יום ירושלים: משלוש ערים לעיר אחת - סרוגים

יום ירושלים: משלוש ערים לעיר אחת

בטור מיוחד לסרוגים כותב חבר מועצת העיר ירושלים עופר ברקוביץ: בימים האחרונים אנחנו שוב עדים להתלקחות במזרח העיר. אנחנו רוצים בשותפות, באחריות על כלל חלקי העיר של שלושת המגזרים

יום ירושלים: משלוש ערים לעיר אחת
  (צילום: יאיר דן)

בערבים רבים של סגרים והנחיות שהשנה האחרונה הביאה עימה, ישבו אזרחי ישראל בבתיהם וצפו בזעם בהפרות הסגרים וההנחיות בירושלים. בזמן בו המציאות הכריחה אותנו להתכנס בתוך התא המשפחתי המצומצם ובדלת אמותינו, המחדלים החברתיים הרחבים החלו לבעבע ולעלות מעל פני השטח ויצרו מצב בלתי ניתן להתעלמות.

עוד באותו נושא

לרגל יום ירושלים: כמה אתם יודעים על עיר הבירה?

הקורונה חשפה במובנים רבים את השסעים החברתיים והעמיקה אותם: מדינת ישראל, ובתוכה ירושלים ביתר שאת מחולקת לשתיים ולשלוש, לעיר בתוך עיר. עיר ששומרת על ההנחיות, פועלת בסולידריות ונושאת על גבה את קשיי התקופה, ועיר שמלכתחילה מוותרים לה, ואף מושיטים יד להפרות הסדר שבה. שתי ערים שתהום ביניהן. שתי ערים שהאמונה שאפשר לחיות בהם יחד ולהפוך אותם לעיר אחת שחוברה לה יחדיו מתחילה להראות כחלום רחוק.

כל המאמצים הנרחבים שלנו לשנות את המצב התקבלו בשלילה על ידי ראש העירייה. דרשנו לבצע הסברה משמעותית ויצירתית לכל אחד מהמגזרים בעיר, לבטל תקציבים למוסדות מפירי הנחיות ולהפעיל פיקוח עירוני נרחב, הושטנו יד והצענו להיכנס לקואליציה העירונית ולהביא עימנו את כל צי המתנדבים המדהימים שלנו.  ניסינו לעשות הכל כדי לעצור את הקרע ההולך וגדל. אך עיריית ירושלים המשיכה לבחור בשיקולים פוליטיים על פני בריאות, צדק וסולידריות החברתית.

אני רוצה בטובת אחיי החרדים. הם חברים ושותפים, הם תורמים לעיר ומהווים חלק משמעותי כל כך מהפסיפס ההיסטורי והייחודי של ירושלים. אני רוצה שהם ירגישו חלק מירושלים המאוחדת, שירגישו אהדה מהציבור הכללי, שירגישו שיש להם מקום, כי באמת יש להם. הבחירה לוותר ולהתייחס אליהם כשונים, ולאפשר לציבור החרדי לפעול בצורה בלתי חוקית, היא הרסנית, היא פוגעת בציבור החרדי וביכולתו להשתלב ולהתפתח, בתדמיתו, בבריאותו.

כאשר הציבור הכללי רואה את היחס השונה שהציבור החרדי מקבל, התסיסה גוברת. בוודאי, גם בציבור החילוני היו הפרות גסות של ההנחיות, אבל הן לא הובלו על ידי הממסד החילוני והדתי לאומי. עבודה תהליכית של שנים בציבוריות הישראלית הלכה אחורה בתקופת הקורונה. זה נכון, יש מאפיינים שונים לכל האוכלוסיות, זה הקסם של ירושלים, אך זה אינו מצדיק חוסר שוויון. זה מצדיק יצירתיות, והתאמה, ומציאת נקודות חיבור וסובלנות רבה, אך לא את מה שראינו בשנה האחרונה.

מהרגע שהקמנו את תנועת התעוררות לפני כ-13 שנה ועד היום האחריות לאחד את ירושלים עומדת לנגד עינינו. אנחנו הצלחנו להוכיח שזה אפשרי, ולא דרך ויתור, בדיוק ההפך. דרך שיח משותף על המחלוקות הקשות ביותר, דרך מפגש אמיתי ושיתוף פעולה בין אנשים שונים. היום התנועה כוללת בתוכה אנשים כל פני הקשת הפוליטית והחברתית, חילונים, דתיים, וחרדים. בשנת הקורונה פעילי התנועה התנדבו בלי הפסקה בירושלים, הפעילו קייטנות לילדי הרופאים, עמדו יחד עם ניצולי שואה ביום הזיכרון ודאגו לנזקקים בכל רחבי העיר, במזרח ובמערב, אצל החרדים והחילוניים.

