אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

לפני ל"ג בעומר: דרך נוספת לחגוג את תורת הסוד

לקראת החגיגות במירון ערכו גם השנה אירוע שנתי לכבודו של רשב"י במכללת הרצוג, כשהשנה הכנס נערך בזום ועסק בעולם התפילה המתחדש בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה

לפני ל"ג בעומר: דרך נוספת לחגוג את תורת הסוד
  (צילום: מכללת הרצוג)

כנס  'רשב"י בירושלים', המתקיים זה ארבע שנים בסמיכות לל"ג בעומר במכללת הרצוג, נערך השנה בזום ועסק בעולם התפילה המתחדש בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה. משתתפים מכל העולם נצלו את העובדה שהכנס התקיים במתכונת 'זום' והצטרפו לשידור.

את הכנס פתח הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה, שדיבר על עולם התפילה של רשב"י שבמקורות חז"ל לא נתפס כמי שהתפילה היא מרכז עולמו, אולם מספר תפילות זוהריות, כדוגמת 'בריך שמיה' ו'כגוונא' נכנסו בכל זאת לסידורי התפילה. המיוחד בתפילות אלה הוא שהן מתפקדות בעיקר כהכנה וכהתכוונות לקראת התפילה או קריאת התורה, כשלאורך השנים אף נוספו להן ניגונים שונים. הרב יהודה סיים בחשש שעולה כשגם קטעים אלה, שנועדו לחדש ולעורר את המתפללים, הופכים בעצמם לקטעי מלמול הנאמרים ברצף אחד.

לאחר דברי הפתיחה, החל מושב שכותרתו 'חיות והתחדשות התפילה', בו השתתפו ד"ר רני יגר, מי שהקים את 'בית תפילה ישראלי' בתל אביב, הרב יוסי פרומן, ר"מ בישיבת מחניים ושותף לבית המדרש להתחדשות ולחבורות התפילה שהקים הרב דב זינגר, וכן פרופ' חביבה פדיה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, מייסדת בית מדרש פתיחתא ומכון רשימו.

ד"ר יגר פתח בהצגת המיזם הגדול של 'בית תפילה ישראלי', קבלת שבת המתקיימת בכל שבוע בנמל תל-אביב ובה מאות משתתפים מכל העולם. רני שיתף בתמונות, ואף הציג את סידור התפילה שהם חיברו המשלב בין הנוסח המסורתי לבין קטעי שירה מוכרים אחרים. הוא דיבר על תהליך ההתגבשות היוזמה ועל ההבנה כי התפילה היא זו שעומדת בלב העשייה כשהניסיון הוא לבנות קהילה סביב מוקד זה.

הרב יוסי פרומן דיבר על הקשיים של עולם התפילה בימינו, ועל הצורך לבחון מחדש את יסודות התפילה, להעלות אותה לשורשה, ולהחזיר אותה אל המרכיבים הבסיסיים ביותר שלה. לדבריו, המרכיב הבסיסי ביותר של התפילה הוא הדיבור הישיר לפני הקב"ה בתנועה שמקורה בתנ"ך ושפותחה לאחר בחסידות ובתורת ההתבודדות של ר' נחמן. מרכיב גבוה עוד יותר הוא היכולת לשתוק לפני ה', ולחזור אל המצב הקדם מילולי של התפילה, והמרכיב הגבוה ביותר הוא לא לעמוד לפני ה' אלא לחיות חיים של נוכחות, להיפתח להוויה ולפלא הממלאים את המציאות כולה. להתפלל, משמעותו להתפלא הרבה.

פרופ' חביבה פדיה דברה על המתח שבין "המלך תביאני חדריך" כתנועה של התכנסות פנימה אל תוך הבית, אל מול "לכה דודי נצא השדה", ועל המתח שבין החוץ כסכנה וגלות לבין החוץ כטבע וכאפשרות למפגש המזמין לשיחה. חביבה דברה גם על התפילה המיסטית ועל האפשרויות שהיא פותחת בפני מי שלא מוצאת את עצמה בבית הכנסת הרגיל.

המושב השני התמקד בהתמודדות של עולם התפילה בעקבות הקורונה. את המושב פתח יאיר אטינגר, כתב בתאגיד השידור כאן שיצר את סדרת הכתבות 'אם ננעלו' העוסקת בסגירת בתי הכנסת ובהתמודדות של המתפללים עם המצב הסבוך, ואף הקרין קטע מתוך הסדרה. הוא דיבר על הקושי של מתפללים לחזור אל בתי הכנסת גם לאחר שאלה נפתחו, המקום החדש שנשים תפסו במנייני החצרות וכן הלאה. כך גם נשברו בתקופה זו החזקות הישנות של גבאים, שליחי ציבור, נושאי הדרשות וכן הלאה – מה שנתן הזדמנות לדמויות שלרוב פחות מוכרות לקחת חלק פעיל בהתרחשות. 

הרבנית כרמית פיינטוך, העומדת בראש קהילת אילנא דחיי בירושלים, ספרה על השינוי שעברה הקהילה שלה בתקופה הזו, על ההתכנסות פנימה, האווירה הכמו-משפחתית ומקומית שנוצרה וכן על השינויים בסדרי התפילה וגילוי של שפה חדשה בין חברי הקהילה. היא הוסיפה כי היא נושאת את עיניה לקראת החזרה לבתי הכנסת ומקווה שהרבה מהמתנות שהתקופה הזו נתנה לקהילת המתפללים יוכלו להמשיך גם כשנשוב למתכונת הרגילה, ושאל לנו לחשוש משינויים שכאלה.

את המושב חתם הרב מאיר נהוראי, רבה של משואות יצחק, ששיתף בכאב הגדול שחש כרב קהילה כשנאלץ לסגור את בתי הכנסת. היא סיפר על מסירות הנפש של רבים מהמתפללים לשמור על התפילה במניין גם בתנאי מזג אוויר קשים, על הגיוון וריבוי נוסחי התפילה במהלך תקופה זו וכן על איכות התפילה שהדיבורים בה פחתו בהרבה, מתומצתת יותר אך מאידך תפילות אלה היו גם נטולות ההוד וההדר של "ברוב עם", היה בהן פחות שירה ופחות התרגשות. לדעתו, כדי שניתן יהיה לחזור לבתי הכנסת, יהיה צורך לחזק את תחושת השייכות של המתפללים למקום התפילה, ולחפש כיצד ניתן לשמור את אותה אווירה אינטימית ומיוחדת שנוצרה במייני החצרות גם כשישובו להתאחד בבית הכנסת המרכזי.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו