צפו: קצר על הפרשה | למה יהודים לא עולים לארץ? - סרוגים

צפו: קצר על הפרשה | למה יהודים לא עולים לארץ?

על אף הכמיהה והציפיה, החל מימי כיבושי יהושוע דרך עזרא ונחמיה ועד היום יש רבים שלא עולים לארץ ישראל, אבל למה משה מברך אותם? הרב יששכר היימן בסרטון קצר על פרשת השבוע

הרב יששכר היימן, חדשות סרוגים
צפו: קצר על הפרשה | למה יהודים לא עולים לארץ?
  אילוסרציה (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)

פרשת מטות מסעי: שלוש פעמים לאורך ההיסטוריה עם ישראל מתחבר לארצו, פעם אחת בימי יהושע לכל תקופת יהושע, שופטים ובית ראשון, פעם שניה בימי עזרא, נחמיה, זרובבל לכל תקופת בית שני, ובימינו.

בכל שלוש המקרים הללו קבוצה מאוד משמעותית מעם ישראל לא באה לארץ. בימינו רוב עם ישראל בגלות כבר שבעים שנה, בימי עזרא ונחמיה רוב עם ישראל נשאר בבבל, בימי יהושע שנים וחצי השבטים נשארים בעבר הירדן המזרחי.

מה קורה פה? מדובר בתופעה עקבית שחלק מהעם נכנס לארץ וחלק לא נכנס, מה פשר הדבר? במסגרת "קצר על הפרשה" אני רוצה להתמקד בפרשת השבוע.

אם נשאל את משה רבנו, אתה מבסוט מההסדר עם ראובן גד וחצי מנשה? הם יחלצו חושים וכו', טוב לך עם זה? אני לא יודע מה משה יענה, אבל הפרשה נותנת לנו להריח שמשה לא כל כך אהב את העניין, הוא הסכים, אולי כי לא היתה לו בריריה, אבל לא נהנה מכך שחלק מהעם יגור בעבר הירדן המזרחי. כך עולה לכאורה מפרשתנו, אבל ימים ספורים אחר כך, מבחינתנו – סוף ספר דברים, משה רבנו מברך את כל שנים עשר השבטים, "ולגד אמר ברוך מרחיב גד… וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון", מה פירוש הדברים?

עוד באותו נושא

זמני כניסת ויציאת שבת פרשת מטות מסעי תשפ"א

רש"י מפרש שמשה רבנו מברך את גד שלקח את ה"ראשית", את עבר הירדן המזרחי, למה? – "כי שם חלקת מחוקק ספון", כי שם משה, המחוקק, קבור.

מסביר הרש"ר הירש, בזכות שבטים גד וראובן משה רבנו לא התנתק לחלוטין מעם ישראל ובמימד מסוים מארץ ישראל, כי אם כולם היו עוברים את הירדן משה היה נשאר לבד בעבר הירדן המזרחי, אבל עכשיו יש שם שניים וחצי שבטים, יש שם מעט מקדושת ארץ ישראל במובנים מסוימים שלא כאן המקום לפרטם, ולכן משה מברך אותם על העניין.

המלבי"ם הולך לכיוון מעט שונה, שבט גד אמר לעצמו, אלו שיעברו את הירדן, מי ינחילם את הארץ? יהושע על פי אורים ותומים וגורל, אנחנו רוצים משהו גדול יותר, גבוה יותר, ולכן נשאר איפה שמשה חי, על מנת שמשה ינחיל אותנו, על פי ה'. אתה משה ולא יהושע, על פי ה' ולא גורל ואורים ותומים.

אם כן, גם אם ברובד הראשוני והחיצוני המתואר בפרשה שלנו השיקולים הם כלכלה, משפחה ביטחון, ושאר הדיונים שהיו שם, יש ביקורת על ראובן גד וחצי שבט מנשה, ברובד הפנימי העמוק משה מברך אותם, כי הוא מזהה נקודות עמוקות מאוד חשובות, ועליהן הם ראויים לברכה.

