"צדקת. אתה בטח מרוצה", אמר גדי לאפרים, במבט מחויך משהו.

"נו, תגיד כבר: 'אמרתי לכם'…" הוסיף צחי.

"נראה לכם? כבר תקופה ארוכה שאני בקושי נרדם בלילה", השיב אפרים בעיניים דומעות, "לא מפסיק לחשוב שאולי לא עשיתי מספיק…"

גדי וצחי הרצינו מבטיהם.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

איתמר בן גביר באולפן סרוגים

"אוף… לו רק היה ניתן לשנות את הגלגל אחורה…", אמר גדי בתסכול.

"תכל'ס", הוסיף צחי. "846 אנשים שהיו בוחרים אחרת, והכל היה משתנה!"

נחזור כמה שנים אחורה, להשתלשלות העניינים.

ג' ניסן תשפ"א – שבוע לפני הבחירות.

חצי שעה לאחר תפילת ערבית בחצר המשותפת. גדי, צחי ואפרים, שלושה חברים טובים עוד מימיהם בישיבה, מוצאים עצמם בעיצומו של ויכוח פוליטי לוהט.

"נראה לך? אין מצב שאני מצביע לקיצוניים האלו!", השיב גדי לאפרים, "סמוטריץ' הזה מדבר על מדינת הלכה".

"גם אני", הוסיף צחי, "ובפרט שהוא רץ ביחד עם הפנאטים מעוצמה ונעם, שלא מוכנים לשום פשרה עם הרפורמים או עם ארגוני הגאווה. הם לא קולטים שפוליטיקה זו אומנות האפשר!"

אפרים היה בהלם מהתשובות שלהם: "אני לא מבין אתכם, במשך חצי שעה אני משמיע בפניכם הסבר ארוך ומנומק. איך אנחנו רוצים שהמדינה תתקדם… כנגד זה אתם לא משמיעים שום טענה עניינית, רק: 'קיצוניים', 'פנאטים'…"

"שמע, בשכל הקר אתה צודק. אבל מה אעשה. אני לא שם, בקיצוניות הזו. נח לי יותר עם ציונות דתית קלאסית", השיב גדי.

"גם אני. אני מתגעגע לציונות הדתית של פעם. הממלכתיות, המתינות, השפם…", הוסיף צחי.

"אבל גם כל הרבנים תומכים בהם!", אמר אפרים, בניסיון נואש אחרון להזיז מי מהם.

"אח, אפרים, נשארת בייניש כבד. ממתי רבנים מבינים בפוליטיקה? הכנסת זה לא בית כנסת!", השיב גדי.

"וגם זה לא כל הרבנים. ראיתי 2 רבנים שתומכים ב'ימינה'. אני הולך איתם, עם המיינסטרים", אמר צחי.

"אני דווקא הפעם מצביע 'תקווה חדשה'. הזדמנות להחליף את השלטון במפלגה לא פחות ימנית", סיכם גדי את הדיון.

י"ב ניסן תשפ"א – יומיים לאחר הבחירות

סיום ספירת המעטפות הכפולות מנפץ את התקווה האחרונה שנותרה למצביעי מפלגת 'הציונות הדתית'. המפלגה לא עוברת את אחוז החסימה. חסרים 846 קולות בלבד. נתניהו והחרדים מגיעים ביחד ל46 מנדטים. לפיד זוכה ל-19 מנדטים. סער 13. בנט 11. ליברמן ועבודה 7 כ"א. גנץ ומרץ 4 כ"א.

התמונה ברורה. או ממשלת שמאל בראשות לפיד, או בחירות חמישיות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בצלאל סמוטריץ': אני ילד כאפות של עם ישראל (ערוץ כנסת)

י' אייר תשפ"א

לאחר שעות של דיונים וויכוחים, הושגה הפשרה להקמת ממשלה חדשה לישראל. לפי ההסכם, לפיד מקבל את ראשות הממשלה. סער מקבל את תיקי הבטחון והחוץ. בנט מקבל את תיקי הבריאות, הכלכלה, העבודה והרווחה, וניהול מלא של המאבק בקורונה.

"אני רוצה להודות לשותפיי החדשים, שגילו אחריות ושמו את האגו בצד, לטובת החלפת השלטון המושחת, למענכם, אזרחי המדינה!", אמר ראש הממשלה החדש יאיר לפיד לאחר החתימה.

"עמדנו בהבטחותינו. סוף סוף אנחנו יכולים לבשר שהצלחנו לשים קץ לשלטון נתניהו", הצהיר סער בהתרגשות גדולה.

