ההודעה ששיגר אמש (רביעי), יאיר לפיד שמסבירה מדוע הוא לא משתתף בדיוני קבינט הקורונה, היא תמוהה לכל הפחות. יאיר לפיד הוא לא רק שר החוץ של מדינת ישראל. הוא ראש הגוש שנמצא בהסכם פריטטי עם הגוש של נפתלי בנט.

הוא ראש הממשלה החליפי ויותר מזה הוא זה שאמור בבוא היום להיכנס לתפקיד ראש הממשלה. אי השתתפות באף ישיבת קבינט הקורונה כשזה כרגע אחד הנושאים הבוערים בישראל – היא חרפה. לשלוח נציגים מטעמך זה לא מספיק. אני מניח שיאיר לפיד לא מסתפק בלשלוח נציגים מטעמו לישיבות הקבינט המדיני ביטחוני. נגיף הקורונה בגרסת הדלתא זה אחד האיומים על הפרק.

גם ליברמן מסתבר לא נכח באף ישיבת קבינט הקורונה. שר האוצר אכן היה טרוד עד מעל לראש בבניית התקציב ועכשיו הוא יטיל את כובד משקלו להעבירו בכנסת, אבל לליברמן יש אולי את הניסיון הרב ביותר בממשלה הזו, ולדיוני הקבינט יש השלכות כבירות על הכלכלה של ישראל. לא יכול להיות שהוא יעדר.

איפה אתם חבר'ה? (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

על כך נוסיף את החיכוכים של גדעון סער מול בנט בנושאים שונים, החל מהחוק הפרסונלי נגד נתניהו לפיו אדם עם כתב אישום לא יוכל לכהן כראש ממשלה וכלה בקרבות יפעת שאשא ביטון ושרן השכל כל אחת בגזרתה.

אין זה סוד ששלושת האנשים הללו לפיד, ליברמן וסער רואים את עצמם ראשי ממשלה, אצל לפיד זה אפילו עם תאריך רשמי. השלושה יחד עם בנט הקדימו את תקופת תום עידן נתניהו, על אף שהוא נוכח מאוד באופוזיציה ואף מנסה בכול הכוח לחזור, אך נראה שהם כבר מסתכלים לבאות. הצלחה יתרה של בנט לא טובה להם כלל. לכן המקרים להעיל יכולים לעלות בנקל את החשש שאולי מישהו מהם רוצה לתת לו להתבזות לבד.

מחלוקת רב גושית

אין ספק שברמה האישית מגיע לבנט להתמודד לבדו עם הנגיף. האיש כתב ספר איך לנצח מגפה, ביקש להיות אחראי על הקורונה כשר ביטחון ואחר כך דרש את משרד הבריאות או את תפקיד פרויקטור הקורונה, והנה בקרב מולה כראש ממשלה אין לו הצלחות מזהירות בלשון המעטה. הסגר ממנו הזהיר תמיד דוהר אלינו לקראת החגים ויכול ליצור קונפליקט חמור יותר מול הציבור החרדי, הדתי והמסורתי שגם ככה מרגיש מודר מהממשלה הזו, לפחות בחלקו הגדול (אולי אינטרס פוליטי של ליברמן ולפיד? מי יודע).

חיכוך גם בתוך הגוש (צילום: עמית שבי/ פלאש 90)

אך ממשלת השינוי שדיברה גבוהה על עבודה יחד למען הציבור ציפינו להתנהגות אחרת בהתאם להצהרות. אם בממשלה הקודמת המצב היה רע כשהמאבק הפריטטי היה שיקול מרכזי בכל הדיונים, שם לפחות ידענו שזה גנץ מול נתניהו. החלוקה הייתה ברורה. הפעם האינטרסים נעים בין לפיד מצד אחד, ליברמן מצד שני וסער מתוך הגוש של בנט. זאת ממשלת השינוי שהבטיחו לנו שתנהג אחרת.

האימרה בפוליטיקה הכל אישי, נכונה כנראה גם פה, רק שאנחנו מצפים מהגורמים בממשלה להתעלות מעל, ולהרתם יחד לנצח את המשבר הזה.

חייבים לציין שיש גם משהו בטענה של לפיד שהוא נותן את כל הסמכות לבנט כי הוא ראש הממשלה והוא מגבה אותו. אבל להיכנס למשרד ראש הממשלה עם ככל המורכבות שיש לוקח כמה זמן והבעיה עם נגיף הקורונה היא אקוטית. לכן זה בסדר שלפיד לוקח מעט מרחק, אבל מכאן ועד לא להשתתף באף דיון בנושא כזה קריטי? לא לקחת חלק אפילו בכמה דיונים? לראות מה הלך הרוח, מה הנושאים ומה על הפרק מגוף ראשון? וכך גם ליברמן? זה לכל היותר מעלה תהיות. תהיות חמורות יש לומר.