אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה • תזריע: התערבות בבחירת מין היילוד

לאור העקרון לפיו תפקידו של האדם הוא לתקן עולם, לעובדה-ולשומרה. העיסוק בסוגייה של קביעת מין היילוד אינה אמורה להוות כלי שיש להתנגד לו ולקבוע באופן קטיגורי שהוא אסור

עו"ד על הפרשה • תזריע: בחירת מין היילוד
  (צילום: פלאש90)

פרשת תזריע פותחת ועוסקת בתורת היולדת. וכך אנו קוראים: "אשה כי תזריע וילדה זכר…ואם נקבה תלד". בראייתם החדה של חז"ל מדייקים מלשון הכתוב ומסבירים שמכאן שמין היילוד תלוי באשה או בגבר, וכך דורשים לנו חז"ל: "אם קדמה האשה יולדת זכר קדם האיש ילדה נקבה, אמר ר' אבין הלוי רמז לך הכתוב ואם נקבה תלד, אם קדם האיש מוליד נקבה קדמה האשה יולדת זכר שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר, אמר ר' חייא בר אבא לפיכך נתלה הזכר באשה ונקבה באיש".

לפי חז"ל זהות היילוד תלויה בשאלה מי 'מזריע' קודם. וכדי לדייק את הדברים עוד קצת, מסביר ר' שמשון רפאל הירש שהביטוי מושאל מעולם הצומח, מכאן ש"לשון "זרע" שהועברה לאדם היא הביטוי הרגיל לצאצאים, המקיימים את מין האדם".

הרב חגי לונדין על פרשת תזריע
עוד באותו נושא

פרשת תזריע מצורע: למה אנחנו כל כך פוחדים מהסגר?


10

על פתיחה זו שואל ר' שלמה אפרים מלונטשיץ, פראג, המאה ה-17 מחבר הפירוש על התורה 'כלי יקר', שאלה מרתקת. בעל הכלי יקר מתפלא, בשאלתו הוא מניח שניתן להבין את ההתעסקות בענייני יולדת ודרכי טהרתה, אולם מה חשיבות ההצהרה של הפסוק 'אשה כי תזריע זרע וילדה זכר" לכאורה הדבר מיותר, ולא נצרך לעניינו, שכן היה ניתן להציג את דני היולדת גם בלי לציין את 'המתכון' ליצירת זכר או נקבה.

לצורכי רשימה זו נניח לתשובות שהוא מביא בהמשך. ועל שאלתו ננסה להשיב דרך הסתכלות אחרת. אם נשרשר שאלה נוספת, הרי שכאן עולה השאלה האם הורים יכולים להתערב בשאלת מין היילוד. האם מותר לאדם לתכנן את ילדיו באופן שאלו יולדו בהתאם להעדפותיו הפרטיות, או שהורים יוכלו לתכנן את התא המשפחתי בהתאם להרכב המשפחתי הטבעי, כלומר האם הורים שלהם רק בנים או רק בנות יכולים לבקש לתכנן את עיבור האשה באופן שפרי הבטן שיולד ישלים להם את החלק החסר בתא המשפחתי. אפשרות נוספת היא כאשר קיים חשש למחלה תורשתית שפגיעתה היא 'בזכר' למשל, ואז ההורים כדי למנוע לידת של זכר יבקשו להביא בת האם מבחינה הלכתית האפשרות זו היא מותרת או שמא אל לו, לאדם המאמין, להתיר מציאות כזו.

קביעת מין הילוד

התפתחותה המדע והיכולות הטכנולוגיות הביאו את העולם לידע רחב בתחום הרבייה. הישגים אלו משמשים את האדם להתמודד עם בעיות פוריות שבעבר לא נודעה להם כל פתרון מדעי. אחת התפתחויות בתחום מאפשרת היום להורים להגדיר מראש את זהות הילד שיוולד להם בתום תקופת ההיריון.

כאן המקום להזכיר כי סוגיה זו מעלה שאלות אחדות הן בהלכה, והן בתחום המוסר והביו-אתיקה. לא כאן המקום להכנס לכלל השאלות כולן. אך במוקד הדיון נבקש לעמוד על שאלה אחת ויחידה, והיא האם מותר לאדם להתערב ולקבוע את מין העובר.

בפשטות ניתן להשיב על שאלה זו בחיוב, שכן ובהתאם למסורת חז"ל הן בדרשה שהבאנו בפתיחת הדברים, והן במקומות נוספים בחז"ל מהן עלה שלאדם ניתנה הרשות לנסות ולהשפיע על מין העובר, כך למשל מובא בתלמוד בשאלה התפילה הרצויה והמתאימה למי שאשתו בהריון: "כדתניא: שלשה ימים הראשונים – יבקש אדם רחמים שלא יסריח, משלשה ועד ארבעים – יבקש רחמים שיהא זכר, מארבעים יום ועד שלשה חדשים – יבקש רחמים שלא יהא סנדל, משלשה חדשים ועד ששה – יבקש רחמים שלא יהא נפל, מששה ועד תשעה – יבקש רחמים שיצא בשלום. בהתאם למפתח שקובעים לנו חז"ל אדם שמעוניין בבן זכר צריך להתפלל על כך החל מהיום השלישי של קיום יחסי האישות ועד ליום הארבעים של ההיריון. וכך מובא גם בספר הלכתי 'שולחן ערוך' "המתפלל על מה שעבר…שהיתה אשתו מעוברת אחר מ' יום לעיבורה, ואמר: יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זה תפילת שוא".