הפעילים פעלו יחד, שונים אחד מהשני, מודעים לפעול למען כולם, והביאו בשורה אמיתית לירושלים בשנה כל כך מורכבת. ראיתי כיצד חרדי מהצוות החרדי של התעוררות פועל יחד למען אותה מטרה עם חילוני השונה ממנו, כיצד הם בוחרים לעשות טוב ביחד ומוצאים נקודות חיבור. זוהי תוצאה של הבחירה שלנו להסכים לחיות ולפעול יחד. לא מתוך וויתור, לא מתוך בחירה בדרך הקלה, אלא מתוך ראייה הרואה את המורכבות והפער ובוחרת לפגוש בהם במקום להפנות עורף.

בימים האחרונים אנחנו שוב עדים להתלקחות במזרח העיר. אנחנו רוצים בשותפות, באחריות על כלל חלקי העיר. דחפנו בשנים האחרונות יחד עם כוחות סובלניים רבים את שינוי הרוח כלפי ערביי מזרח ירושלים. החלטת הממשלה 1775 לחיזוק חברתי כלכלי במזרח העיר, גידול במספר הכיתות הנבנות, וחיים משותפים שמתקיימים במרבית השנה בין יהודים וערבים, באוטובוס, בעסק הקטן, בבתי החולים ובמקומות רבים נוספים.

אך גם כאן, מתחילה אלימות שאין לה מקום. אלימות מכוערת, מפורסמת ברשתות החברתיות, מאיימת על חייהם של עוברים ושבים. לא נוכל להשלים עם אלימות כזו. גם כאן נדרש חוק, וסדר, ויד קשה כנגד הפורעים. כדי לגור בעיר אחת, מחוברת ומגוונת, יש צורך במנהיגות אמיתית גם במזרח ירושלים, שתילחם איתנו נגד האלימות, תגביר את האחריות, ותאפשר שיפור המצב ואיכות החיים במזרח העיר. אם יש קולות כאלו מצד נציגי הערבים בפרלמנט הישראלי, הגיע הזמן לראות כאלו גם במזרח ירושלים.

ביום ירושלים הזה אני חש שהמשימה הזאת חשובה מתמיד. החשיבות לאחד את הערים הללו לירושלים אחת. החשיבות להשקיע בכל אחד מן הערים, להחיל חוק וסדר, ולמצוא את המכנים המשותפים.

אנחנו מאמינים במורכבות וביופי של ירושלים. אנחנו גם יודעים שירושלים מנבאת את עתידה הדמוגרפי של ישראל. החזון שלי הוא לפעול מול הכוחות המתונים בכל אחד מן המגזרים הללו ולחזק אותם, ולחבר אותם יחד, ולהוביל עתיד בר קיימא לירושלים ולמדינת ישראל.

השנה הנוכחית הראתה לנו באיזו קלות קורה בדיוק ההפך. באיזו קלות אנחנו הופכים לשלוש ערים, באיזו קלות אנחנו בוחרים לשנוא ולהסתגר במקום לפעול יחד.

אני מאמין שאפשר אחרת, ורואה שזה אפשרי, יום יום, בתנועה המרגשת אליה אני שייך ואותה אני מוביל. אני מתפלל שהשנה נהפוך חזרה לעיר אחת, שנצליח למצוא את הדומה, לפתוח את הלב לאחר מאתנו וליצור מציאות מתוקנת בבירת ישראל.

 

יום ירושלים שמח עיר אהובה שלי, אני מאמין בך ואוהב אותך.

 

עופר ברקוביץ, יו"ר התעוררות ויו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
עצוב מאוד שיש...
א | 10-05-2021 2:07
עצוב מאוד שיש מי שמנצל את חג שחרור ירושלים בשביל לפלג את העם
2
אתה זה שמפלג...
ב | 10-05-2021 9:54
אתה זה שמפלג
3
אחדות? עם ערבים ושמאלנים? לא...
דודו | 10-05-2021 14:01
אחדות? עם ערבים ושמאלנים? לא רוצה אחדות איתם