שאלה

מדוע קולם של הרבנים לא נשמע בסוגיית הביטול של הבגרויות?

שר החינוך שי פירון הודיע שהוא מבטל את המיצ"ב, ועומד לבטל את הבגרויות. כולל בגרות בתנ"ך והסטוריה. למה כל הדעות בזה הם של אנשים אחרים והרבנים שותקים?

מה הרבנים אומרים על ההחלטה שלו? ולמה כולם בשקט כזה?

תשובה

שלום

המגמה שמוביל שר החינוך הנוכחי היא הרסנית לחינוך היהודי, בשל ארבע סיבות:

א. ביטול מבחני הבגרות במקצועות שהם יסוד החיים היהודיים שלנו, יגרום לזילות במקצועות הללו בתיכונים הדתיים, כפי שקורה במקצועות הפנימיים שאין בהם בגרות חיצונית.

המגמה של שר החינוך לפגוע בבניין הקודש חייבת ביקורת ומעצור, ויש לחזק בזה ידי ראש הממשלה שלנו שנאבק על ביצור מעמד מקצועות הרוח והצורך הפשוט להבחן עליהם וללמוד אותם ברצינות. לא הכל הוא אהבה ופרחים. בגיל התיכון יש צורך חיוני לתבניות והגדרות, ולבחינות. דברים אלו גורמים לרצינות הלימוד ולמורא מסוים מכשלון בהם, ומחזקים את הידע וההעמקה בתוכן הנלמד.

הדמיון הנאיבי שתלמיד בגיל תיכון יעסוק לעומק ובמחויבות בתכני המקרא והגמרא ללא מסגרות בחינה, היא הרסנית ומלמדת על חוסר הבנה של הנפש בגיל הזה. כנראה שר החינוך חי בעולם אחר מהשדה החינוכי הישראלי שבשטח. כיום מה שלא נבחנים עליו בגיל זה, הופך לחומר שולי ומזולזל, ואבוי לנו אם מקצועות הקודש והרוח בתיכונים הדתיים  והחילוניים יגיע לשם.

לא מחליפים סוס מנצח

ב. מנהג ישראל בתלמודי התורה ובישיבות הקטנות כבר מאות שנים רבות, להבחן על הנלמד, ולשנן בעל פה חלקים נרחבים. המחשבה שאדם אחד יכול במחי יד לשנות מנהג אבותינו, מלאת גאוה וטעות. החינוך היהודי מצליח לשמר את האומה הא-להית בתורתה מאות שנים דוקא בזכות לימוד עקשני ותובעני, המלווה במבחנים והקפדה של מורי ההוראה בגיל הצעיר. יש להמשיך במנהג ישראל זה, ואף לחזק יותר את המבחנים וההקפדה בגילאי התיכון ולהחזיר את הסדר והמורא לצד החיבה. סוס שמנצח כבר אלף שנים לא מחלפים בהמצאות רעועות.

ג. הובלת השינויים הללו מגיע ממפלגה חילונית, שעיקר מגמותיה השונות הן כנגד לימוד התורה בישיבות וקיצוץ התקציב בהן, ציוניות וחרדיות כאחד. מפלגה הדוגלת בגירוש יהודים מיהודה ושומרון, ואין שם שמים מתנוסס על ראשה. לפיכך השינוי בא בכלי שאינו טהור, ומכיוון שאינו נאמן רק לתוה"ק. לו יצויר שהיתה מגיעה מגמה זו ממקום אחר של מפלגה מלאה ביראת שמים, היה יותר מקום להכניס שינויים מעטים. אולם כאשר זה מגיע ממי שמבקש להיאבק בענייני התורה, אין לזה מקום כלל, גם אם במקרה הוא גם דתי.

הרבנים מפחדים

ד. הגדרת היעדים החינוכיים של השר הנוכחי מבקשת להתיישר לפי האוירה המודרנית השלטת, בה הרצון והתחושות הן חזות הכל, ללא צורך במדידת ההישגים לפי היעדים. התלמיד ילמד מה שירצה, היכן שירצה, עם מי שירצה, בקצב שירצה. בלי בחינה ובלי דגש על ידע והישג. העיקר תחושותיו ויצירתו האישית. תפיסה זו שמה את האדם במרכז, כפי שהוא כעת. לעומתה, החינוך היהודי שם במרכז את העמל והיזע, את השאיפה לאלהים חיים המרומם והדורש התעלות מתמדת, וכדברי הרמב"ם, כל אחד צריך לשאוף למדרגת משה רבנו. התלמיד צריך לצאת ממדרגתו ולעמול, להבחן ולעמוד בסטנדרטים מעל להווה שלו. כמובן בקצב הנכון, אך במסגרת דורשת.

שתיקת חלק מהרבנים אינה דבר חדש, חלקה נובעת מפחד מבעלי השררה, חלקה נובעת מחוסר הבנת הטעות הקריטית בביטול מקצועות הרוח והבחינות עליהם. וחלקם אינם שותקים ב"ה. פשוט שרוב זקני רבנינו שליט"א דעתם אינה נוחה ממפלגה רעה זו, וודאי מהרצון האווילי לבטל בחינות במקצועות קודש, ובמקצועות רוח חשובים.

כאמור, יש לחזק ידי ראש הממשלה שיאבק בו, ולעודד ידי יו"ר החמ"ד שלא יקבל את ההוראות הללו לתוך החינוך הדתי לכל הפחות. כשקשה ויש ירידה בהשיגי תלמידי ישראל צריך לחזק את העמל, ולא לפנות לפתרונות הקלים של ביטול המדידה.