אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

צום, איכה וצפירה: כך נראה יום השואה שקבעה הרבנות הראשית

כחודשיים לפני סיום מלחמת העולם השנייה, כשממדי ההשמדה הגיעו לישוב בארץ ישראל, החליטה הרבנות הראשית לקבוע את ערב ר"ח ניסן כיום צום כללי, כולל ישיבה על הארץ ואמירת מגילת איכה

צום, איכה וצפירה: כך נראה יום השואה שקבעה הרבנות הראשית
  כרוז הרבנות הראשית לישראל

יום הזיכרון הראשון לשואה, נקבע על ידי הרבנות הראשית עוד לפני סיום מלחמת העולם השנייה. עם שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ ב-27 בינואר על ידי הרוסים, כשהחלו להגיע התמונות והתיעוד של הזוועות, דנה הרבנות הראשית כיצד להתייחס להשמדה.

כיום חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כשבועיים לאחר פרוץ מרד גטו ורשה (המרד עצמו פרץ בליל הסדר), בכ"ז בניסן.

עוד באותו נושא

צופים וזוכרים: המלצות צפייה ליום השואה

בין כ"ט בטבת לכ"א באדר תש"ה (1945) התקיימו אסיפות ודיונים על מנת לעצב את אופיו של יום הזיכרון. הרבנות הראשית קבעה בהסכמת המוסדות הלאומיים לקיים (באותה שנה) יום צום וזיכרון לשואה בערב ר"ח ניסן תש"ה – כחודשיים לפני כניעתם הסופים של הגרמנים, בכ"ו באייר (9 במאי).

אופיו של היום כלל צום כללי ועינויים כמו בתשעה באב, כולל קריאה בתורה. במנחה – תפילת יום כיפור קטן.  התעוררות לתשובה, הספדים ומעמדי אבלות בכל הארץ, ותפילות בכותל ובקברי צדיקים: "אחר התפילה, בירושלים הולכים לכותל המערבי, יוצאים לקבר רחל ולקברות הצדיקים".

מודעת הרבנות הראשית על 'יום השואה' הראשון (ארכיון המדינה, באדיבות באדיבות "מדרשת בני רחל')

בנוסח 'אל מלא רחמים' אותו קבעה הרבנות לזכר נספי השואה, נזכרות כל המדינות אותן כבשו הגרמנים, כולל מדינות צפון אפריקה: מרוקו, תוניסיה, לוב ואלג'יריה – שבהם גם החלו הגרמנים בפתרון הסופי, אם כי בהיקפים קטנים בהרבה ממה שהתחולל באירופה.

נוסח אזכרה שהפיצה הרבנות הראשית בשבוע הראשון לזכרון השואה 1945

הרצ"יה בכתב ידו: מתכווין ומצטרף בכל לבבי

בין הרבנים שנקראו לייעץ באסיפה המכוננת שתקבע את אופיו של זכרון השואה הוזמן הרצי"ה קוק זצ"ל.

בעקבות מצוות "הכנסת אורחים" שקיים בדיוק באותו זמן, נאלץ להיעדר מהאסיפה (ע"פ מאמר חז"ל והלכות תפילה – גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה), אך מיד שיגר מכתב בכתב ידו ובו סמך לגמרי על החלטות הרבנים הגאונים שהתקבלו על דעת כל גדולי ישראל.

במכתב שמתפרסם כעת לראשונה, כותב הרצי"ה קוק בכתב ידו:

תמיכת הרצי"ה בהחלטות הרבנות לקיום 'שבוע האבל' על השואה (ארכיון המדינה, באדיבות מדרשת בני רחל)

"כבוד הדרת גאונותם מרנן נשיאי הרבנות הראשית לארץ ישראל שליט"א,

… נמנעתי מקיים בפועל את דבר הזמנתם הרוממה להתייעצות על קביעת יום צום ויום התעוררות לתשובה והספדים על חללי גלותנו הי"ד. והנני בזה מתכווין ומצטרף בכל לבבי אל הסכמת העצות הטובות על ישראל ופליטת קדשו, מדעת תורה וכנוס חכמיה, בהתייחדות פניתם כלפי פנים והסתכלותם כלפי מעלה.

וד' אלהינו הגומר עלינו לטובה ימהר ויחיש נא עת פדיון לראותנו בצדק שילומי ריב עמו וקוממות הריסותיו באור תורתו על נחלת סגולתו…".

צפירת זיכרון בהוראת הרבנות הראשית

בהקשר לאותו יום זיכרון, מעניין לציין כי כבר אז, ביום הזיכרון הראשון הוחלט על צפירת זכרון שתפתח את האבלות ותסיים אותה, בניגוד לדעות היום אצל גורמים שונים לפיהם הרבנים מתנגדים לצפירת זכרון.

בסיכום הראשוני של "החלטות הרבנות הראשית ביחד עם הועדה המארגנת" הופיע כך:

"ישיבת אבל – בשעה 5 אחה"צ יושב כל איש ואשה בבית הכנסת ובבתים 10 רגעים על הארץ, להתאבל על רבבות אלפי ישראל הי"ד ולקרוא פרק ה' במגילת איכה: 'זכור ה' מה היה לנו'. רצוי שהמוסדות ידאגו לכך כי על התחלת ישיבת האבל ועל סופה יודיעו לקהילה על ידי צפירת אזעקה".

יש לציין עוד, כי גם יום הזיכרון לחללי צה"ל נפתח בצפירת זיכרון בת דקה. ובעבר הוא גם היה מסתיים בצפירה בת דקה כדי לסיים את יום הזיכרון ולפתוח את אירועי יום העצמאות. במשך השנים התבטלה הצפירה השנייה ונשארה רק הראשונה הפותחת את היום.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
האופי של צום...
שיבה | 08-04-2021 13:03
האופי של צום אכן הרבה יותר מתאים. גם ה'צפירה'- ככה מתחילה תענית. המשמעות שיש לה היום שונה מאד. חבל...היה צריך להשאיר בתאריך ובאופן שהם קבעו. כנראה רצו לחדד את ה'גבורה' ולתת אפשרות לצמיחה. זה מובן, אז והיום. אך יש משהו בתענית שמחזק תחושות, מנקה הכל, ומשאיר את הקירבה בין הזוכר לנזכר. אכן לא מתאים לניסן.
מתאים ביותר...
יקי | 08-04-2021 14:30
מתאים ביותר לשבוע לפני יום העצמאות. עשרת ימי ההודאה מכניסים לפרופורציה כל מי שיש,לו טענות במשך השנה ( באופן טבעי) על כשלים במדינה. אחרי שנחשפים לזוועות הנל , לא נותר אלא לאמר למדינת ישראל כולך יפה רעייתי ומום אין בך
2
צפירה כדי להודיע...
ישראל | 08-04-2021 13:03
צפירה כדי להודיע הייתה כבר אצל משה בחצוצרות ומאוחר יותר להודיע על שביתה ממלאכה לפני שבת. אבל דקה דומיה זה שונה
3
למה היום אין...
יחיאל | 08-04-2021 13:20
למה היום אין שום דבר בקבר רחל בקשר לזכרון השואה, לכאורה זה המקום הקדוש הכי מתאים. לא?
4
חד משמעית, לא...
הרב ראם צפרי | 08-04-2021 14:34
חד משמעית, לא מתאים לניסן, וכך אמר לי הרב שביב זצל שזה לא. דעת חכמים ושהרהר קבעה בעשרה בטבת עוד לפני הקביעה של המוסדות הלאומיים