אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה: קדושים – כן לאהבה לא לשנאה

החברה הישראלית מצויה במשבר חברתי עמוק, יש אשר תולים זהות המשבר במערכת הפוליטית וסמיכותן של מערכות בחירות. ויש אשר תולים זה במעשיו הפרטיים של האדם. לא תמיד מקורו של המשבר ידוע, לא תמיד הצדדים זוכרים כיצד התפתחה השנאה. מה שכן בטוח שהשנאה קיימת

עו"ד על הפרשה: קדושים - כן לאהבה לא לשנאה
  (צילום: מענדי הכטמן/פלאש90)

'אבן הָרֹאשָׁה', היא אותה אבן, הממוקמת כחולייה עליונה הנועלת את הקשת כאשר בונים קשת אבנים. פרשת קדושים היא בחינת 'אבן הראשה' של ספר ויקרא. היא מקפלת בתוכה את אדניה הראויים הנכונים והבריאים של כל חברה מתוקנת.

עוד באותו נושא

עו"ד על הפרשה: אחרי מות – קדושים • לשון הרע על מת

האיסור לגנוב, לשקר. הדאגה לחוליות החלשות בחברה, אלו שפגיעתן קלה, איסור עושק הזולת ואיסור הלנת שכר. איסור לקלל חרש 'ולפני עוור לא תתן מכשול', מפני שיבה תקום', האיסור שלא 'להונות את הגר', החובה להימנע מלדבר על הזולת – איסור רכילות, 'לא תעמוד על דם רעך', האיסור על השנאה – 'לא תשנא את אחיך בלבבך', איסור לנקום ולנטור, הדרישה לקיומה של מערכת משפט מאוזנת צודקת, הגינות בחיי המסחר עוד עקרונות חברתיים טבעיים מוסריים שהוכנסו כצווים חוקים אל עולם הנורמה והחוק היהודי.

הרב יאיר בן מנחם בשו"ת לפרשת אחרי מות

מעל עקרונות אלו, מונח בליבת כל הצווים עקרון על שיש בו כדי להוות את מרכזה של 'אבן הראשה' מונח העקרון "ואהבת לרעך כמוך". פסוק זה לשיטתו של רבי עקיבא הוא בבחינת "כלל גדול בתורה". את עוצמת העקרון אנו פוגשים בסיפור המפורסם על הלל הזקן שהגיע אליו גר וביקש ממנו 'למדני כל התורה כשאני עומד על רגל אחת', מגיע גר להלל הזקן ומבקש ממנו את התורה מקופלת ומתומצת בעקרון אחד, בכלל שממנו יוצא הכל.

תשובתו של הלל הזקן לאותו גר היא מפתיעה וכך אנו מוצאים מסופר בתלמוד הבבלי: "אמר לו: דעלך סני [=מה שאתה שונא] לחברך לא תעביד [=לא תעשה לחברך] – זו היא כל התורה כולה, ואידך [=והשאר] – פירושה הוא, זיל גמור [=לך ולמד]". במילים פשוטות משיב הלל הזקן את אותו הגר לאתגר שהונח בפניו ומלמדו שכל התורה מושתת על היסוד של 'ואהבת לרעך כמוך', 'שאר דברי התורה' כפי שמסביר ר' שלמה יצחקי, רש"י במקום, הוא הפירוש לעקרון זה. הכתב והקבלה הרב יעקב צבי בן ר' גמליאל מקלנבורג גרמניה המאה ה-18 מחבר הספר על תורה, 'הכתב והקבלה' מניח לנו את העקרון הידוע לפיו, הציווי מבקש לעגן את "כל אופני הטוב והחסד שאדם מסכים בדעתו וגומר בלבו שראוי לו לקבל מאהובו יעשה לרעהו שהוא כל אדם".

על 'כוליות' העקרון של ואהבת לרעך כמוך עומד הרב שמשון רפאל הירש ומלמדנו: ואהבת לרעך כמוך אני ה' – זה כלל מסכם לכל התנהגותנו החברתית – בדיעות, במלים ובמעשים. המעולה שברגשותינו כלפי ה' ואדם קרוי "אהבה". "אהבה" היא "הב(ה)" בתוספת א' המייחדת לפרט. משמעותה: למסור את עצמו לאחר ולקרב את האחר אל עצמו".

יתרה מזו: "חז"ל מזכירים פסוק זה – לא רק כעקרון של אהבה כללית לבריות, אלא הם למדו ממנו את החובה לנהוג יחס אנושי גם לחוטאים שנידונו למיתה: "ואהבת לרעך כמוך – ברור לו מיתה יפה"; כן למדו ממנו כלל לזוגות נשואים: עליהם להישמר מרשמים חושניים, שיש בהם כדי למעט את החיבה ההדדית".