צא ולמד שמעצם האפשרות של חז"ל וההלכה לספק, בהתחשב במגבלות הטכנולוגיה של התקופה בה הוכרעה ההלכה והתעצבה, הרי שלאדם עמדה האפשרות להתפלל שמין העובר יהיה בהתאם לדרישה, ותפילה זו יש לה זמן מוגדר כדי שהיא תוכל להשפיע.

גישת פוסקי ההלכה היא מגוונת, והנטיה נוטה לכיוון האפשרות להתיר כאשר מדובר בזוגות נשואים וכאשר קיימת הצדקה לכך. היטיב לסכם את הדברים הרב אליהו בקשי דורון, זצ"ל, שהכריע בעניין וכתב: "ההיתרים בנושא זה עלולים להתדרדר במורד לפי רצון ההורים חדשים לבקרים, ויש לעמוד על המשמר ולתת את דעתנו לכך שהתפתחות המדע בתחום זה תרים תרומה לבנין העולם ולא תגרום לחורבנו".

במילים אחרות מבקש להשמיע לנו הרב דורון, שההכרעה בשאלה זו צריכה להיות מתוך בחינת נקודת האיזון הטובה, יש להתרחק ממצב בו אנו מקלקלים, ומכאן וכל עוד יש בכך כדי לתקן הרי שלא רק שמותר אלא כנראה ומדובר גם בחובה הלכתית.

לתקן עולם

אלא שכאן יש להתחקות ולשאול רגע מה המקום להתיר בכלל סוגיות אתיות אלו, מהיכן שוב האדם את סמכותו לבוא ולהתערב בבריאה?

את התשובה נפתח בדברים שאנו מוצאים בספר קהלת, שם נאמר: "ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו", בניסיון להבין את המשמעות של הפסוק ביקשו חז"ל במדרש להחזיר אותנו אל ימיה הראשונים של האנושות, ואל אותם הצעדים הראשונים של האדם בעולם. וכך חז"ל מתארים לנו את הדברים: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך". לפי המדרש האל מראה לאדם את כל סודות ומכמני העולם, כל אילני הגן איפיונם סגולתם והפוטנציאל שכל אחד נושא עמו. בסוף הסקירה המקיפה שהאל מוסר לאדם הוא מצווה 'תן דעתך שלא תקלקל תחריב את עולמי". האדם טומן באפשרותו את האפשרות להשחית ולקלקל ולכן כותבת לנו התורה: "ויקח ה' אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".

מסביר את מהות הציווי שהונח בפני האדם בפסוק 'לעובדה' ו'לשומרה' הרב שמשון רפאל הירש באופן הבא: "ה"עבודה" וה"שמירה" האמורות כאן אינן מתייחסות רק לעבודות הקרקע; אלא הן כוללות את כל התנהגותו המוסרית של האדם, במעשהו ובמחדלו. וכבר רמזנו על כך לעיל: מעשהו המוסרי של האדם, המנצל בנאמנות את מתנות הטבע – יקדם גם את הטבע לקראת ייעודו, ובו תלוי המשך שגשוגו: "לעבדה ולשמרה". וגם חז"ל מייחסים את "לעבדה ולשמרה" לתורה ולמצוות, הוה אומר: לכלל ייעוד האדם". כלומר הרש"ר הירש אינו מסתפק בפרשנות מינימאליסטית של עבודות קרקע הקשורות לחקלאות וקיום פיזי בלבד, אלא הוא מעניק לה פרשנות רחבה, לפיה אין לצמצם את הציווי למקום, לנושא או לדבר, אלא יש להחילה על כלל ייעודי האדם.

תפיסתו של הרש"ר הירש מתיישבת עם התפיסה של ר' עקיבא, מגדולי התנאים, כפי שמסופר לנו במדרש תנחומא, בדיאלוג שמנהל ר' עקיבא עם טורנוסרופוס הרשע בשאלה מעשיו של מי נאים יותר. וכך מובא במדרש: "שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איזה מעשים נאים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם, אמר לו [=ר' עקיבא] של בשר ודם נאים, אמר לו טורנוסרופוס הרשע הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם, אמר לו ר' עקיבא לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם. אמר לו [=טורנוסרופוס] למה אתם מולים, אמר לו אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקדוש ברוך הוא, הביאו לי שבולים וגלוסקאות [=עוגות], אמר לו אלו מעשה הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה בשר ודם אין אלו נאים".

