היום בהיסטוריה: 100 שנה לפרוץ מאורעות תרפ"א בהם נרצחו 47 יהודים ובהם הסופר י.ח. ברנר
בחשוון תרע"ח (1917) נתנה בריטניה לעם היהודי את הצהרת בלפור שתוכנה היה נתינת אישור לעם היהודי להקים את מדינתו בארץ ישראל. לאחר ההצהרה גל עליה נוסף הגיע ארצה. המושבות והערים שכבר קמו קיבלו תנופה חדשה. הערבים לא ראו בעין יפה את התפתחות הארץ, ההרגשה הייתה שהממשלה הבריטית אכן מתכוונת להגשים את הצהרת בלפור.
בכ"ג ניסן תרפ"א היום לפני 100 שנה פתחו הערבים במהומות ברחבי הארץ למה שיקרא מאורעות תרפ"א. המהומות נמשכו כעשרה ימים, והתחילו ביפו והתפשטו לפתח תקווה לכפר סבא, לחדרה רחובות. בכל מקום אליו הגיעו בזזו רצחו ושרפו.
המצבה לזכר נרצחי פרעות תרפ"א בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב (דוד שי, ויקימדיה)
ביפו הסתער ההמון הערבי על "בית החלוץ", שבו שכנו 100 יהודים שזה עתה עלו ארצה. העולים ניסו להתגונן בעזרת מוטות ברזל שעקרו מהגדר, וכאשר הצליחו להדוף את ההמון הופיעו שוטרים ערבים ופתחו באש על המגינים. ההמון הסתער בעקבות השוטרים אל תוך הבית, הרג 13 עולים.
אין דבר, את כולנו לא ישמידו
באותו יום ניסו הערבים להסתער על בית יצקר בית שהתגוררו בו הסופר יוסף חיים ברנר, צבי שץ ועוד, ההתקפה נבלמה. למחרת בכ"ד ניסן כאשר ניסו הנצורים לפרוץ החוצה הותקפו ע"י ההמון, ברנר וחבריו נקברו בקבר אחים בבית הקברות טרומפלדור.
ביום כ"ז בניסן הסתערו הערבים על פתח תקווה. אברהם שפירא זקן השומרים הוביל את ההגנה על פתח תקווה. בהתקפה נהרגו ארבעה יהודים, אך לבסוף ההתקפה נעצרה ויום כ"ז ניסן נקבע בפתח תקווה כיום חג, יום הגנת פתח תקווה, עד שקבעו את יום כ"ז בניסן כיום השואה והגבורה.
בימי הפרעות נרצחו 47 יהודים ו-146 נפצעו. למרות שהצבא הבריטי עמד לצד היהודים ועזר בהגנת פתח תקווה הורה הנציב העליון על הפסקת העלייה וועדת חקירה שהוקמה פירסמה את הספר הלבן הראשון.
ברנר כתב זמן קצר לפני מותו: "… אין דבר, את כולנו לא ישמידו… מחר אולי תידקר היד היהודית הכותבת את המילים האלה כאשר שיח' או חג' ינעץ בה את פגיונו לעיני המושל הבריטי ואולם שארית ישראל לא תאבד וגזע ישי לא יכלה.."
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