על היקף הדרישה מהו ו'אהבת לרעך כמוך'

הדרישה של 'ואהבת לרעך כמוך' נותרה בשפה המשפטית, מושג 'שסתום' שיכול ללבוש פרשנויות הרבה.

בפירושו מניח בעל 'הכתב והקבלה' את 'המתכון' ליחס הרצוי ובקיומם יוכל האדם לקיים את העקרון של 'ואהבת לרעך כמוך'. וכך הוא כותב: "א' שיאהב אותו באמת לא בזיוף, ב' שיתנהג בי כבוד תמיד כי כן ראוי להיות…, ג' שיידרש שלומי תמיד כי כן ראוי לרעים אהובים להיות בשלום תמיד ולדרוש איש בשלום רעהו, ד' שישתתף בצערי, ה' שיקבל אותי בסבר פנים יפות כשאבא לביתו, ו' שידון אותי לכף זכות בכל דבר, ז' שיתנדב בגופו באיזה טרחה קטנה בשבילי והוא ילווני בעמלו לפעמים בדבר שלא יעמל בו הרבה, ח' שיתנדב להושיע לי בדבר מועט מממונו לפעמים בעת שאצטרך בהלוואה או במתנה דבר קטן ולא ימנע ממני שאלה אחת קטנה כדרך טוב איש חונן ומלווה, ט' שלא יתגאה עלי, והוא מסכים בשכלו וגומר בלבו עוד דברים רבים כאלה". כך או כך ממשיך ומסביר בעל הכתב והקבלה מה אינו יכול להפוך אדם לאוהב, וכך הוא כותב: "אבל לא יסכים בשכלו ששמעון יתן לו כל הממון שלו וכל רכושו באהבתו אותו, זה לא ירצה ראובן מעמו ולא יחפוץ מאתו".

ר' יחזקאל הלוי לויינשטיין, מי שהיה משגיח ומנהלה הרוחני של ישיבת פונוביז', כותב: "כל חיובי התורה ומצוותיה בעניינים הנוגעים בין אדם לחבירו קשורים וכרוכים בעניין ואהבת לרעך כמוך. ובאמת חובה זו של ואהבת לרעך כמוך היא מהעבודות הקשות ביותר המוטלות עלינו. וקשה מאוד לעמוד בזה, שבפשוטו כמוך הכוונה שאותה התשוקה שיש לכל אחד ואחד בנוגע לעצמו חייב להיות אף לחבירו. וכדי להשיג זאת חייב אדם לחוש ולהרגיש את זולתו, כשם שמרגיש את עצמו".

על השנאה

לצד החובה הכללית של 'ואהבת לרעך כמוך' מציגה התורה גם נורמה חוקית הקובעת: "לא תשנא תא אחיך בלבבך". לשיטתו של האבן עזרא, איסור זה הוא האנטי תיזה לאהבת הרע. הרמב"ם בספר המצוות עומד על האיסור 'לא תשנא' וקובע: והמצוה…היא שהזהירנו משנוא קצתנו לקצתנו והוא אמרו: לא תשנא את אחיך בלבבך. ולשון ספרא לא אמרתי אלא שנאה שהיא בלב. אמנם כשהראה לו השנאה והודיע שהוא שונאו אינו עובר על זה הלאו אבל הוא עובר על לא תקום ולא תטור ועובר על עשה גם כן והוא אמרו ואהבת לרעך כמוך, אבל שנאת הלב הוא חטא יותר חזק מן הכל". הרמב"ם בואו להסביר את מהות החובה המוטלת על האדם, קובע כי אדם חורג מגבולות האיסור לא תשנא את אחיך בלבבך – צריכה להיות בלב, כלומר אם אדם שונא את חבירו ואומר לו זאת בעל פה, אין בכך די כדי לעבור על האיסור של לא תשנה.

עוד קובע הרמב"ם: כל השונא אחד מישראל בליבו עובר בלא תעשה שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך, ולא הזהירה התורה אלא על שנאה שבלב". על שאלת מקומה של השנאה עומד הרש"ר הירש ומלמדנו: "ההנחה היא, שהתנהגות אחינו כלפינו יש בה כדי לעורר שנאה בלבנו".

