אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה • נשא: הכרעה שיפוטית באמצעים חוץ תבוניים

המתח בין אלו המבקשים לראות בחלום ככלי לגיטימי להכרעה שיפוטית לבין המבקרים את החלום ככלי הכרעה, מונח הרצון לאזן בין הנטייה אל דברי החלומות מאידך לבין הביטול והזלזול בו

עו"ד על הפרשה • נשא: הכרעה שיפוטית לפי חלומות
  (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

פרשת נשא, היא הפרשה הארוכה ביותר מבין כל פרשיות התורה, מקפלת בתוכה גם את הדין המיוחד של 'אשה סוטה'. עניינו של דין מיוחד זה קם מקום האמון הזוגי שקיים בין גבר לאשה נסדק. והוא מוסב למקרה שבו הגבר חושד שאשתו נואפת עם אחר.

מחד אין הוכחות ברורות שאכן התרחש משהו אסור, אך מאידך החשדות מקננים, והבעל מוצא במעשה האשה אירועים שאת טיבם ניתן לפרש גם לחומרה, באופן שהבעל יאמין שאכן אירע משהו. בלשונו הציורית של השופט חשין היטיב הוא להגדיר את היחסים הפנים משפחתיים ומורכבותם באופן הבא: "משבא שטן לשכון במעונם של בני זוג, אהבה הופכת שנאה ושמחה הופכת צער".

עוד באותו נושא

צפו: למה פרשת נשא כל כך ארוכה?

משפטית במצב מעין זה, בו התובע אינו יכול להוכיח את גרסתו בבית המשפט באמצעות דיני הראיות וההוכחות המקובלים והנהוגים, בית המשפט אינו יכול לתת סעד וליתן לתובע את מבוקשו. אגב יכול להיות שהתובע צודק בטענותיו, אך בבית המשפט 'המוציא מחבירו עליו הראיה', ולדיין אין אלא מה שעיניו רואות, הרי שבמקרה כזה ידחה הצדק. אלא שמה שטוב ונכון בסכסוכים אזרחיים מסחריים רגילים אינו בהכרח יכול להתאים כאשר אנו מדברים על יחסים פנים משפחתיים. על מגבלות השיפוט בשאלות מעין אלו עמד השופט ריבלין והשמיענו: "המשפט נמנע מלנסות כוחו בהסדרת יחסים רגשיים. המשפט יתקשה לספק מזור לרגשות הפגועים וללב הדואב".

כדי למלא חלל זה מניח הדין המקראי את הפתרון של 'אשה סוטה' פתרון שבמובנים מסויימים תואם את המבחן 'אורדיאל' [ORDEAL] מונח שמקורו בגרמנית, ומשמעו 'פסק דין', אלא שבשונה מפסק דין רגיל על פסק דין מסוג 'אורדיאל' חתום לא אחר מאשר אלוקים, שמתערב ומכריע.

המבחן של האשה הסוטה פתרון אלוקי לזוג שמחד מעוניין להמשיך בנישואין ולא להתגרש ומאידך קנאותו של הבעל שאינה מניחה לו. כאן מתבקשת האשה לשתות מים, שהכתוב מכנה אותם 'מים מאררים', וכאן אם חטאה האשה הרי שהמים המאררים יגרמו למותה, ואם היא חפה מכל אשמה, המים לא רק שלא יפגעו בה לרעה אלא הם יהיו ברכה עבורה, וזכאותה תוכח בפני בעלה והוא יוכל לשוב ולחיות איתה כבתחילה. את תכלית המבחן מניח בעל ספר החינוך: "הוא שבח גדול באומה להיות לנו תחבולה להוציא מתוך לבבנו החשד בנשותינו ולדעת באמת אם זינתה האשה תחת בעלה או לא זינתה".

תוקפו של מבחן זה פסק במרוצת הדורות, כך למשל קובעים חז"ל במשנה: "משרבו המנאפים פסקו המים המרים", והרמב"ן קובע: "פסק העניין הזה משעה שנתקלקלו בעבירות".

