בשעות האחרונות ניטש מאבק בין איילת שקד למרב מיכאלי על מקום בוועדה לבחירת שופטים, נקודת מחלקות שעוד עלולה למנוע הקמת את ממשלת בנט-לפיד.

מדוע הקרב הזה עקרוני כל כך לשני הצדדים? מבדיקה של "התנועה למשילות ודמוקרטיה" בארבע וחצי השנים הקרובות עתידים להתמנות 8 שופטי עליון חדשים, מדובר ביותר ממחצית מכל הרכב שופטי בית המשפט העליון.

מינוי שופטים חדשים למוסד, יכריע את האופי של פסיקות בית המשפט העליון, בעיקר על הפסיקות שלו בתפקידו כבג"צ.

צילום: פלאש 90

עד חודש יוני 2023 ימונו 4 שופטים ימונו במחצית הראשונה של הקדנציה של הממשלה (השופטים חנן מלצר, ניל הנדל, מני מזוז וג'ורג' קרא) ועוד 4 שופטים במחצית השנייה של הקדנציה (אסתר חיות, ענת ברון, עוזי פוגלמן ויוסף אלרון).

מהניתוח הזה ברור מדוע יש ויכוח לא רק מי תהיה נציגת הממשלה בוועדה, אלא גם בהצעת הרוטציה – יש רצון של שקד ומיכאלי להיות ראשונות, וזו מדד לרמת האמון שיש בממשלה המסתמנת על סיכויי השלמת כל הכהונה של ארבע שנים.

ההצעה: רוטציה, הקרב מי ראשונה

מוקדם יותר דווח כי ימינה הציעה פשרה במשבר סביב נציג הממשלה בוועדה למינוי שופטים, על רקע דרישתה של שקד לקבל את המקום שהובטח למרב מיכאלי.

בנט הציע כי בחצי הראשון של הקדנציה שקד תשמש נציגת הממשלה בוועדה, וחבר הכנסת של הקואליציה יכהן מטעם מפלגת העבודה. בחצי השני של הקדנציה, כאשר לפיד יכהן כראש ממשלה, מיכאלי תחליף את שקד כנציגת הממשלה, וח״כ ממפלגת תקווה חדשה יכהן כנציג הקואליציה.

הוועדה לבחירת שופטים בימי שקד

שקד כבר אמרה כי תסכים לפשרה כזאת, שגם תואמה עם שר המשפטים המיועד גדעון סער ומקובלת עליו – אך בשלב הזה מיכאלי טרם הגיבה להצעה האחרונה. גורמים במלפגת העבודה אמרו כי הם לא מכירים הצעה כזאת, שהגיעה אליהם מהתקשורת, כשלטענתם "זהו עוד ספין". עם זאת, בגוש לפיד טענו כי "ההצעה של שקד היא סבירה, וההתנגדות של מיכאלי אליה היא טעות".