מעולם לא ויתרו על הגאולה: מרידות היהודים ברומאים.
כל תלמיד בכיתה ח' יודע שהיו ליהודים שתי מרידות מרכזיות ברומאים, עליהן אנחנו מתאבלים עד היום – המרד הגדול ומרד בר כוכבא. אך בניגוד למה שאולי נדמה, היהודים מרדו ברומאים עוד מספר פעמים, כדי שלא נתבלבל, החלטנו לסדר את המרידות לפי הסדר ההיסטורי:
המרד הגדול (66 לספירת הנוצרים)
כידוע, המרד פרץ בעקבות מספר גורמים: אכזריות השלטון הרומי, סכסוך בין יהודים לאוכלוסייה ההלניסטית בארץ ישראל, ייאוש ממותו של מלך יהודה אגריפס הראשון וכן מתחים פנימיים בין הצדוקים לפרושים וכיתות אחרות.
פרופסור נח חכם מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית, מתרכז במתח בין היהודים לאוכלוסייה הנוכרית בארץ בראיון לסרוגים: "הרומאים תופסים צד נגד היהודים. תחת המתח הזה של למי שייכת ארץ ישראל. השאלה האם הערים הן נוכריות או יהודיות. הרומאים מחליטים לתפוס את הצד של הנוכרים".
ממצא ארכיאולוגי מתקופת המרד הגדול (צילום: נתי שוחט: פלאש 90)
עוד מוסיף חכם כי במהלך המרד הייתה בעצם מעל לשנה של הפסקה שגרמה ליהודים לחשוב שהניצחון והגאולה הגיעו: "ב-68 נרצח נירון קיסר, ואז הסמכות של הנציב מוקפאת וצריך למנות אחד חדש. שנה ורבע של מאבקים בתוך רומא יצרו פסק זמן במרד הגדול, והיהודים אומרים לעצמם שה' עוזר להם, המקדש לא ייחרב, ירושלים לא תחרב. אך ב-69 מוכתר אספסיאנוס לקיסר והוא בשנת 70 שולח את בנו טיטוס לכבוש את ירושלים".
כידוע, באותה שנה מחריב טיטוס את בית המקדש. דיכוי המרידה בכל מעוזי המורדים, בהם מכוור ומצדה, נמשך כשלוש שנים נוספות.
מרד התפוצות (115-117)
מדובר במרד הכי משמעותי אך לא מוכר שהתרחש בתקופת המרידה ברומאים. "בניגוד למרד הגדול, אין לנו מקור שמספר את האירועים של המרידה באופן רשמי. תהיה דעתנו על יוסף בן מתתיהו אשר תהיה, בכתביו יש סיפור, יש בסיס, יש תשתית", אומר פרופסור חכם. "במרד זה, כמו במרד בר כוכבא, אין סיפור רצוף, ואתה שומע מידע מכל מיני מקורות ומלקט, קצת ארכאולוגיה, כתובות וכדומה. אין לנו תיאור רציף של האירועים האלה, זאת בעיה".
"בארבעה מוקדים שונים ברחבי האימפריה פורצת מרידה נגד הרומאים במצרים, בצפון אפריקה – בלוב, בקפריסין ובמסופוטמיה (סוריה-עיראק של היום). הקיסר טראיאנוס נמצא במהלך מסע מלחמה מול האימפריה הפרתית במזרח. מדובר ביריבה ותיקה של הרומאים", אומר פרוספור חכם.
"טראיאנוס מצליח לגבור עליהם ופורץ מזרחה וכובש שטחים נרחבים. ואז בגבו פתאום פורצות מרידות. במסופוטמיה פורצות מרידות לא רק של יהודים, אלא גם במשותף גם עם הפרתים. המצב מאלץ אותו לחזור אחורה ולשלוח כוחות למוקדי המרידה. מנקודת מבט בינלאומית – כתוצאה ממרד התפוצות הרומאים נאלצו לסגת ולוותר על הישגי המלחמה נגד הפרתים. המרידה של היהודים החזירה את המצב לקדמותו".
