מיום שנכנס ח"כ ניסן סלומיאנסקי לוועדת הכספים הוא לא הספיק לצבור הרבה שעות שינה. התקציב, הקרע עם החרדים, פרשת החוקר הפרטי בבית היהודי שאיימה לחסל את הקריירה הפוליטית שלו ומעל לכל הקיצוץ בעולם הישיבות הדתי לאומי והחרדי הדירו שינה מעיניו של יו"ר וועדת הכספים. זעקת מנהלי ורבני ישיבות ההסדר כלפי מפלגת הציונות הדתית הופנתה ליו"ר המפלגה אך בעיקר לח"כ סלומיאנסקי שנחשב להמוציא והמביא של מוסדות הציונות הדתית.

יש ציפייה שעם 12 מנדטים ועם יו"ר וועדת הכספים נושא הקיצוצים לא ייעלה על הפרק

"כמו שביש עתיד מחויבים להתחייבויות שלהם גם אנחנו מחויבים אבל שוב אני אומר, לא אני הייתי בהסכם הזה קיבלתי אותו כמו שהוא. יכול להיות שאם הייתי במשא ומתן היו דברים שונים אבל אינני יודע. בקדנציה הקודמת למרות שלא הייתי חבר כנסת ודאי שלא יו"ר וועדה חברי הטילו עלי לטפל בנושא הזה וברוך ה' אני חושב שכולם מתגעגעים לימים האלה. אני לא בעל הבית היחיד, יש מפלגה, יש יו"ר מפלגה וזה לא תלוי רק בי".

אתה נבחרת על הנושא הזה הציפייה היא שתהפוך עולמות.

"אמרתי לחברי בשתי ישיבות סיעה שאם אתם חושבים שעל זה יש לפוצץ קואליציה תגידו לי ואני אעשה את זה. אז אמרו: לא, כי הכול היה ידוע מראש. עד היום פתרנו דברים באופן בלתי רגיל עם ההבנות של הסכם הקואליציוני. יש מקומות שעשיתי שריר והשבוע לא התקיימו העברות כספיות אז האוצר הבין שאם הוא לא יעביר את ההעברות הכספיות שהוא מחויב אליהן לא יהיו העברות כספיות אחרות. אנחנו יודעים לעשות את השריר".

חלק מהביקורת היא שמדברים על "חשיבה מחוץ למגזר" עד שבסוף שוכחים מי המגזר שבחר בכם

"אני יכול להגיד על עצמי שבחמישה חודשים שאני יו"ר וועדת הכספים עשינו מהפכה שלמה בכלכלת המדינה. פעם ראשונה שהבית היהודי מטפלת בכלכלה בכזאת עוצמה ועושה כאלו שינויים. בו בזמן אני מחובר בכל נימי נפשי לציבור שממנו אני בא. אבל אני לא חושב שהיה אי פעם מישהו בוועדת הכספים שעשה כזה שינוי דרמטי בתקציב. חוק ההסדרים שהחלק הכספי שלו היה 14.7 מיליארד שקל אני ביטלתי 3.5 מיליארד. כשראיתי שיש גזרות על מעמד הביניים על השכבות החלשות וגם על הציבור החרדי הוצאתי אותן משולחן הדיונים".

זה לא מרשים את הציבור החרדי.

"אותם לא מרשים שום דבר, זה לא יעזור. עוד בתקופת הבחירות כשלא היה קיצוצים נקראנו 'בית של גוים' וכל מיני כינויי גנאי. אצלם חיים דרוקמן בלי תואר רב בלי שום דבר. הבעיה עם הציבור החרדי, זה לא מתחיל עכשיו, הם לא מכירים בעולם התורה של הציונות הדתית. מבחינתם אין עולם כזה זה סתם ילדים שמשחקים בספרים ולכן מבחינתם אין לנו לא רבנים ולא פוסקים וזו שורש הבעיה. הבעיה השנייה שהם נמצאים באופוזיציה וזה קשה. הם באטרף. גם אנחנו היינו באופוזיציה. זה מרגיז אבל קבלנו את זה".

המהלך על הרב סתיו נועד לכשלון

והמחיר לקרע משתלם? אין רב ראשי ציוני דתי

"בזמנו טפלתי במועצת הרבנות הראשית והגענו להישגים בפתח תקווה למשל. צריך לדעת איך עושים את זה. בסוגיית הרב הראשי ראיתי לאן זה הולך והתרעתי שבדרך הזו לא נצליח. התנצלתי ואמרתי שאני עוזב כי ידעתי שזו תהיה התוצאה. כדי להיבחר צריך לדעת איך משתפים פעולה ולנו לא היה רוב בגוף הבוחר".

כלומר, המהלך ללכת על הרב סתיו נועד לכישלון מלכתחילה

"אני לא רוצה להיכנס לזה כי לא הייתי שם. היו שם הרבה טעויות הלכו שלושה כשאף אחד לא הסכים לוותר. אחד קיזז את השני. גם כשהולכים על שני רבנים אין שום סיכוי בעולם שאפשר יהיה להגיע להבנות אבל אני ממש לא רוצה לדבר על זה באופן אישי."

