אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה • בהעלותך: לשון הרע על אנשי ציבור

אנשי ציבור הם מטרה נוחה לניגוח, והנימוקים יכולים להיות כבדי משקל ורבי חשיבות; זכות הציבור לדעת, ביקורת, חופש ביטוי. לכן בא הכתוב להזהירנו יותר על כבודם של הכוהנים ושל הלויים – עובדי ציבור ואנשי ציבור ששימשו חוליה מקשרת בין האדם ובין האל

עו"ד על הפרשה • בהעלותך: לשון הרע על אנשי ציבור
  (צילום: פלאש90)

פרשת בהעלותך נחתמת בחטאה של מרים. סיפורה חטאה של מרים מתואר לפרטיו מהחטא ועד לעונש. הפרשיה נפתחת בתיאור עובדתי קצר: ותדבר מרים ואהרן במשה על אודות האשה הכושית שלקח כי אשה כושית לקח, ויאמרו הרק אך במשה דבר ה' הלא גם בנו דיבר, וישמע ה'. והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה.

בגין דברים אלו מוזכרת מיד תגובת האל, והפרשה נחתמת בעונשה של מרים – בצרעת. מהכתוב עצמו קשה להבין מה בדיוק היה חטאה של מרים, אלו דברים היא דיברה, ומכאן לקושי המתעורר בהבנת פרטי האירוע. יחד עם זאת מהכתוב ברור שמרים הנביאה מדברת על משה, מעצם השימוש במילה "ותדבר". אנו יכולים ללמוד, וכך משמיע לנו המדרש, כאשר הוא עומד על משמעותה של המילה 'דיבור' וקובע כי "אין דבור בכל מקום אלא לשון קשה", כלומר מרים בדבריה מטיחה ביקורת קשה במשה המנהיג.

עוד באותו נושא

פרשת בהעלותך: האם מותר למלא שאלון סוציומטרי?

הביקורת נסובה על האישה הכושית שלקח משה. מה עניינה של 'האשה הכושית' ועל תוכן הדברים ומשמעותם חלוקים פרשני המקרא; מה משמעות "לקח"? האם הכוונה לנשא אישה שמוצאה בכוש, או שמא הכוונה כי פרש מאשתו? ולא זו בלבד, עוד נחלקו הפרשנים בדבר משמעות המילה "כושית"; האם כושית ממש או הכוונה ללשון סגי נהור ומדובר באישה יפה? בין שהדברים הם לשבחו של משה ובין שהם לגנותו, האל אינו מוכן לקבל דפוס דיבור זה והוא מוכיח את מרים. ואולי מעבר לתוכחה יש כאן מעין משפט, הכרעה וגזר דין שבעטיו לוקה מרים בצרעת.

מכאן אבקש לפתוח צוהר לאחת התופעות הרווחות בימינו, והיא לשון הרע על נבחרי ציבור.

לשון הרע על אנשי ציבור ועל נבחריו

עבירת לשון הרע נתפסת בחז"ל כאחת מהעבירות שנפרעין עליה בעולם הזה, והרמב"ם מסווג אותה כאחת מהעבירות החמורות. ר' ישראל מאיר הכהן (פולין, המאה ה-19) הקדיש לאיסור לשון הרע, לפרטיו ולדקדוקיו חיבור שלם בשם "חפץ חיים", ספר שכל עניינו לשון הרע ורכילות. ויודגש כבר עתה שחרף היקף היריעה, המעיין בספר אינו מוצא כל הבחנה בין אחד העם לנבחר מהעם, ולדידי לא בכדי.

אלא שהשתכללות החיים החברתיים, התפתחותה של התקשורת המודרנית ומאפייניה של צורת החיים הדמוקרטית מעוררים מחדש את התהייה אם אפשר ליצור שיח פוגעני מותר. אם אפשר לקבוע שכל אימת שמדובר בנבחרי ציבור או באנשי ציבור הכול מותר, וכל פיסת מידע צריכה להיות נחלת הכלל ולהתממש בידיעה עיתונאית.

עקרונית אפשר למצוא דעות המתירות לשון הרע על נבחרי ציבור. למשל, יש שניסו להכפיף את מוסד הביקורת ואת דברי לשון הרע הנאמרים על ציבור לקטגוריה שנקראת "לשון הרע לתועלת", ויש שסברו כי נבחר ציבור שכללי המשחק הדמוקרטיים חלים עליו מקבל מכללא את ההסכמה שיהיה חשוף לביקורת. דומה בעיניי שגישות אלו אין בהן כדי לתפוס את מכלול האפשרויות שאפשר למנות בקטגוריה של לשון הרע.

לצורכי רשימה זו, בקווים ובגבולות גסים, אבקש להבחין בין ביקורת על עבודתו, על עשייתו ועל תפקודו של נבחר הציבור מחד גיסא לבין לשון הרע ורכילות מאידך גיסא. רוצה לומר, יהיה אפשר למצוא הצדקות מקום שהדברים נכנסים תחת המטרייה של ביקורת ציבורית על נבחרי ציבור ועל ואנשי ציבור. יתרה מזו, אושיותיה של הביקורת מושתתים על עקרונות מהמשפט העברי; הביקורת במצב דברים זה רצויה, נחוצה וטובה, ואף מתיישבת עם עקרון הפלורליסטיות וריבוי הדעות המושרש היטב בעולמה של הלכה.