ומה יעשה אדם שצד ג' פוגע בו, קובע הרמב"ם: כשיחטא איש לאיש ולא יטמנו וישתוק…אלא מצווה עליו להודיעו [=לחייב]. ולומר לו למה עשית לי כך וכך, ומה חטאתי לי בדבר פלוני

גישה מעניינת ביחס לתפיסה של מהות האיסור לא תשנא את אחיך אנו קוראים אצל רבי שניאור זלמן מלאדי, שמשמיענו: "ומה שכתוב בגמרא שמי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו וגם לומר לרבו שישנאהו. היינו בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים בו מצות הוכח תוכיח את עמיתך עם שאתך בתורה ובמצות ואף על פי כן לא שב מחטאו כמו שכתב בספר חרדים… וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעונותיהם שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם גם כם ושתיהן הן אמת שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחינת הטוב הגנוז שבהם שהוא ניצוץ אלוקות שבתוכם המחיה נפשם האלקית וגם לעורר רחמים בלבו עליה כי היא בבחינת גלות בתוך הרע מסטרא אחרא הגובר עליה ברשעים והרחמנות מבטלת השנאה ומעוררת האהבה כנודע ממה שכתוב ליעקב אשר פדה את אברהם".

מדברי בעל התניא, אמנם לדברי בעל התניא, אמנם יש מצווה לשנוא חוטאים, לאחר שהוכיחם ולא קיבלו התוכחה. אולם, מצווה זו אינה מחליפה את אהבת ישראל, מצד שורש נשמתו של כל אדם מישראל,…

במקום סיכום

החברה הישראלית מצויה במשבר חברתי עמוק, יש אשר תולים זהות המשבר במערכת הפוליטית וסמיכותן של מערכות בחירות. ויש אשר תולים זה במעשיו הפרטיים של האדם. לא תמיד מקורו של המשבר ידוע, לא תמיד הצדדים זוכרים כיצד התפתחה השנאה. מה שכן בטוח שהשנאה קיימת.

כדי להתמודד עם תפיסות אלו צריך לזכור שמדובר באתגר לא פשוט, החובה המושתת עלי לאהוב כמוני את זה שאינו הכוס תה שלי היא קשה, ובכל זאת היא עדיין אפשרית.  והיא צריכה להיות אפשרית לנוכח עמדתו של ר' יוסף בכור שור, מבעלי התוספות, צרפת המאה ה-12, לימדנו: "וראויה האהבה לשכח את השנאה". כלומר החיוב של האהבה תרופה לשנאה שמבקשת לכלות ולשרוף הכל.

==

אלישי בן יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
הקדושה בישראל היא קדושת הרבים : "תהיו"
משה אהרון | 23-04-2021 15:29
קדושים תהיו כי קדוש כי קדוש אני : אני - שרק לי יאה קדושת היחיד ואתם מתקדשים לעומתי אך ברבים באחדות לבב של אחד (משה אהרון )
2
צלם אלוהים = קדושת כלל האדם אל מול קדושת האלו
משה אהרון | 23-04-2021 15:32
. הקדושה - כצלם אלוהים (משה אהרון ) קדושים תהיו כי קדוש אני מה אני קדוש כאחד כך אתם תהיו קדושים באחדותכם. ובאהבת הריע והזולת יחלֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה. בשלוש מילים של : ואהבת לרעך כמוך. גלומה למעשה תורה שלמה. והכנפיים של אותה התורה הן הרישא והסיפא. שמשום מה בתודעתינו ניתקו ממנה ממצווה זו הרישא : לא תקום ולא תיטור את בני עמך. והסיפא : אני ה' נתחיל מהסיפא : מה אני ה' - אחד אף אתם היו אחד באהבתכם זה את זה כאהבת עצמכם אתם והרישא : לא תקום ולא תטור. שתכונות אלו הם המפריעים לו לאדם לאהוב את הזולת שאין נקימה ונטירה אלא לאלוהות. בבחינת הסיפא : אני ה'. ואזי כל פעם שאתם קוראים: שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. חישבו על כך. שאין : ה' אחד בלוא ה' אלוהינו כמפורש כאמור במצוות : ואהבת לרעך כמוך. ראשי תיבות : ואלך לקיים גם : לך לך משה אהרון
3
אתה מאמין לפרשנות הניאו קראית/פרוגרסיבית שלך?
י | 23-04-2021 16:45
אהבה בין אישית זה מצויין. אבל לתת להם שלטון? אסור למנות לשום משרה יהודי שאיננו יר''ש.
4
חזק וברוך
אסף | 27-04-2021 16:37
דברים חשובים ומדוייקים במיוחד בתקופה זו, התבוננות בהירה ומעמיקה