השופטת: הסיכון לתחלואה נמוך, לא לחסן קטין בכפייה
סכסוך בין הורים גרושים על חיסון לקורונה לילדיהם הקטינים הגיע לבית המשפט. השופטת מיכל ברדנשטיין פסקה כי בשל הסיכון הנמוך לנער שאינו מתחסן, יש להתחשב גם בדעתם של הילדים

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיכל ברדנשטיין פסקה כי במחלוקת בין הורים גרושים על חיסון ילדיהם, יש להקשיב לרצונם של הילדים.
מדובר בבני זוג שנפרדו, ולהם שלושה ילדים, אחד קטין שלא הגיע לגיל החיסון, הבכור בן 15 והשנייה בת 12.5. הבן הבכור גר עם האם ואילו הבת והקטין עם האם. עם תחילת חיסוני הילדים, התגלעה מחלוקת בין האב שביקש לחסן את הילדים לבין האם שהתנגדה. כשלא הגיעו לעמק השווה, פנו הגרושים לבית המשפט כדי שזה יכריע האם לחסן את הילדים כרצון האב או להימנע כרצון האם.
השופטת ברדנשטיין, שאלה גם את הילדים עצמם לדעתם, ואלה הציגו את עמדתם, הבת שגרה עם האב טענה שהיא רוצה להתחסן ואילו הבן שגר עם האם, אמר שהוא אינו מעוניין.
"מדובר בשני קטינים שאינם רכים בשנים, אלא בני 15 ו-12.5 שנים, אשר עומדים על דעתם, וכפי שראינו, הם מסרו עמדתם לאחר מחשבה ושקילת הדברים." כתבה השופטת בפסק הדין.
השופטת: ההסתברות לתחלואה נמוכה
בסופו של דבר הכריעה השופטת כי בגלל שהנערים אינם בקבוצת סיכון, והסיכון שלהם מזערי – לכן אין לחסן בכפייה ומנגד לא להימנע מלחסן את מי שמעוניין בכך.
"בנסיבות העניין, שעה שקיימת מחלוקת עזה בין ההורים בשאלה אם לחסן את הקטינים נגד נגיף הקורונה; ומשעה שמדיניות משרד הבריאות היא להרחיב את מתן החיסון לבני 15-12, ותופעות הלוואי המוכרות עקב כך הן נדירות ולא חמורות, אך מנגד, ההסתברות לתחלואה קשה ומוות חלילה בקרב בני נוער בגילי 15-12, עקב אי מתן החיסון, היא כנראה נמוכה מאוד, לפי הידוע, ואף אחד מהקטינים לא נמנה על אוכלוסיית סיכון ככל שיחלה במחלת הקורונה; וכן בשים לב לגילי הקטינים, והעובדה כי מסרו עמדתם מדעת ולאחר שקילה והצגת נימוקי העמדה – סבורני כי יש להכריע במקרה דנן, בסוגיית החיסון, בהתאם לרצון הקטינים.
דהיינו, יש להורות על מתן חיסון לבת, המעוניינת בכך, ולהימנע ממתן חיסון לבן, כל עוד הוא מתנגד לכך."
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו