המהפכה של כהנא נחשפת: הרבנות לא תיתן יותר כשרות

  צילום: ללא קרדיט

השר לשירותי דת מתן כהנא חשף היום את מהפכת הכשרות אותה הוא מתכנן להעביר כחלק מחוק ההסדרים.

 עיקרי המתווה:

• שוק הכשרות ייפתח לתחרות בין תאגידים פרטיים,
• הרבנות הראשית תפעל כגוף מפקח, תנותק הזיקה בין המשגיח למושגח ויהיו סטנדרטים אחדים בתחום הכשרות,
• תנאי העסקה של המשגיחים ישתפרו.
• חופש בחירה לבעלי העסקים עם איזה כשרות לעבוד

החסרונות של הכשרות בישראל

איכות הכשרות תלויה ברב המקומי – רב מקומי צריך להיות אחראי על כל עסקי הכשרות במקום בו מכהן

סטנדרטים לא אחידים – יש הבדל משמעותי בין עסקים, לדוג': בסניף אחד של ארומה ניתן למכור חלב נוכרי ובסניף אחר אסור – מה שמכניס את בעלי הרשתות לבעיה.

תנאי העסקה – המשגיחים נאבקים על כל עסק שנפתח ונפגעים אנושות כאשר עסקים נסגרים

סוגיית משגיח מושגח – ניגוד עניינים מהותיים כאשר המשגיח מקבל כסף מבעל המסעדה הוא לא יכול להקשות על הבעלים מחשש לפיטורין

תשלום כפול לכשרויות מהודרות – בעלי עסקים משלמים כפול כדי לקבל כשרות מהדורתף לדוג': תשלום לרבנות הראשית ולבד"ץ

ללא יכולת פיקוח ואכיפה – הרבנות הראשית היום לא יכולה לשלול לרב מקומי את היכולת לתת כשרות וכן לא יכולים להטיל קנסות על בעלי עסקים.

איך זה יעבוד?

על פי המתווה שהציג מתן כהנא, הכשרות תינתן על ידי תאגידים שיפעלו ממניעים כלכליים ולא על ידי הרבנות הראשית. תפקידה של הרבנות הראשית תהיה להציב סטנדרט כשרות בסיסי לגופים הפרטיים וכן לפקח על אותם גופים.

בנוסף, יוקם גוף מנהלי אשר יהיה בעל סמכות להטיל סנקציות על התאגידים אשר לא יעמדו ברף של הרבנות כגון: קנסות, שלילת אפשרות לתת כשרות ועוד.

הנחת המוצא של השר כהנא: ברגע ששוק הכשרות יפתח לתחרות בין תאגידים – העבודה תתייעל ותהיה הוגנת כלפיי בעלי העסקים, משגיחי הכשרות ותוזיל בסוף את המוצרים לציבור.

כמו כן, משגיחי הכשרות יועסקו על ידי התאגידים ולא יהיו תלויים בבעלי העסקים – מה שיצר ניגוד עניינים בין המשגיח למושגח.

2 מסלולים אפשריים

בתכנית של כהנא יש שני מסלולים למתן כשרות במדינת ישראל.

מסלול 1 (דרך המלך)

הרבנות תקבע את הסטנדרט ההלכתי >>התאגידים יתנו כשרות>> יוקם גוף מנהלי בעל סמכות לפקח על התאגידים שהם עומדים בסטנדט הבסיסי או הסטנדט המהודר עליו הם הצהירו >> על המוצרים יהיה חותמת כשרות של תאגיד "ניסים ובניו" עם כיתוב "בפיקוח הרבנות"

גופים ציבוריים של המדינה כמו בתי חולים, שדה תעופה, משכן הכנסת צה"ל וכו יהיו חייבים לללכת על פי דרך המלך של הכשרות במסלול מס' 1.

מסלול 2:

3 רבנים שהתאגדו והם בעלי סמכות של רבני עיר (כיהנו בעבר או שהוסמכו מטעם הרבנות ) יקבעו את רמת הכשרות>>התאגידים יתנו כשרות>> הגוף המנהלי יפקח על התאגידים שהם עומדים בסטנדט של שלושת הרבנים >> תעודת הכשר ללא חותמת של "פיקוח הרבנות"

במסלול השני קיימת אפשרות של כל שלושה "רבני ערים" להציב סטנדרט כשרות אשר לטענתם הוא לפי ההלכה. לדוג' אותם רבנים יוכלו להחליט לתת כשרות לעסק אשר פתוח בשבת. אולם, יש לציין כי רבני ערים הוסמכו על ידי הרבנות הראשית כך שהמתווה של כהנא יוצא מנק' הלכה שהם לא יפגעו בהלכה.

כהנא: "בשורת הכשרות שלי נותנת תקווה ומפיחה חיים במשגיחים"

בשיחת תדרוך לתקשורת אמר כהנא: "אתה נכנס לבית קפה של רשת ארצית והתפריט שונה ממסעדה למסעדה כשמדובר באותה רשת משום שבמקום פלוני הרבנות הראשית אוסרת על כניסת מוצרים מסוימים בעוד בעיר אחרת אותם מוצרים מוגשים כאשר הרבנות הראשית באותה עיר מתירה את כניסת המוצרים"

השר כהנא חידד את האבסורד :"אותו משגיח של הרבנות הוא גם המשגיח של הבד"צ. מה הסיבה שאנחנו מחייבים את בעל העסק לשאת בהוצאה כפולה כאשר גלוי וידוע לכל כי המשגיח הוא אותו משגיח והוא מעניק שירותי השגחה גם לרבנות המקומית וגם לבד"צ".

כחלק מגיבוש תפיסת השר בנושא עולם הכשרות פגש השר כהנא את משגיחי הכשרות ושמע מהם את מצוקת תנאי העסקתם "הם נמצאים בתחתית סולם שרשרת השכר של מקבלי השכר בעולם שירותי הדת והאחריות המוטלת עליהם גדולה". אמר השר כהנא שציין כי נתקל בתחום שהוזנח במשך שנים רבות. לדברי השר: "בשורת הכשרות שלי נותנת תקווה ומענה לאותם משגיחים מפיחה בהם חיים".