צפו: קצר על הפרשה| אנחנו לא נזירי בודהה - סרוגים

צפו: קצר על הפרשה| אנחנו לא נזירי בודהה

בפרשת השבוע עם ישראל כולו מתעלה למדרגת נבואה, הקדוש ברוך הוא מתגלה לאנושות ואומר מה הוא רוצה מעמו ישראל. אבל מעניין באלו פסוקים מסתיימת הפרשה. הרב יששכר היימן בסרטון קצרקר על פרשת השבוע. צפו:

author-image
צפו: קצר על הפרשה| אנחנו לא נזירי בודהה
  (צילום: שאטרסטוק)

פרשת יתרו: כל עם ישראל, בערך שני מיליון בני אדם, מגיעים לנבואה במתן תורה, הקב"ה מתגלה לאנושות ואומר מה הוא רוצה מאתנו.

זה מתחיל כמובן במצות האמונה "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", המצווה הבאה תהיה "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – מצווה לזכך את האמונה.

אבל אנחנו לא עם שכל-כולו רק שקוע באמונה, במילים גבוהות, אי שם בגנזי מרומים, התורה עוברת אחר כך לעולם המעשה, "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" אומר רבי "זו מצוות עשה", כשכל אחד מאתנו קם בבוקר והולך לעבודה, מהבית או הולך ממש, הוא מקיים מצוות עשה, כי הקב"ה רוצה שנעבוד בעולם, וכמובן, "שבת לה' אלקיך".

מהם שאר הדברות? – "כבד את אביך ואת אמך", "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", מצוות הקשורות למציאות, לחיים. אנחנו לא נזירי בודהה שאומרים יש עולם אבל אנחנו עכשיו נשקע בעולמות עליונים רחוקים, תורתנו אומרת בדיוק הפוך, יש עולמות עליונים רחוקים, ואנחנו נוריד אותם למציאות.

הפרשה מסתיימת בפסוקים מאוד מעניינים "ויאמר ה' אל משה, כה תאמר אל בני ישראל, אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם", הקב"ה אומר: דיברתי אתכם מן השמים, אבל למה דיברתי מהשמים? מה המשמעות של זה? מה המצווה הבאה מיד אחרי כך? – "מזבח אדמה תעשה לי", הקב"ה מדבר אתנו מהשמים בשביל מזבח אדמה, בשביל החיבור לאדמה, החיבור למציאות לעולם המעשה.

היהדות כולה מסתובבת על הציר הזה של לקיחת השמים, האמונה, הקדושה, וכל העולמות הכי עליונים, ולהוריד אותם לעולם המעשה, לפרנסה, ליחסי חברה, להתנהלות המשפחתית וכו', זה מה שהקב"ה רוצה מאתנו במתן תורה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 1 דיונים מיין לפי
1
הבנה עקומה
יואל | 06-02-2021 19:09
אין מצווה לעבוד. זו קללה שקולל הגבר בזיעת אפיך תאכל לחם. זו מציאות בעל כורחו של אדם. ששת ימים תעבוד אינו ציווי מעשי אלא אמירה כי כל עבודתך שתעשה תתמצא לשישה ימים אך בשבת אין לך לעבוד. וכי נבוא ונאמר שיש ציווי לבשל גדי, ודאי שלא, רק אם באת ובשילת גדי אל לך לעשות זאת בחלב אמו. זה הציווי. אך אין ציווי לבשל גדי. וכן עוד הרבה כהנה. אם היה ציווי לעבוד, לא הייתה מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא מה יעשה האדם עיקר, העבודה או הלימוד תורה. כבוד הרב, גילית פנים שלא כהלכה.
חוזר בי מדברי. טעיתי.
יואל | 08-02-2021 13:00
אכן נמצא מד שסבור כדברי הרב. נמצא כן בתנא דבי אליהו. אכן יש מי שלמד שכוונת הכתוב לומר דיש בזה מצוה. חוזר ומבקש מחילה.