צילומסך
הרב גדי שלוין מישיבת הכותל שברובע היהודי בירושלים, מספר על עניינה של ספירת העומר.
פוסט פרודקשן, עריכה ובימוי ע"י נירטיב- סטודיו לסרטים
בט"ז בניסן יוצאים אל השדה הקרובה ביותר אל ירושלים, כדי לקצור את השעורה כדי להביא אותה לקורבן העומר בבית המקדש. שלוחי בין דין היו יוצאים אל השדות וכורכים את השעורים כדי שיהיה נוח לקצור אותן במוצאי החג.
קוצרים את חבילות השעורים ובערב מכינים אותם לקורבן העומר, רק לאחר שעושים ממנו עיסה וקומצים ממנו שלוש אצבעות ומעלים אותו על המזבח, רק אז מותר להתחיל לאכול קמח חדשה מתבואה חדש. בארץ ישראל ובכל הגלויות, שבכל העולם.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה אחת
מיין לפי
1
סודו של העומר....
משה אהרון | 30-03-2021 19:21
משה אהרון <hoomoshev@gmail.com>
סודו של העומר
--------------------------
בסד.
אחרי קורבן הפסח ניצטוינו להתחיל להעמיר את האור
בדמות ספירת העומר. ספירת הימים
שבין פסח לחג שבועות.
האור מתחיל בחירות הפיזית בפסח
וכאמור הולך ונערם עד גם לחירות המלאה
הבחירה,הדעת והרצון. שבחג מתן תורה.
הנה כי כן אחרי קורבן הפסח שהוא סמל לקורבן העתיד אשר יחליף ביניים את קורבן העולה אותו שלא נאכל על ידי אדם אלא כל כולו נמסר למאכולת אש.
מאכל האדם הראוי הוא הלחם .
לכן מירוץ האור וההתפקחות מתחיל בין השעורה [קורבן העומר]
לחיטה [קורבן הלחם שבשבועות] .
משל כל עוד אנחנו עדיין אוחזים בתורת הקורבנות
נקריב את המאכל שלהם את לחם השעורים
לקראת החירות השלמה בחג השבועות אנו עוברים להקריב קורבן לחם של חיטה הראוי למאכל בני אדם.
זה האור שביקשה התורה להדגים ולבטא בספירה ולכן בקורבן החג חג השבועות החלק האיסטרטגי העיקרי הוא קורבן הלחם [שניים] בתוספת שני קורבנות של שלמים .
לעתיד עם התקדמות האדם לאכול אך ירק ולא בשר יוותר אך קורבן הלחםלמאכל אדם בלבד
לחמי לאידד בבחינת אנשיי
משה אהרון
