, מהר היה עובר מהר על כל הש"ס כדי לציין על מה מברך 'אשר נתן לנו את תורתו…

כבוד תלמידי חכמים אחרים

אני הקטן הייתי רחוק מגדר מי ששימש את הגראד"א, אלא שמריבוי התשובות למדתי קצת לפסוק הלכה (אפילו הוצאתי חוברת קטנה שו"ת הגראד"א הכוללת כמאתיים תשובות בכתב ובעל פה שקיבלתי ממנו).

ורואים כמה הגרא"דא זצ"ל חשש לכבוד תלמידי חכמים אחרים, במה ששמעתי ממנו שפעם הג"ר יעקב חי זריהן, הרב הספרדי של טבריה, הייתה שאלה על העירוב והוא התיר אותו. במוצש"ק, הג"ר משה קליערס, הרב האשכנזי של טבריה, הזמינו להבדלה, ואחר כך ללמוד מסכת עירובין, ותוך כדי זה הוא הבין שטעה, ושאלו אם בשביל זה הזמינו. כאשר אישר, שאלו שוב אם הכריז בבית הכנסת שלו שאין לטלטל. השיב שלא, כי כבוד התורה הוא מדאורייתא ואיסור עירוב דרבנן (אמנם ראיתי שהגרי"ש אלישיב שאמר שהיו חייבים לפרסם שהעירוב פסול בגלל שאין זו בושה כל כך גדולה, שהרב טעה וחוזר בו [עיין גיטין מג, א] [קב ונקי סי' שיב]. אמנם הג"ר משה קליערס והגרא"ד אוירבך לא סברו כהגריש"א).

ומעל הכל, הגראד"א זצ"ל היה איש חסד, שפעל לעזור לאחרים, מכל הסוגים, בלי חשבון. היה גאון בתורה אבל מעל זה, חסיד במצוות בין אדם לחברו.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם כל הגאונים והחסידים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אשרינו שאלו הגדולים...
אודי | 09-08-2021 22:16
אשרינו שאלו הגדולים שלנו. ישר כח לרב.
2
חבל על דאבדין
ברוך דיין האמת | 09-08-2021 22:29
מ