אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

לפני חמש שנים האב נרצח בפיגוע, הבן ידידיה דון נבחר למצטיין הנשיא

ידידיה דון נבחר לאחד מ-120 מצטייני הנשיא השנה. אביו נרצח בפיגוע ירי לפני חמש שנים. לסבתא שלו ניצולת השואה, הוא אומר: "זה הזמן להרים את הראש ולהראות שניצחנו"

האב נרצח בפיגוע ירי, הבן החייל נבחר למצטיין הנשיא
  (צילום ארכיון: נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

כבוד למגזר. ידידיה דון, תושב אלון שבות, הלומד בישיבת 'אורות שאול' בדרום ת"א משרת כחייל באוגדת עזה. הוא נבחר כמצטיין נשיא המדינה ביום העצמאות תשפ"א. ידידיה הוא בנו של הרב יעקב דון הי"ד, שנרצח בפיגוע ירי בצומת הגוש לפני חמש שנים.

בשיחה עם סרוגים מספר ידידיה על הערבוב בין הזיכרון לאבא שנרצח לבין הגאווה והנחמה שהביא לסבתא שלו ניצולת השואה. "זו זכות גדולה, תחושות טובות. שמח על הזכות. זו בעיקר גאווה למשפחה. איך שסבתא ואמא שמעו על זה הם כמובן מאוד שמחו."

עוד באותו נושא

מאות תלמידים צעדו לזכר הרב יעקב דון הי"ד

 

 

סבתא שלך, היא ניצולת שואה.

סבתא שלי סבתא מלכה, וסבא יהודה ז"ל, הם ניצולי שואה מהונגריה.

גם אני יכול להגיד כמו אבא "ניצחנו"

איך היא הגיבה?

כשדיברתי איתה בטלפון, וסיפרתי על הסיפור של ההצטיינות היא מאוד התרגשה. גם בהקשר של הרצח של אבא, והאבל שהיא חוותה שנים אחרי השואה. אבל היא הקימה פה משפחה מדהימה, היא עדיין נאחזת כל הזמן בתקוות, וזה עוד משהו שנותן לה להרים את הראש.

אבא שלי השתתף במסעות לפולין עם התלמידים שלו, ובכל פעם שהוא היה מגיע לאושוויץ, לאזור לביתנים – במקומות שבהם סבתא שלי הייתה, הוא כל פעם היה עומד ואומר בגאווה: "סבא ירמי – ניצחנו". וגם אני לפני כמה שנים, כשהייתי במסע לפולין, אחרי שאבא נרצח, אמרתי את אותו משפט. וזה הניצחון שלנו, שאנחנו יכולים להמשיך את הדרך, למרות הכאב.

מצטיין הנשיא ידידיה דון (מהאלבום הפרטי)

אביך, הרב יעקב דון הי"ד, נרצח בפיגוע ירי בצומת הגוש. איך התחושה שלך בשנה הזו, במעבר בין יום הזיכרון עם האבל האישי שלכם, לבין יום העצמאות שהשנה מקבל נופך יותר גדול מאשר שנים קודמות?

זה באמת מעצים את כל ההבנה של הרגעים של האבל וגם את הרגעים של השמחה. זה מרגש לחשוב שיום אחד אני אעמוד ליד הקבר של אבא ואזכור אותו, ולמחרת אני אצל נשיא המדינה כמצטיין של צבא ההגנה לישראל, להרים את הראש ולהראות שניצחנו. זה מרגש.

זה עולם הערכים של אבא

אביך היה מחנך אהוב בגוש עציון. עד כמה עולם הערכים שהוא הטביע בכך, בא לידי מימוש בהצטיינות?

האמת שאני רואה הרבה בערכים שלו. קודם כל הערך של עם ישראל – של הציונות, שזה הדבר הבסיסי בשירות הצבאי של העם שלנו.