בשאלה מעשיו של מי נאים יותר מוכיח ר' עקיבא לאותו רשע, שמעשיו של האדם נאים יותר וההוכחה לכך היא מה טעים יותר או מה נאה יותר חיטה שנקטפה מהשדה או עוגת גורמה משובחת. האדם, לפי תפיסתו של ר' עקיבא, מחוייב להבין את סגולתה הפנימית של החיטה כדי להוציא עוגות. הפוטנציאל קיים בטבע השכלול מסור לאדם. ובשאלה מהו קו הגבול שעל האדם לחדול ולא לעסוק התשובה 'שלא יקלקל'. במילים פשוטות תפקידו של אדם 'לתקן עולם' ותיקון עולם משמעו חילוץ כל הפוטנציאל המצוי במעשה הבריאה, ועל הבריאה מעיד הכתוב בספר תהילים: "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית".

סיכום

לאור העקרון לפיו תפקידו של האדם הוא לתקן עולם, לעובדה-ולשומרה. העיסוק בסוגייה של קביעת מין היילוד אינה אמורה להוות כלי שיש להתנגד לו ולקבוע באופן קטיגורי שהוא אסור. אלא כל הכרעה בשאלה מעין זו צריכה להיות מושתת על מכלול שאלות, עיון ובחינה של הסיטואציה, יהיו מצבים בהם כן ניתן יהיה לקבל אפשרות של קביעת מין הילוד, כמו למשל כאשר מדובר בזוג נשוי, או במקרים של זוג שמבקשים להגדיר את מין העובר כדי להימנע ממחלה גנטית או מקום שמדובר בזוג שמבקש לבחור מין עובר שחסר בתא המשפחתי.

==

אלישי בן-יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
אקלקטי
משה | 16-04-2021 15:55
התורה קצת יותר רחבה. ממה שמוצג כאן. והתפיסות של חכמי ישראל, נשענות על דעתם ולא תמיד על איזה מקור יהודי, אלא שדעתם יותר זכה מדעתינו שמלאה בנטיות: התייפיפות, רצון למצא חן בעני כל מיני גורמים, ולעיתים גם בלזנות אחרי תרבויות אחרות. הרעיון להתערב בטבע אינו נתון לשיקול דעתם של אנשי העם אלא לדעתם של רבנים (יראי אלהים, ולא מתייפיפים כמו כמה כאלה שגם נקראים רבנים שמאלנים ועוד שמות של מחלות) בסין שהתערבו בחוקי הטבע, מה שקרה זה שהגברים לא יכולים להתחתן כי יש בקושי נשים. עוד דבר חמור שקורה, זה שעושים הפלות, אם מין העובר לא מוצא חן בעינינו. תופעה מסריחה המקבילה, בדיוק לתורת הגזע של היטלר שהחליט להרוג את כל הסוטים, הנכים המשוגעים, בעלי המומים. וכן אריסטו שדגל בהריגת אנשים שנולדו אם פגם. הצד השווה שבכולם זה חוסר אמונה באלהים, ואמונה בכך שהוא מנהל את העולם והוא אחראי לכל הבריות שלו. מותר להתפלל תמיד, ואם יש מחלה ניתנה רשות לרפות אותה. אך דומני שבשנים האחרונות מנסים להכניס כל מיני דעות מהדלת האחורית. ימחו וידחו.
2
עד שהדוסים ילמדו...
ליהי | 17-04-2021 11:10
עד שהדוסים ילמדו לעשות אהבה הם צריכים כל מיני פרשנויות ולהג של רבנים שרק מחזיקים אותם בעולם החשוך והכעור שבו הגבר עליון על האשה ותפילותיו או מעשיו הם בעלי המשמעות
חלאס עם סטיות
נחמן מירושלים | 17-04-2021 21:38
יש אדם הראשון אין האשה הראשונה. זה בדיוק השקר של השמלאנים. בשם 'גזענות' הם מטשטשים את ההבדלים בין הלאומיות שלנו ללאום הערבי. בשם 'הכלת האחר' הם מטשטשים את ההבדלים בין טבע לסטייה. ובשם 'שויון זכויות' הם מטשטשים את ההבדלים בין גבר לאשה. יש אדם הראשון אין 'האשה הראשונה'. חוה נבראה מאדם, להוכיח בדיוק את הסדר בבריאה. גבר ואשה זה לא אותו דבר. תקלטו את זה. פמניסטים, מגעילים!! להציל חיה מטרף בג'ונגל נשמע לי יותר הגיוני מההתערבות שאתם מנסים להתערב בטבע.
3
כל הכבוד
אריה | 17-04-2021 21:13
נושא חשוב, לא מעט אנשים נזקקים לשאלה מעין זו והעולם הרבני לא תמיד מצליח לספק את התשובות שיכולות להכיל רגישות כמו זו שמובעת במאמר, ישר כח
4
מרתק
גיא | 21-04-2021 16:23
מאמר מעולה