עניינה של הסוטה והמבחן החוץ תבוני באמצעותו סכסוך מגיע לפתרונו באמצעים לבר משפטיים מעורר את השאלה האם פוסק הלכה, או שופט יכול לעשות שימוש באמצעים חוץ תבוניים כדי להכריע את הסכסוך המונח בפניו.

בעיסוק במונחים חוץ תבוניים אני מבקש לכוון אל הכרעות בהן נדחק השכל הישר, הסברא וכללי הראיות והפרוצדורה מפני מצבים שלאדם אין שליטה עליהם והיכולת לתרצם בלוגיקה שכלית מצומצם. אמנם ניתן לקבל החלטה ורק ואחר כך לבסס אותה בנימוקים תבוניים, אך עדיין התוצאה שהתקבלה לא הושתתה על אדנים רציונאלים. במצבים אלו האפשרות להסביר, במיוחד במקרים קשים, מדוע העדיף השופט לבכר גישה זו על פני החלופה האחרת אינה ניתנת להסברה.

אם נבקש להדגים כללי הכרעה חוץ תבוניים, נזכיר 'הטלת מטבע', 'חלום', 'בת קול', 'גורל', כפי שהסברנו אין כל יכולת להסביר את ההחלטה מלבד העובדה שאנו מכשירים את האמצעי ככלי הכרעה.

ברשימה זו לא נוכל לעמוד על כלל האפשרויות החוץ תבוניות, ואת דיוננו נבקש להעמיד על הכרעה באמצעות חלום.

החלום – ככלי הכרעה

החלום במהותו הינו פעילות מוחית המתרחשת בזמן שאדם ישן. החלום מעניק חוויה סובייקטיבית של תחושות, מראות, מצבים ואירועים. האדם מכיר בחלום רק כאשר הוא מקיץ משנתו. הסברים שונים קיימים במענה לשאלת מקורם של החלומות, ומדוע אדם חולם. אחד ההסברים מניח שמקור החלום הוא באדם עצמו כאשר החלום מבטא חוויות שאדם חווה בזמן הערות. תפיסה זו מתיישבת עם גישת חז"ל הקובעת: "אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי ליבו". עוד מצינו במקום אחר בתלמוד: "אמר הקדוש ברוך הוא: אף על פי שהסתרתי פני מהם – בחלום אדבר בו". כלומר לפי תפיסה זו החלום הוא אחד מהאופנים שהאל מדבר עם האדם.

מכאן לשאלה האם שופט שדן בתיק שישב ושמע את טיעוני הצדדים, ואינו יודע כיצד להכריע, או אפילו יודע כיצד להכריע אלא שהוא חולם חלום ובחלומו הוא מגיע לפתרון אחר, מה משקל יש לתת לדברי החלום, והאם ניתן לבסס עליו את ההכרעה השיפוטית, או לשנותה אם הכרעתי והחלום הראה לי אחרת.

ניתן להתחיל את התשובה בדברי חז"ל שקבעו לנו: "דברי חלומות לא מעליו ולא מורידין". בהתאם לתפיסה זו חלום אינו יכול לשמש ככלי הכרעה שיפוטי. מלאכת השיפוט קשורה עם שיקול דעת, עם דיני ראיות, סברא ישרה, ואלו נעדרים כאשר אדם 'חולם'.

'שאלות ותשובות מן השמים'

אחד מספרי השאלות ותשובות [שו"ת] החריגים בספרות השו"ת הוא ספרו של ר' יעקב ממרויש, מחבר את הספר 'שו"ת מן השמים, מבעלי התוספות, חי בפרובנס של המאה ה-13. ספרו חריג מהטעם שאת התשובות לשאלות המובאות בספר הוא קיבל מהשמים.

היחס לפסקים המובאים בספר שו"ת מן השמים הוא דואלי ולצד אימוץ המתודה שפסיקת הלכה יכולה להישען על דברי חלומות אנו מוצאים גישה שמבקרת עמדה זו.

