אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

15 שנה למלחמת לבנון השנייה, מה השתנה?

אם יש לקח אחד שחשוב שילמד מהמחדל ההוא, מעבר לסדירות האימונים וההכנה של הכוחות הלוחמים, זה הצורך בהגדרת יעדים ברורים לצבא. משימה זו מוטלת כמובן על כתפי הדרג המדיני, ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי הקבינט המדיני

15 שנה למלחמת לבנון השנייה, מה השתנה?
  (צילום: מלני פידלר/פלאש90)

ערב ט' באב לפני 15 שנה, דרכתי לראשונה בחיי על אדמת לבנון. ימים ספורים של הכנה, 2 יממות של הבטחה נכזבת שהלילה זה קורה. עד שזה באמת הגיע.

רק אחרי מעבר גדר הגבול, באותה נקודה בה נחטפו החיילים גולדווסר ורגב, הרגשנו את המלחמה במלוא עוצמתה. רעמי פיצוצים עטפו אותנו מכל עבר. לא תמיד ידענו האם הם מגנים עלינו או שמא מכוונים נגדנו. מדי פעם כדורי אש והבזקים נראו בשמים. הבנו, זו אשכרה מלחמה. הותיקים ביחידת המילואים הכירו את לבנון מהשירות הסדיר, הצעירים יותר הכירו את קרבות חומת מגן. אבל נראה היה שהפעם גם לאלה וגם לאלה, מדובר בסיפור שונה לחלוטין.

תיעוד חטיפת רגב וגולדווסר (צילום: רשת אל מנאר של החיזבאללה)

יכול להיות שהתחושה שהפעם זו מלחמה באמת ולא עוד מבצע או בט"ש קשוח, היא שגרמה לנו לקבל בשויון נפש את שינויי המשימות התכופים, את המחסור בציוד נורמלי ובהתארגנות. חונכנו על ברכי האמירה ש"מלחמה היא ממלכת אי הודאות" והשלמנו עם חוסר הודאות הזה.

צה"ל נקלע למלחמה אחרי שנים של שחיקה

במבט לאחור, ברור כי אי הודאות הזו לא הייתה מחויבת המציאות. צבא ההגנה לישראל נקלע למלחמה הזו לאחר שנים של שחיקה. קודם כל ברמה התודעתית לאחר תקופה ארוכה בה קציני צה"ל בעיקר עסקו בישיבות משא ומתן לשלום בוועידות נחשקות. רמטכ"ל בדימוס שאמר שהרקטות של חיזבאללה יחלידו על כני השיגור שלהם ואוירה שאמרה אין סיכוי למלחמה בצבא אחר.

גם ברמה הפרקטית צה"ל היה שחוק. את כל תחילת שנות האלפיים עשה הצבא בהתמודדות עם הטרור ברצועת עזה, יהודה ושומרון. חיילי המילניום בילו פחות ופחות זמן באימונים ויותר ויותר זמן בפעילות בט"ש, במבצעים מזדמנים, מחסומים ומעצרים.

רוב יחידות המילואים שגויסו בצו 8, לא היו מוכנות למשימת המלחמה. אם כי בזמן אמת, תפקדו היחידות כמיטב יכולתם ועשו הכל כדי לעמוד במשימות שניתנו להן.

הצבא והדרג המדיני לא הגדירו יעדים

הבעיה הייתה בפיקוד ובהנהגה המדינית שלא ידעה להגדיר יעדים ברי השגה. האם ההישג הנדרש הוא הפסקת הירי הארטילרי לצפון? האם המטרה היא להפעיל לחץ אדיר על חיזבאללה עד שייעתר לדרישה להחזרת החטופים? האם רוצים לנצל את ההזדמנות ולפגוע ביכולות ובסדרי הכוחות של המחבלים?

חוסר הבהירות הזה, הוביל לפעולות חסרות תכלית ובעיקר לאקט סיום מיותר שגרם לאובדן חיי חיילים רבים מדי. גם אנחנו סבלנו ממנו כשאיבדנו ב-24 השעות האחרונות למלחמה 4 מטובי מפקדינו בפלוגה.

אם יש לקח אחד שחשוב שילמד מהמחדל ההוא, מעבר לסדירות האימונים וההכנה של הכוחות הלוחמים, זה הצורך בהגדרת יעדים ברורים לצבא. משימה זו מוטלת כמובן על כתפי הדרג המדיני, ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי הקבינט המדיני – ביטחוני. ללא יעד ברור שניתן לגזור ממנו משימות, אנו חשופים לסכנת הדשדוש ולחימה עקרה שמתארכת שבועות ללא צורך וגובה חיי חיילים ואזרחים.

מלחמת לבנון השנייה והמבצעים בעזה שישראל ניהלה ב-15 השנים האחרונות, היו כולם תגובות לפעולות שנעשו כנגדה. למעט מבצע מגן צפוני שלא היה מלחמתי אלא מבצע הנדסי לטיפול במנהרות שכרה חיזבאללה, לא היה מבצע יזום מצד ישראל שתכליתו השגת יעד כלשהו.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את המשך ההתנהלות התגובתית הזו. הקיבעון הזה יוצר קושי בטיפול אמיתי ויסודי בסוגיות ביטחוניות כמו התעצמות חיזבאללה בצפון ואיום הטילים מרצועת עזה.

חילופי הגברי בראשות השב"כ, המוסד והמל"ל, יחד עם הרמטכ"ל היצירתי אביב כוכבי, נותנים לדרג המדיני קרקע מוצקה לגיבוש תפיסת בטחון חדשה שתבקש ליזום ולהציג יעדים ברורים לטיפול בסכנות האורבות למדינת ישראל מקרוב ומרחוק.

==

שלומי פרץ הוא מנהל הפעילות, התנועה למשילות ודמוקרטיה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
פתיחה חזקה. הזכירה לי את החויה שלי מהמלחמה
דן | 19-07-2021 11:41
אבל לא נראה שהרכב הממשלה עכשיו יכול להציב יעדים ולממש אותם כשהוא תלוי בקולות המפלגות הערביות