אז המהלך הנכון היה להריץ את הרב יעקב אריאל

"אני חושב שהרב אריאל אם הוא היה מועמד אפשר היה להגיע לשיתופי פעולה כי גם הרב עמאר היה שותף ולהערכתי אם אפשר היה להעמיד אותם, שניהם היו נבחרים".

התחושה הייתה שהבית היהודי לא ממש 'מתאבד' על המהלך הזה

"מאחר שעזבתי זה לא חכמה לבקר. בפוטנציאל עם מועמד אחד כמו הרב אריאל אפשר היה ליצור שיתופי פעולה".

החוקר הפרטי של בנט? זה מאחורי

בדיוק לפני שנה התפרסמה פרשת החוקר הפרטי ששלח יו"ר המפלגה נפתלי בנט בתקופת הפריימריז נגד אורלב. הנפגע העיקרי מהפרשה היה ח"כ סלומיאנסקי כאשר קבלן קולות צולם אומר שהם "מסדר" לו קולות תמורת כסף. בעדות נוספת של קבלן הקולות תועד האחרון חוזר בו מההאשמות. המשטרה סגרה את התיק אך הטעם הרע של הפרשה ממשיך לרחף מעל המפלגה.

איך אתה מרגיש עם ניסיון החיסול הפוליטי שניסו לעשות לך?

"מי שמכיר יודע שניסו בכמה דרכים אבל זה היה כל כך הזוי ומשונה והיה ברור כמו שהמשטרה הודיעה שלא היה כלום וזה היה הזוי כל כך. חזרנו לעבוד כולנו ביחד לקח קצת זמן, קצת פחות מבחינתי כי אני לפני שאני הולך לישון סולח לכל מי שפגע בין בשגגה בין במזיד."

אז אתה סולח לבנט

"לא אמרתי בנט"

בנט שלח את החוקר הפרטי

"זה משהו אחר. זה ששלח ולפי מה שפורסם היה בנט חיפש את זבולון לא אותי. כל הנושא של המשטרה אינני חושב שהוא (בנט י"פ) דחף לכך כי לא היה לו שום אינטרס. אבל אני ממש לא עוסק בזה. זה מאחורי"

אתה מתנגד לשיטת הפריימריז שמובילה לדברים הללו

"עוד בזמן שדברנו על האיחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי. אורי אריאל ואני היינו בדעה שפריימריז זה דבר לא טוב. ראיתי מה קורה במפלגות אחרות. באופן תיאורטי השיטה הטובה ביותר היא וועדה של אנשים הגונים ולא אינטרסנטים שהייתה מקבלת מנדט. אתה מכיר את הסיפור שיתרו מצא שבע תכונות למנהיג, משה צמצם לשלוש תכונות. אחת מהן – שונא בצע. ושואלים איך אפשר למצוא מישהו שונא בצע? אז בחיוך אומרים תמורת כסף תמצא גם שונא בצע. הגישה היום היא שלפתוח כמה שיותר. לדעתי אם יש מרכז והוא מרכז טוב הוגן ישר שנבחר על ידי מתפקדים זו השיטה הסבירה ביותר".

חושש מאוד מהבחירות המוניצפליות

מהפריימריז לבחירות המונציפליות יש תחושה של בלאגן אטומי

"אמת. המצב לא נעים ולא טוב. יש מתחים. יש רשימות של הבית היהודי שמתפצלות ויש מקומות שיש איחוד לאומי נגד הבית היהודי וזה חבל. יש כללים, יש חוקה ויש מועצת הסניף שנבחרה על ידי המתפקדים והיא זו צריכה לקבוע. מצד שני יש מקומות שאיך נקרא לזה 'השלטון' רוצה לקבוע ואז נוצר כמו מה שקורה בירושלים מתח אדיר".

באיזו רשימה בירושלים אתה תומך?

"אני לא ירושלמי. אז אני לא מצביע", צוחק סלומיאנסקי, "מה שאני מצר זה שהסיטואציה היא גרועה. אני ייעצתי לחברי לפני כן מה לעשות אבל הכול התפוצץ אני מוכן אם יתנו לי את המנדט לעבוד בלי תנאים מוקדמים".

הגישה של בנט וניר אורבך להכתיב רשימה במקומות מסוימים היא גישה נכונה?

"בעיקרון אסור לעשות את זה כי יש חוקה ומועצת הסניף היא הגוף שקובע. מצד שני, יש מקומות שלא התייחסו למועצת הסניף ובא אחד שהכניס את כל המשפחה שלו לסניף ואולי כאן המרכז או 'השלטון' צריכים להתערב כי אחרת תהיה מפלה אבל זה מקרה חריג. ככלל אם אתה מתערב בגלל שהסניף בוחר מישהו שלא תמך בך בעבר אלו דברים שיגרמו לפילוגים ומחלוקות ואסור שזה יקרה. אני מאוד חושש מהבחירות המונוציפליות האלו. אני לא זוכר מצב שבכל כך הרבה מקומות היו פיצולים ומחלוקות".

==

הכתבה המלאה תתפרסם בגיליון החג של עיתון "בשבע"