במדרש מובא שכאשר הגיעו בני ישראל לים סוף היה קטרוג על עם ישראל כאשר המקטרג אמר מה בין אלו (בני ישראל) לאלו (המצרים) שהרי שניהם עובדים עבודה זרה?
בזוהר מובא על הפסוק מה תצעק אלי- בעתיקא קדישא תלוי הדבר, שבני ישראל קשורים לשורש העליון שהוא למעלה מהבנה, למקום שאין שאלות וקטרוגים.
כלומר, יש הנהגה טבעית שהיא לפי מעשיו של האדם ולפי מזלו ויש הנהגה עליונה יותר שהיא באה ממקום גבוה יותר והוא מקום שנקרא מזלא, מעתיקא קדישא, שמשם מתגלה כח הרצון שמכניע את הדינים ואז מקבלים שפע גדול שבא בלי חשבון. בים סוף הגיע השפע ממקום זה ונקרע הים.
כותב העטרת צבי (מזידיטשוב) שבנס קריעת ים סוף נקבע שתהיה ישועה לדורות עולם הן לרבים והן ליחיד, ולכן בכל שנה כשנבקש בעת רצון הנפתח בזמן של קריעת ים סוף נושע בזמן שנתפלל אליו.
בגמרא בפסחים (קי"ח ע"א) כתוב אמר רב שיזבי משמו של רבי אלעזר בן עזריה קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף כמו שכתוב נותן לחם לכל בשר וסמוך לו כתוב לגוזר ים סוף לגזרים.
בגמרא סוטה (ב ע"א) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן קשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות. לכן בכל שנה בשביעי של פסח, בזמן קריעת ים סוף יורד כל שנה שפע מעתיקא קדישא וזה הזמן לתפילות ובמיוחד על הפרנסה והזיווג.
הלשם שבו ואחלמה כותב שהבוטח בה' באמת (שה' יתן לו דבר מה או יצליח את דרכו במשהו) יכול להמשיך את ההנהגה הזאת, את השפע מעתיקא קדישא בדבר שבוטח בו גם בכל ימות השנה.
על פי זה אנחנו יכולים להבין פסוק שכתוב בשיר השירים. יש הקוראים את שיר השירים בכל ליל שבת, ויש הקוראים אותו בשבת חול המועד פסח, והשנה בשביעי של פסח.
ישנם הטוענים ששלמה המלך כתב את שיר השירים כשיר אהבה בין איש לאשתו. אולם האם זה יכול להיות נכון? בעל שיגיד לאשתו "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי" זה ישמח אותה? האם הדבר יגביר את האהבה ביניהם? ודאי שלא.
מכאן אנחנו מגיעים להבנה שהפרוש עמוק יותר, ולהבנה ששיר השירים הוא שיר אהבה בין הקדוש ברוך הוא, בורא עולם לעם ישראל. וכך נבין את הפסוק.
בהנהגה רגילה הרוכב על הסוס מנהיג את הסוס, ובים סוף אומר המדרש שהסוס שלט בענינים והוא הנהיג את רוכבו.
יש את ההנהגה הטבעית שבאה על פי מזלו של האדם,על פי הדין, ויש הנהגה גבוהה יותר שבאה לאדם מעתיקא קדישא, והיא הנהגה שבאה בלי חשבון לאדם שבוטח בה'. הבוטח בה' ללא חשבון מביא לו שפע ממקום גבוה ללא חשבון.
לפי זה פרוש הפסוק: הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל, (רעיתו): כשיש בטחון בה', אז אין את ההנהגה הרגילה שבאה מלמעלה המתנה את קבלת הדבר בזכויות. כשיש בטחון אנחנו התחתונים (כמשל הסוס) כביכול שולטים בעליונים (ורוכבו) וגורמים שהקדוש ברוך הוא יוריד שפע ממקום גבוה, במה שבטחנו, בלי חשבון, בלי בדיקה אם הדבר מגיע לנו.
לכן בזמן קריעת ים סוף בשביעי של פסח נתפלל, כי הוא זמן של קבלת שפע מעתיקא קדישא, בלי חשבון. כאשר נעבוד על הבטחון בה', שנבטח באמת שה' יתן לי דבר מה, נקבל אותו גם בזמנים אחרים את השפע מעתיקא קדישא בלי בדיקת זכאות.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
