נאומו המפעים של הרמטכ"ל אביב כוכבי אמש (שלישי), בעצרת הפתיחה של יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בכותל, הילך קסם על רבים בשל מקורות ההשראה, החיבור הליבה הציונית, עם השורשים היהודיים.
הרמטכ"ל דיבר על שלוש אימהות. הראשונה רחל אימנו, המבכה על בניה, השנייה נחמה ישראלי – שעלתה לארץ מפולין יסדה את קיבוץ דוברת, התגיסה לפלמ"ח ושכלה את שני בניה אפרים ודויד ז"ל בקרבות בסיני בעת מלחמת יום הכיפורים. האם השלישית היא אם אלמונית שמגדלת את בניה בארץ ישראל בבטחה, בשל הקרבת הדורות.
הוא חיבר בין יציאת מצרים ליציאת הגלויות לארץ ישראל, מימי ראשית הציונות ועד ימינו. בין בכי התמרורים של רחל אימנו שמבכה על בניה, לבכי על שכול הבנים, שלאותן אמהות אין יכולת להגיד 'מנעי קולך מבכי'.
אין זה משנה האם לכך התכוון הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי בנאומו או לא, אך נראה שקו ישיר הולך בין נאומו של הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל לשירו המפורסם של נתן אלתרמן האם השלישית.
איני מבקר שירה דגול, אך נראה שלסמלים ולפירשנות בנאום הרמטכ"ל ובשירו של אלתרמן – ניתן למצוא קורת גג משותפת.
תחילה מכניס אותנו אלתרמן בשירו אל תוך הקרבות אגרוף רעם, דומיה חזקה, רקים בחצות שרות אמהות שלוש.
האם הראשונה
וְאוֹמֶרֶת אַחַת:
-רְאִיתִיהוּ כָּעֵת
אֲנַשֵּׁק בּוֹ כָּל אֶצְבַּע קְטַנָּה וְצִפֹּרֶן
אֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם הַשָּׁקֵט
וּבְנִי תָּלוּי עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן
אפשר להקביל בין האם הראשונה בשירו של אלתרמן לאם הראשונה בנאומו של הרמטכ"ל. אניה מהלכת בים בוודאי מקבילה לעליות השונות ארצה, אוניות המעפילים והעולים מצפון אפריקה. כמו האם הבוכה על בניה, האם מנשקת כל אצבע קטנה וציפורן. "בני תלוי על ראש התורן", הוא תיאור מחריד, אולי על האבדן שבגלות ואולי על המחיר שיש בעליה ארצה בן בגוף ובן בנפש.
האם השניה
וְאוֹמֶרֶת שְׁנִיָּה:
בְּנִי גָּדוֹל וְשַׁתְקָן
וַאֲנִי פֹּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל חַג לוֹ תּוֹפֶרֶת
הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת. הוּא יַגִּיעַ עַד כָּאן
הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ כַּדּוּר עוֹפֶרֶת
כמו ספר "הוא הלך בשדות", של משה שמיר, שקיבל את השראתו מהשיר, זהו דמות הצבר הלוחם. הוא שתקן הוא עמל, הוא בונה מדינה, ואימו בתקווה תופרת לו כתנת של חג, אך בליבו הוא נושא כדור עופרת. כמו נחמה ששכלה את שני בניה בקרב. כמו אמהות רבות שבניהם הלכו בשדות ונשאו בליבם כדור עופרת שגדע את חייהם.
האם השלישית
וְהָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה
–לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ…
אֵיכָה אֵבְךְּ לִקְרָאתוֹ וְאֵינֶנִּי רוֹאָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא.
אָז הַבֶּכִי רוֹחֵץ אֶת רִיסֶיהָ שֶׁלָּהּ…
– וְאוּלַי עוֹד לֹא נָח.
