לאחר ארבעה ניסיונות כושלים ולאחר יותר מעשור למות האידיאולוגיה מימין ומשמאל ולידתן של גושי 'רק ביבי' ו'רק לא ביבי', ועם ריח הבחירות החמישיות שבפתח – הגיע זמנן של המפלגות החרדיות והדתיות להתאגד לגוף פוליטי אחד שיקרא תיגר על חלוקת הגושים הנוכחית ויממש את כוחו הפוליטי לכדי מפלגת שלטון גדולה אשר תקבע את סדר יומה הפנימי של ישראל, תקים לתחייה את השיח האידיאולוגי ותביא ליציבות שלטונית לאורך זמן.

האתגרים הקהילתיים-דתיים בשנת הקורונה בקרב המגזר החרדי, כמו גם בקרב הציונות הדתית, הלימוד המשותף במלוניות הקורונה, ומנגד – "שותפות הגורל" בטרור ההכאות הערבי, ולהבדיל, באסון מירון והחיבוק הדתי-חרדי שהגיעו בעקבות כל אלו – הוכיחו יותר מכל את הרצון והמוכנות האזרחית לקראת אחדות אמתית גם במישור הפוליטי.

עיקר המחלוקת החרדית-דתית, היא בסוגיות אמוניות, השקפתיות, חינוכיות ובקצה – גם הלכתיות. במישור הפוליטי, ההשלכות לכך באות לידי ביטוי בעיקר בנוגע לקדימות הנושאים שעל סדר היום הציבורי – האם העיסוק בתקציבי הישיבות קודם לעיסוק בהסדרת ההתיישבות הצעירה או האם הנושאים הציבוריים קודמים לעיסוק בנושאים המגזריים.

מקום המדינה, הריצה הנפרדת הביאה להרמוניה ולאיזון בין כלל הנושאים. אך האם יהיה בלתי נמנע לעסוק בכלל הסוגיות מתוך מפלגה דתית-חרדית אחת? הסוגיות הפנים מגזריות יכולות להיות מקודמות גם על ידי חברי הסיעה המשותפת, כל אחד ושייכותו המגזרית. זאת במקביל לעיסוק הכולל בסוגיות דת ומדינה עליהן קיימת הסכמה רחבה, כדוגמת גיור ושמירת השבת במרחב הציבורי.

אכן, לעתים נדירות השאלות הערכיות גם מתנגשות. ההימנעות החרדית בהצבעה בכנסת הכשירה בפועל את תכנית ההתנתקות, למשל. אך מאחר ואכן מדובר במקרים יחסית נדירים, הצבעה חופשית ללא משמעת מפלגתית תביא לידי ביטוי את כלל הקולות בדיוק כפי שהיו מיוצגים גם לולא איחוד שכזה. המשקל הערכי הרב בסוגיות הרות גורל, רק מחזק את הצורך בהצבעה שכזו, ללא חשש מפירוק המפלגה הדתית המשותפת.

את הכיוון ההפוך, ניסה נפתלי בנט לייצר עם הקמת מפלגת הימין החדש. הניסיון להקמת שותפות דתית-חילונית הוכח ככישלון כבר בהתמודדות הראשונה, וגרר את ישראל כולה לסחרור פוליטי שטרם הסתיים.

בניגוד אליו, תוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו כי הציבור החרדי בשל להצבעה למפלגה שאינה על טהרת החרדיות. כפר חב"ד הצבועה כיום בכתום תוכיח. החב"דניקים הצביעו למפלגתו של סמוטריץ' בהמוניהם. הוכחה נוספת היא הקמת מטה ש"ס בשומרון בקמפיין הבחירות האחרון, או הפנייה הישירה של יהדות התורה אל קהלי הציונות הדתית בסבב הבחירות שקדם לה.

המפלגות החרדיות יאלצו לקבל הכשר רבני לריצה ברשימה אחת עם מפלגות אשר ברשימתן נשים או חייבי כריתות לשיטתם (עולי הר הבית), אך אם על הפרק הקמת ממשלה הנשענת על מנסור עבאס או ממשלה בשותפות איבתיסאם מרעאנה, כמדומה שצפרדע עם מטפחת וחצאית – קל יהיה יותר לבלוע.

טוב יעשו חברי הכנסת החרדים לו יתכנסו לבלוק אחד, בין אם לקבלת המנדט מידי הנשיא ובין אם להקמת רשימה דתית-חרדית מאוחדת שתרוץ יחד בבחירות קרובות, תביא לסיום המשבר הפוליטי המתמשך ותצליח להקים ממשלת ימין. הפעם באמת.

 

נתנאל נדב פעיל ימין, יו"ר תנועת ישראלים ותנועת המפדלניקים החדשים לשעבר