"הבטחנו שנעשה הכל למנוע בחירות חמישיות, וקיימנו", הכריז השר בנט, "ממחר אנחנו שמים את כל המחלוקות בצד, ומתגייסים להחזיר 400 אלף איש לשוק העבודה".

י"ז בתמוז תשפ"א

בטקס חגיגי מרשים, חונך השר לשוויון חברתי אלעזר שטרן את הרחבה החדשה בכותל.

"הבעיה שהייתה ב'רחבת בנט', שהיא לא באמת נתנה מענה ראוי לדרישות הרפורמים. דחקו אותם לרחבה צדדית, ולכן הם לא ראו שום ענין להגיע אליה. לעומת זאת, 'רחבת שטרן' היא למעשה בתוך חצי מרחבת הכותל של הדתיים. זה באמת שוויון זכויות אמיתי. אין ראוי מהכותל המערבי לשמש דוגמא למקום בו ניתן שוויון מלא לכל הזרמים ביהדות. הכותל הוא מקום מאחד, בו כל אדם אמור להרגיש 'בבית'." בסיום דבריו ברך השר 'שהחיינו' בשם ומלכות, על הרחבה החדשה.

כ' אב תשפ"א

שר הדתות, 'הרב' גלעד קריב (יו"ר התנועה הרפורמית, ומס' 3 בעבודה), מעביר את 'חוק הרבנים הראשיים', שמכונה גם "חוק קריב". החוק קובע שמספר הרבנים הראשיים גדל לשלושה. אשכנזי, ספרדי ו…אלטרנטיבי.

רב אחד שתמך בימינה, מוציא מכתב נוקב לשר הבריאות נפתלי בנט, ובו דרישה לפרוש לאלתר מהממשלה.

"אני מכבד מאוד את הרב הזה", השיב בנט בראיון עיתונאי, "אך מה נעשה שזה לא אפשרי. בחירות חמישיות יגרמו נזק בלתי הפיך לכלכלת ישראל. וגם אנחנו ממש קרובים להשגת עוד מקומות עבודה לאלפי מובטלים. אם אין קמח אין תורה".

"צריך גם להסתכל על ההישג המשמעותי שבחוק החדש", השיבה שרת הכלכלה איילת שקד, בראיון אחר. "דאגנו לקבוע שלעולם 2 מתוך 3 הרבנים הראשיים יהיו אורתודוקסיים. תמיד יהיה רוב לדתיים ברבנות הראשית. זו פשרה הגונה ומאוזנת, הרבה יותר ממה שדרש מלכתחילה השר קריב. אם אנחנו מותקפים משני הצדדים, כנראה שאנו בדרך הנכונה…"

כ"ג תשרי תשפ"ב

עובר החוק שהגישה השרה תמר זנדברג ממרצ, הקובע כי חיילות יכולות להשתלב בתוך יחידות ההסדר, ולשרת בכל החילות ביחד עם הביינישים. "הסוף להדרת נשים מחפירה בצבא!", הכריזה השרה בשמחת ניצחון.

ח' כסלו תשפ"ב  

שר החינוך אביגדור ליברמן מחליט לחייב את כל מערכת החינוך ללמד בכל שכבות הגיל שלוש שעות-שבועיות במקצוע חדש: 'סוגי המשפחות השונות' או בקיצור: 'משפחולוגיה'. ההחלטה מחייבת את כולם, ללא יוצא מן הכלל. כולל הגנים, ואף כולל החמ"ד. לפי החלטת המשרד, מהשנה הבאה ואילך גם תתקיים בחינת בגרות במקצוע החדש.

עשרה בטבת תשפ"ב

עובר בקריאה שלישית בכנסת 'חוק הילודה', שהגישה שרת האוצר מירב מיכאלי. יבוטלו לאלתר כל קצבאות הילדים. כמו כן יפסקו ההטבות שניתנות למשפחות מהילד שלישי ומעלה בקופות החולים. "זהו רגע היסטורי", אמרה שרת האוצר בנאומה בכנסת. "מדינת ישראל תפסיק להיות פעוטון אחד גדול. אימהות שלא עושות דבר חוץ מלהוליד הרבה ילדים תכנסנה לשוק העבודה".