פסל הקיסר טראיאנוס (צילום: שאטרסטוק)
על פי חכם, המידע הרב ביותר שיש לנו על מרד התפוצות נשתמר במצרים, שם המרד התבטא גם בעוינות נגד הגויים: "במצרים יש לנו הכי הרבה הרבה מידע. יש תעודות איפה מרדו. היהודים הרסו מקדשים של גויים, השחיתו הרבה רכוש, פתחו במסע הרס, במדיניות של אדמה חרוכה".
חכם טוען כי לא ברור לחלוטין מה גרם ליהודים לפתוח במרד זה: "למה היהודים מרדו? למעשה אין לנו סיבה ברורה. יכול להיות שזה בעקבות המשך של מערכת יחסים עכורה עם השכנים המצרים ורומא, יכול להיות שזה המשך של סוג של קנאות, חוסר השלמה עם השלטון הרומי שבא לידי ביטוי גם בחוץ לארץ".
התוצאה של המרד הייתה קשה מאוד, והביאה לחורבן הקהילה היהודית שם לשנים רבות: "התוצאה היא של חורבן מוחלט של יהדות מצרים. ערב המרד יהדות מצרים היא הקהילה החשובה בגולה, בשנת 118, בסוף המרד, היא נעלמת ונאלמת. אין כמעט יהודים במצרים. רק במאה הרביעית בערך מתחילה באמת להיות שוב נוכחות יהודית במצרים".
האם בדומה למרד בר כוכבא הייתה פה תפיסת גאולה משיחית? "יש מקורות שמדברות על דמויות כריזמטיות דתיות במרד", אומר חכם. "אך גם אם זה משיח, זה משיח אחר. אנו לא שומעים 'יאללה בואו תארזו ונלך לירושלים'. אין שום רמז לזה שאחרי שהם ניצחו בקרבות הם אמרו 'גמרנו אנחנו מביאים גאולה'. לא מדובר על משיח כמו שהיינו מדמיינים לעצמנו. זה נמצא במקום אחר. לכן גם במשמעותך הזאת זאת חידה".
עוד שאלה מרתקת שמעלה מרד התפוצות היא שאלת הארגון "זאת גם מרידה שפורצת בארבעה מוקדים שונים באימפריה בעת ובעונה אחת", אומר פרופסור חכם. "איך תקשרו? האם זה היה מתוכנן? האם מדובר בסחף? שהתחיל במקום אחד והמשיך משם? אי אפשר לדעת, לא רואים קשרים. גם חז"ל מספרים על חורבנו של בית הכנסת הגדול במצרים, על טראיאנוס הרשע, על שפיכות דמים נוראית. בקפריסין לאחר המרד לא נותנים ליהודים לעלות על אדמת האי אפילו אם יהודי נתקע בספינה במקום בטעות".
מרד בר כוכבא (132-136)
"מרד בר כוכבא שונה באופן מובהק ממרד התפוצות, יש צבא, מנהיג", אומר פרופסור חכם. "מבחינת הרומאים זה מרד מאוד דרמטי, הוא הצליח לרתק כוחות צבא גדולים, נשלחו מצביאים רומאים במטרה לדכא את המרד".
כידוע, רבי עקיבא אמר על בר כוכבא, ששמו האמיתי היה שמעון בן כוסבא, כי זהו מלך המשיח. "במרד יש כוונה ברורה להקים מדינה, לחזור לירושלים ולסלק את הכובש הרומי".
המטבעות שהתגלו השבוע (צילום: טל רוגובסקי)
פרופסור חכם מדגיש גם את ההבדלים בעמדות חז"ל בנושא המרד: "בשנים האחרונות אם מדברים על חז"ל, חוקרים רואים את הניואנסים של עמדות החכמים בנושא. כנראה שהיו שני מוקדים חלוקים: כאלה שממש תמכו כמו רבי עקיבא, ומצד שני כאלה שאמרו שאחרי הכישלונות צריך לחכות להתערבות של ה'. 'אנו לא נצליח להתמודד מול הרומאים'. הם מסתייגים, לא ברור מה הם עשו בפועל. אך זה מה שעולה מניתוח האמירות".