על כן אין כל מניעה לבקר איש ציבור, להביע עמדה על מעשיו, לפרסם את דעותיו ואף לפרש אותן מזווית ביקורתית. לדעתי כל אלו אינם בגדר לשון הרע, ואין כל צורך להיזקק להכשרתם. אלא שלא פעם הדברים הנאמרים על נבחרי הציבור אינם ביקורת או הבעת עמדה על מעשיו של נבחר הציבור, כי אם דברים הנאמרים על האדם עצמו, וכל קשר בינם ובין תפקידו מקרי לחלוטין. במקרה כזה דומה בעיניי שאין כל מקום להיתר; אין שום טעם להצדיק דברים הנאמרים על רקע אישי וכל מטרתם להכפיש את האחר ולהתכבד בקלונו.

זהירות זו עוצרת במקום שנבחר ציבור סורח, נשפט ונמצא אשם. במקרה מעין זה מתעורר הצורך לפרסם, לספר ולשתף, כפי שמלמדנו המדרש על דרכו של האל במקרא: כשם שהקב"ה מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסם בעולם כך מתעסק בגנותן של רשעים לפרסמן בעולם, פנחס פירסמו לשבח, וזמרי לגנאי.

במקרה של הרשעה לאחר משפט נכון לפרסם את מעשיו של איש הציבור באוזני כולם, וזאת כדי להרתיע את נבחרי הציבור לבלתי יחטאו וכדי להעביר לאזרחים את המסר שהכול שווים לפני החוק ודין אחד לכולם.

במקום סיום

ארבעים שנה לאחר חטאה של מרים וערב הכניסה לארץ המובטחת מקבל עם ישראל תזכורת או תמרור אזהרה, לבל ישכחו את אשר אירע למרים הנביאה. השמר בנגע הצרעת לשמור מאוד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים והלווים כאשר צויתם תשמרו לעשות. זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים (דברים כד ח–ט).

פסוקים אלו מעוררים תהייה כפולה: מדוע עלינו לזכור את חטאה של מרים, ומה עניין הכוהנים והלויים לאזהרה על צרעת ולאיסור לשון הרע? לדעתי אין מקום הולם יותר לאזהרה זו; ערב כניסתם של בני ישראל לארץ, לפני ההתיישבות בה ולפני הקמת מוסדות שלטון בה, דווקא אז קל יותר לעסוק בלשון הרע על נבחרי ציבור ועל העוסקים בעשייה ציבורית. לכן בא הכתוב להזהירנו יותר על כבודם של הכוהנים ושל הלויים – עובדי ציבור ואנשי ציבור ששימשו חוליה מקשרת בין האדם ובין האל. אותם אנשי ציבור הם מטרה נוחה לניגוח, והנימוקים יכולים להיות כבדי משקל ורבי חשיבות; זכות הציבור לדעת, ביקורת, חופש ביטוי. מאידך גיסא עלינו לזכור כי על פי חלק מהפרשנים, עונשה של מרים לא היה בגין דברים רעים שאמרה.

==

אלישי בן יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
אין רלוונטי מזה לתקופה זו
ורד | 28-05-2021 9:21
כל הכבוד על טור חשוב מאוד למציאות חיינו
2
מעניין מי בוחר את התמונה
מנקה הביבים | 29-05-2021 23:02
ההשוואה הסמויה בין ביבי למשה מקלקלת את השורה
3
ביום שביבי יורשע ייכתב.....
מנקה הביבים | 29-05-2021 23:05
המאמר המשלים להסביר עד כמה בית המשפט שגה..................
4
אוי לה לאמונה.....
מנקה הביבים | 29-05-2021 23:11
שמנהיג ראוי להוקיע רק כשהוא מורשע. בינתיים כל המתקראים חרדים לדבר ה' תומכים בשחיתות ומגבים כל מאמץ שהמשפט בכלל לא יתקיים והרשעה לעולם לא תושג. והנה מה שנותר ממטריד זה ההוקעה הציבורית עכשיו כבר נמצאה התשתית לכאורה הערכית למנוע גם את זה . הידד או שמא בוז
5
מסר חשוב
גדי | 30-05-2021 8:27
נכון מאוד, ביקורת צריכה להיות מופנית רק לצדדים הציבוריים ולא לעניינים פרטיים ואישיים. מבחינתי כאשר אני שומע ביקורת אישית משמעותה היא שהמבקר לא מצא דופי במקצועיותו של איש הציבור
6
כל מילה בסלע
דני | 30-05-2021 14:31
מדויק ענייני וחשוב מאוד
7
מציע לך בשבת הבאה לכתוב על חטא המרגלים שהיה..
שוליית הנפח | 30-05-2021 16:37
כאין וכאפס לחטא הרבנים שבדורות אלפיים , שמאסו בארץ אלפיים שנה שיחפשו כל זיז להיאחז בו בשביל להשאר בגלות עד כי הביאו עלינו לבסוף את השואה [הרעה של אחרית הימים]תציע להקים טריבונאל היסטורי לשפוט את הרועים החרדים בגלות שהמציאו מדרשים אכראיים ודוקטרינאריים להנציח הגלות. וכך נמשכה גלות אלפיים - אלפיים שנה אגב אותם רבנים היום מחניפים את הארץ בתמיכתם בהנהגה מושחתת ובסיוע כותבים למינהם