כ"ח אייר תשפ"ב   

באישור הממשלה, ובמבצע אבטחה חסר תקדים בהיקפו, מצעד הגאווה מסתיים לראשונה ברחבת הכותל המערבי. רוה"מ לפיד, והשרים מיכאלי, קריב וליברמן משתתפים בטקס הסיום. גם נשיא המדינה הנבחר, אהרון ברק, כיבד את האירוע בנוכחותו.

"זהו אחד הרגעים המרגשים בחיי. לראות את הכותל הופך למקום כל כך צבעוני ויפה", נאם רוה"מ לפיד.

"כל כך סימלי. 55 שנים בדיוק לאחר שהצנחנים כבשו את הכותל עם נשקים, כובשים אותו הצועדים עם דגלי הגאווה", נאמה השרה מיכאלי.

"היום יותר מתמיד מתקיים בכותל המערבי הפסוק: 'ואהבת לרעך כמוך'. אהבת הזולת, ללא הבדל דת, גזע ומין", אמר הנשיא ברגש רב.

י' שבט תשפ"ג

שר הפנים מ'ישראל ביתנו' מצליח להעביר את 'חוק השבת הליברלית' המתוקן. לפי החוק החדש, תופעל התחבורה ציבורית בשבת בכל הארץ, בכל שעות היממה. כמו כן יפתח המסחר בשבת בכל רחבי המדינה.

"השבת היא מתנה מהבורא", אמר השר ליברמן, "כל אדם רשאי להשתמש במתנה שקיבל כפי רצונו".

יא' אדר תשפ"ג

בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, קובע שעל המדינה לאפשר גם למתגיירים בגיור רפורמי להיחשב כיהודים אורתודוקסיים לכל דבר. בנוסף, קובעים השופטים, יש לאפשר שוויון מלא בכל בית דין לגיור גם לדיינים רפורמים. כך שכל בית דין יורכב מעתה מארבעה דיינים, שניים אורתודוקסיים ושניים רפורמים.

בישיבת הממשלה שלמחרת הממשלה מאמצת את פסיקת הבג"ץ במלואה. "אין שום אפשרות שנחליט אחרת מהבג"ץ. לא ניתן לכוחות שונים לנגח את מערכת המשפט. יש שופטים בירושלים!", אמר רוה"מ לפיד בסיום הישיבה.

יב' ניסן תשפ"ג   

צחי, אפרים וגדי נוסעים ביחד חזרה מעצרת ענק נגד ההחלנה וההקצנה, יחד עם רבבות מהציבור המסורתי, הדתי והחרדי.

"אלו ללא ספק השנתיים הכי קשות ליהדות המדינה מאז הקמתה. כל אחד מהחוקים שעברו הוא לבדו אסון נוראי", אמר צחי בעצב, "אני לא מסוגל לדמיין מה יכול לקרות בעוד שנתיים כאלו".

"סמוטריץ', בן גביר ומעוז דיברו חזק מאוד בכנס. חבל שהם לא במקום שאפשר לעשות יותר מזה…", המשיך אפרים.

"איך צדקת כשאמרת אז שזה לא תסריט דמיוני, אלא שלפי כל הסקרים זו הממשלה הבאה", השיב צחי.

"אוף… לו רק היה ניתן לשנות את הגלגל אחורה…", אמר גדי בתסכול.

"תכל'ס", הוסיף צחי. "846 אנשים שהיו בוחרים אחרת, והכל היה משתנה! 'הציונות הדתית' הייתה מקבלת 4 מנדטים. ביחד עם בנט הייתה קמה ממשלת ימין 'על מלא'. ימינה היו מקבלים את אותם תיקים – הבריאות, הכלכלה והרווחה. בנט היה 'שם את הכל בצד' ומנצל את כישוריו לסיוע במאבק בקורונה, ומשאיר לדוסים את הטיפול בנושאים הצדדיים (כמו שבת, המשפחה, החינוך, הגיור, הכותל, קדושת הצבא, הרבנות וכו')".

"כמה נורא לחשוב על זה", הוסיף צחי. "רק תחשבו על כך שסמוטריץ' היה מקבל את תיק המשפטים, וביחד עם בן-גביר ומעוז הם היו מעבירים את 'פסקת ההתגברות' על בג"צ, רפורמה גדולה במערכת המשפט, ועוד סדרת חוקים שיגדירו מהי יהדות, מהי משפחה, מהי…".

"חבל שלפני הבחירות אמרנו רק שאנחנו 'לא מצביעים לקיצונים', ולא הפעלנו קצת יותר מחשבה…", סיכם גדי בעצב.

=======

אברהם ליפשיץ הוא חבר בארגון 'מורא מקדש'