אולי זה נכון על כל התופעה שהזכרנו בהתחלה, זה שעם ישראל לא עולה לארצו מובן שזה שלילי ובעייתי, מכל הזוויות השונות, אבל אולי מתחבא שם משהו עליון, גבוה, קדוש, שעליו מגיעה איזו הברכה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
לא עולים בגלל חוסר ביהדות
רותי | 09-07-2021 10:10
סכנת הקילקול גדול מאוד כמעט שאין סיכוי לאדם צעיר לעמוד בנסיון לכן עדיף רוחניות מגשמיות גם בלי מצוות ארץ ישראל
2
למה לא עולים - סיר הבשר טוב עד שמרגישים איום
דויד | 09-07-2021 10:29
כד : אנטישמיות ורדיפת יהודים מתחילה סיר הבשר פחות חשוב ואז עולים בבהלה . אבל יש נדחי עם ישראל אותם צריך להעלות זה בקשתם לשוב לארץ ציון .
3
תובנת היסוד החסרה
משה אהרון | 11-07-2021 19:25
בסד. מה לא למדנו מפרשת מסעי ======================= פרשת מסעי כל מגמתה הייתה להעביר מסר ברור לעם ישראל . כי כל אימת שעם ישראל נמצא המצרים - בגלות . עליו לעולם להיות תמיד בתרמיל ומקל בדרך לארץ ישראל ויהיו אשר יהיו תלאות הדרך . יהודי חייב כל הזמן להיות במסע לארץ ישראל. וכל תחנותיו אינם אלא חניות ביניים . זה המסר ההיסטורי של פרשת מסעי . ולהוותינו לא השכלנו ליישמו בגלות אלפיים. יהודים בהשראת רבנים תלושים נאחזו במדרשים ארכאיים ומופרכים . נאחזו בגלות בטענה לשבועות ואיסור לעלות בחומה . השתהו והשתהו חיכו למשיח. עד כי הכורת עלה וכילה בהם בשואה היא : רעה של אחרית הימים משה אהרון
4
בעיניי הרעיון במאמר זה מופרך מיסודו
משה אהרון | 11-07-2021 21:45
משה לא ברך שבט אחד בגלל שכביכול בחר בחבל ארץ משום קברו של משה. וגם מופרך הדבר שברך השבטים על שלא הותירו אותו לבד .ייחוס מחשבות שכאלה למשה זה גובל בחילול דמותו וחבל .קברו של משה בכוונת מכוון נעלם ונמוג על מנת שלא יהיה שיח מעין זה. ושקברו לא יישמש מושא כל שהוא ערכי או אחר. וזה מה שעולל מאמר זה. השיקול היה אחר חבלי ארץ אלו שנכבשו, אם כל ישראל ייכנסו לארץ ישראל המערבית הם ינטשו ויתמלאו שוב על ידי העמים המובסים. כך שבכל מקרה היה צריך למצוא להם פתרון כזה או אחר של איכלוס .אזיי משדיון שכזה היה על הפרק ועל סדר היום, העלו השבטים הללו את הטענה כי חבל זה מתאים מימלא כלכלית להם .ועדיף שהם יאכלסוהו. משה שחשש מניתוק צירף להם לגד וראובן חצי שבט. שהחצי הזה יהווה גשר וישמש יהא ערובה לחיבור של קבע......בין גדות הירדן
5
עתה ראו : ברכת משה לגד משמעותה בכלל אחרת .
משה אהרון | 11-07-2021 22:20
ראו בכתובים המובילים בכל הפרשה הזו של שני השבטים [היו אלה בני גד המובילים , לא בכדי נאמר ויאמר בני גד ובני ראובן .... בני גד הם שהגידו והם שאמרו והם שנתנו ערובות והם שהפיסו דעת כלל ישראל ומנהיגיו . וכן בהמשך ויענו בני גד ובני ראובן. ועתה לשאלת השאלות איך ידעו בני גד לומר נחרצות את הדברים הבאים : כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתינו אלינו מעבר הירדן מזרחה. יש כאן קביעה מקדמית בחזקת ידיעת הניסתר זה שאמר משה וירא כי ראשית לו כלומר בני גד הטיבו לדעת מראש כי זו נחלתם מאת ה' . זה שאמר כי שם חלקת מחוקק ספון. כלומר המחוקק הוא הקבה והוא הקבה ייעד חלקה זו של נחלה לבני גד . ייעוד זה היה מוצפן [ספון] וידוע היה לבני גד. לכן היה לבני גד העוז להיות נחרצים בקביעתם כי באה להם נחלתם ואחר כך בהמשך ברכתו לגד משה משבח את בני גד שהם שבאו והפיסו דעת ראשי העם ובכך עשו וגם גילו את צדקת ה' ומשפט הוגן וראוי כלפי כל ישראל , זוהיא משמעות הברכה לגד ולא חלילה שקברו של משה הוא עילה מסובבת לעניין זה . משה אהרון
6
למ לא עולים?
דודיק | 13-07-2021 8:04
לארץ ישראל באים לגור רק מיליונרים שיכולי לשלם שכר דיור באלפי $. ממזרות של ביבי נתניהו, הממזר הנועז.