תוצאות המרד כידוע, הן אחד מהאירועים הקשים בהיסטוריה היהודית: "אחד מתוצאות מרד בר כוכבא הוא חורבן מוחלט של יהודה. אחרי המרד הגדול יהודים המשיכו לחיות פה. אבל אחרי אחרי בר כוכבא המרכז עובר לגליל, ויהודה למעשה מפסיקה להיות יהודית".
חכם מסביר כי אחת הסיבות לפרוץ המרד היה תפיסה של היהודים כי הקיסר יקים מחדש את בית המקדש, שהתנפצה מול המציאות. "אדריאנוס החליט לקבוע כי ירושלים היא עיר גויה. כשהיהודים הבינו שהבנייה מחדש של העיר מיועדת לגויים, כנראה שפורץ המרד. אך זוהי פרשנות אחת".
מטבעות חדשים מתקופת המרד
כמו כן, מזכיר חכם כי דווקא השבוע התגלו מטבעות מתקופת המרד הגדול ומתקופת מרד בר כוכבא, ועליהן הכיתוב "חרות ציון" ו"לחרות ירושלים" נמצאו בבנימין בידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן. לטענת חכם הגילוי מצביע על כך שמרד בר כוכבא התפשט למרחק רב יותר ממה שהיה נדמה, עד אזור שילה.
אלה שלושת המרידות העיקריות של היהודים ברומא. בנוסף, ניתן לדבר על עוד שתי מרידות קטנות יותר:
מרד גאלוס (351)
מרד של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של קונסטנטיוס גאלוס, ששלט על מזרח האימפריה הרומית. אך חכמי הסנהדרין, והנשיאות בראשה, נאבקו נגד העלאת הציפיות המשיחיות לאחר החורבן. עם זאת בימי משבר וסער התקשו החכמים לבלום נטיות לאומיות ומשיחיות, וחלק מהמנהיגות אף הצטרפה לגל המשיחי האנטי-רומי.
המרד פרץ בקיץ, בשעה שנפוצו שמועות על מפלת הקיסר קונסטנטיוס מול המורד-הקיסר בגאליה. שמועות אלו, שנפוצו ברחבי האימפריה לממדים של סף קץ השלטון הרומי, היוו תשתית להתפרצות המרידה. המרידה לא סחפה קבוצות גדולות של אוכלוסייה, שכן רובו המכריע של העם גילה עמדה מתונה ומתפשרת עם השלטון ועם המצב הכללי ששרר במזרח התיכון.
מרד הרקליוס (613-617)
הוא מרד נוסף שניתן להזכיר. מדובר במרד של יהודים נגד האימפריה הביזנטית (הפיצול המזרחי של האימפריה הרומית) ותמיכתם בפלישה הפרסית לארץ ישראל. יהודי ארץ ישראל חברו לפרסים במרד נגד הקיסר הרקליוס, במטרה לשחרר את ירושלים מהשלטון הביזנטי. השליטה בירושלים נפלה לידי הכוחות היהודים-פרסיים והיהודים שלטו בעיר למשך חמש שנים.
היהודים הפנימו כי המשיח יגיע מ-ה'
פרופסור חכם: "היו כל מיני אירועים קטנים, מעולם היהודים לא איבדו את התקווה שלהם למשיח. אך לאחר סדרת הכישלונות בין המרד הגדול למרד בר כוכבא, היהודים הפנימו שהמשיח יבוא, אבל לאו דווקא דרך מרידה ברומאים, אלא שה' יביא את המשיח".
למי שמעוניין במידע נוסף בנושא, בימים אלה יוצא ספר של ד"ר דורון לופז על השושלת הפלאבית, אלה שהחריבו את המקדש, והיהודים. הספר נכתב בצורה שונה ממה שאנו רגילים, מנקודת מבט רומאית.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