מעבר לזה, אני נמצא עכשיו עם עוד 120 המצטיינים, ואחד הדברים הבולטים, הם מגוון האוכלוסיות והציבורים, ורואים את המאחד של עם ישראל. וזה גם מאפיין של אבא, שהיה איש של אחדות, ואיש של עם ישראל – של כולם. הוא חינך לאהבה, ולהסתכל על האדם ולא על הרקע שלו. וצה"ל, בכל היחידות שלו, ככה זה מורגש.

אני מתעסק עכשיו בשירות הצבאי שלי בסוגיות של פיקוד וחינוך, ואלה דברים שאבא גם עסק בהם כמורה והאמין בהם.

אם אבא שלך היה איתנו, מה הוא היא אומר לך?

אני בטוח שהוא היה מתפוצץ מגאווה. האמת, כשהרבה פעמים אני חושב על 'מה אבא היה אומר', ולא תמיד אני יכול לתת לעצמי תשובה. וזה חלק מהקושי. אני מתגעגע למילים החכמות שהיה לו להגיד בדברים הנכונים, והעצות הטובות בזמנים הנכונים, וזה דבר שעולה לי הרבה.

דון משרת במסגרת מסלול ההסדר, כתלמיד ישיבת 'אורות שאול' בדרום תל אביב בראשות הרב יובל שרלו. איך עולם הערכים של הישיבה בא לידי ביטוי בהצטיינות?

בישיבה קיבלנו גב של לימוד, ובסיס של הבנה איך חיים בעולם הזה תורה וערכים וביחד עם זה חיבור לקרקע, לעם ולסוגיות אקטואליות. והישיבה עשתה את זה עם המון אנושיות. וזה קלאסי צה"ל וההליכה בדרך של שילוב ציונות עם מציונות, וחיבור לעם.

לקרוא לעם ישראל להוריד את המחיצות

איך הגבת כשהודיעו לך כשאתה נבחר למצטיין נשיא המדינה.

הייתי בשוק, כי בהבנה שלי התהליך היה למצטיין אוגדה ולא בסדר גודל של נשיא המדינה. הייתי בהתחלה בשוק, ובהפתעה. וישר סיפרתי למשפחה. והלכתי לסבא וסיפרתי לה, וזה היה קטע מאוד חזק, היא מאוד התרגשה.

מסר שלך לעם ישראל ליום העצמאות ה-73?

וואו. נראה לי בעיקר המסר של האחדות. כל ההקשר המשפחתי, אני מרגיש בתקופות האלה, ובשנה המטורפת שעברנו עם הקורונה, שעם ישראל הכוח שלו הוא באחדות שלו, זו קלישאה אבל היא נכונה. אתה מרגיש את זה בצבא הרבה יותר.

לקרוא לעם ישראל להוריד את המחיצות, אתה רואה את ההבדלים אבל הם לא פקטור, כולם פה חיילים, כולם באים לשרת את אותה מטרה, עם אותם בגדים, וזה מסר חזק שצריך להוציא אותו גם מחוץ לצבא, להוריד את המסך ולפעול כולם יחד לקדם את עם ישראל.

כשאני מדבר עם סבתא שלי, ומבין איפה היינו פעם ואיפה אנחנו עכשיו, אז הרבה יותר קל להתאחד. וגם ביום הזיכרון וביום העצמאות, יותר קל להרגיש את הביחד. כולם מכירים את הארץ, והדברים הקטנים שמפרידים בינינו, מתמוססים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
כיפה?
יהודה | 14-04-2021 16:37
הכבוד הכי גדול לאבא זה לשמור על הדרך שלו - שמירת הדת ללא שום בושה, להמשיך בגאווה לימוד תורה ומעשים טובים לעילוי נשמתו
2
אתמול ערב יום...
גרינשטיין | 14-04-2021 20:08
אתמול ערב יום הזכרון הגענו לטקס בכיכר ספרא בירושלים ומי מקבל את פנינו בכניסה קבוצה של כ - 10 ערבים שאותם שכרה העיריייה כדי שיבדקו ויפקחו בכניסה. התחלחלנו. הסתובבנו וחזרנו הביתה. איפה טיפה של רגישות מצד עיריית ירושליים. מה הצעד הבא לתת לערבים שינהלו גם את הטקס עצמו? בושה וחרפה.