וְאוּלַי הוּא מוֹדֵד בִּנְשִׁיקוֹת, כְּנָזִיר מְשֻׁלָּח
אֶת נְתִיב עוֹלָמְךָ, אֱלֹהַי.
בנאומו של כוכבי הוא אומר על האם השלישית: "אינני יודע מה שמה, אך היא מייצגת אימהות רבות, אשר ממלאות את הארץ. הן הקימו משפחה וילדיהן מגשימים את עצמם וממשיכים לבנות את מדינת ישראל. הן אימהות חילוניות ודתיות, מהכפר ומהעיר, יהודיות, דרוזיות, נוצריות ומוסלמיות, ויש להן נכדים ונינים, וכולם חיים בארצם שלהם, מוגנים ובטוחים".
אז בשיר הדיבור הוא מעט שונה, היא לא בטוחה לגבי גורלו של בנה, כפי שאולי גם הרמטכ"ל סימן זאת בנאומו, שכולנו צריכים לחנך את בנינו על ערכים של הקרבה בביעקר ב- יחידות הקרביות, הוא הדגיש זאת. האם השלישית חיה בביטחון, אך אינה יודעת האם ומתי יפול בנה, כי יש מחיר עדיין לחיים בארץ. או אולי גם כמו לצערנו בסיפורם של השבויים והנעדרים, שיש גם מחירים יקרים כאלו, אז לאם אין אפילו מושג האם הוא חי או מת. כשתמיד יש תקווה שהוא בן החיים. "ואולי עוד לא נח?" שואלת האם.
עוד נאמר על האם השלישית לא היה לי יקר כמוהו. זה המחיר היקר ביותר ואולי בתקופות בהם הבנים הארצישראליים מקבלים את המשמעות הכי חשובה בחיי ההורים מבכל הדורות.
האם השלישית/ נתן אלתרמן
"אִמָּהוֹת שָׁרוֹת, אִמָּהוֹת שָׁרוֹת
אֶגְרוֹף רַעַם נִתָּךְ. דוּמִיָּה חֲזָקָה בַּחוּצוֹת
הָרֵיקִים צָעֲדוּ בְּשׁוּרוֹת פַּנָּסִים אֲדֻמֵּי-זָקָן"
סְתָו אָנוּשׁ, סְתָו יָגֵעַ וְלֹא-מְנֻחָם
וּמָטָר בְּלִי אַחֲרִית וָרֹאשׁ
וּבְלִי נֵר בַּחַלּוֹן וּבְלִי אוֹר בָּעוֹלָם
שָׁרוֹת אִמָּהוֹת שָׁלֹשׁ
וְאוֹמֶרֶת אַחַת:
-רְאִיתִיהוּ כָּעֵת
אֲנַשֵּׁק בּוֹ כָּל אֶצְבַּע קְטַנָּה וְצִפֹּרֶן
אֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם הַשָּׁקֵט
וּבְנִי תָּלוּי עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן
וְאוֹמֶרֶת שְׁנִיָּה:
בְּנִי גָּדוֹל וְשַׁתְקָן
וַאֲנִי פֹּה כֻּתֹּנֶת שֶׁל חַג לוֹ תּוֹפֶרֶת
הוּא הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת. הוּא יַגִּיעַ עַד כָּאן
הוּא נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ כַּדּוּר עוֹפֶרֶת
וְהָאֵם הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינֶיהָ תּוֹעָה
–לֹא הָיָה לִי יָקָר כָּמוֹהוּ…
אֵיכָה אֵבְךְּ לִקְרָאתוֹ וְאֵינֶנִּי רוֹאָה
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא.
אָז הַבֶּכִי רוֹחֵץ אֶת רִיסֶיהָ שֶׁלָּהּ…
– וְאוּלַי עוֹד לֹא נָח.
וְאוּלַי הוּא מוֹדֵד בִּנְשִׁיקוֹת, כְּנָזִיר מְשֻׁלָּח
אֶת נְתִיב עוֹלָמְךָ, אֱלֹהַי.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