אחד הקשיים בשאלה האם להסתמך על פתרון בחלום נובע מהעקרון התלמודי לפיו "לא בשמים היא" בהתאם לעקרון זה משניתנה התורה לבני אדם נמסרה להם גם כח ההכרעה ואין משגיחין בבת קול. יתר על כן בהתאם לתפיסה התלמודית גם בשמים מחוייבים לפסיקה ולהכרעה האנושית זהו העקרון המקופל בהתייחסות האל לפסיקה האנושית "נצחוני בני". הרב עובדיה יוסף כותב: "המעיין היטב ישר יחזו פנימו שאין להסתמך להלכה על הפסקים שהובאו בשו"ת מן השמים… שעל זה אמרו: לא בשמים היא. וההוראה נמסרה אך ורק לחכמי ישראל שיכריעו על פי כללי ההוראה. ובפרט שכל הפסקים שהובאו בשו"ת מן השמים, נאמרו על ידי שאלת חלום, וכבר אמרו… דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין".

מקרה מעניין בו החלום משנה את הפסיקה שניתנה כבר אנו מוצאים בתשובה של ר' דוד בן זמרה, הרדב"ז, בין המאה ה-15, נולד בספרד ועלה לצפת, שנשאל שאלה בעניין קיום מצוות תפילין, וכך הוא כותב בתשובתו: "ואני נשאלתי על זה והוריתי שהדבר מותר ובאותה הלילה הראוני בחלומי שלא הוריתי יפה וחזרתי בי ועיינתי בדבר וראיתי שיש בזה זלזול בכל גאוני עולם ולכן אני גוזר אומר שאסור לעשות כן מן הדין מהטעמים אשר כתבתי". בתשובתו משמיענו הרדב"ז שהוא חוזר בו מפסק הלכה שנתן רק מהטעם שלאחר ניתנת פסק ההלכה הוא חלם בלילה שפסיקתו לא היתה נכונה, והוא קם משנה את פסיקתו שניתנה מתוך שיקולים תבוניים ומחליף אותה בהכרעה שניתנה בחלום.

דומה כי המתח בין שתי הגישות בין אלו המבקשים לראות בחלום ככלי לגיטימי להכרעה שיפוטית לבין המבקרים את החלום ככלי הכרעה, מונח הרצון לאזן בין הנטייה אל דברי החלומות מאידך לבין הביטול והזלזול בו. יכול והדבר נובע מהרצון להגן על הציבור מפני חולמי חלומות שיבקשו להפקיע את ההכרעה האנושית מהשכל הישר הסברא וההגיון לכיוון הסובייקטיבי, לכיוון בו הכרעתו של אדם תהא נעדרת יכולת ביקורת ואפשרות לבחון את הצדקתה.

==

אלישי בן יצחק עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
מעניין ומוגש בצורה...
תרצה | 20-05-2021 22:36
מעניין ומוגש בצורה יפה
2
משתבח מפעם לפעם
יהודה | 21-05-2021 19:01
מעורר מחשבה, תענוג לקרוא
3
תמוהה לכתחילה.......
משה אהרון | 21-05-2021 19:05
תמוהה לכתחילה על ההווא אמינה שכזו .שהרי המשפט הוא אושייה אלוקית .כשכם שלא שייך חלום באלוקות .כך לא ייתכן כי האדם בבואו לממש האיצטלא שניתנה לו להיות האלוהים הקטן ,יכריע את הדין שלא על פי אמות המידה המקובלות .אלא על ידי חלום שכאמור איננו שייך לאלוקות ואסור שיהא מעורב במשפט. זאת ועוד, החלום הוא תערובת בלתי מנופה [שיש בו הרה ערפל של מרכיבים תפלים] והמרכיב הנבואי הוא לרוב קטן ולגבי מרבית האנשים הוא עטוף גם בחידות .ואיך בכלל ניתן לחשוב כי המשפט יי ייחתך, על ידי אין ספור אנשים ומידת סגולתם בחלום. השורה התחתונה צריך שתהא זו אין לחלום ולא כלום עם המשפט.
4
חברי המלומד כל הכבוד
עורך דין | 25-05-2021 16:18
מאמר משובח, מותיר אותך אם מחשבות