ההחלטה לחסום את חשבון הטוויטר של טראמפ נבעה מסיבה אחת פשוטה – שונאים אותו. נשיא ארה"ב היוצא הוא מסוג הדמויות שהיחס אליהם הוא שחור או לבן. או שסולדים ממנו או שמעריכים אותו. האיבה הנרכשת לטראמפ הובילה את טוויטר לנקוט בהחלטה החריגה, כאשר הלחץ הגיע לפי פרסומים שונים גם מקרב עובדי החברה. כמובן פרסום העניין נעשה במעטפת המוסרית של אחריותו הישירה של טראמפ לאלימות בגבעת הקפיטול. 

פרוטרט של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ערב בחירות 2020 לנשיאות ארצות הברית (צילום: pv brothers / Shutterstock)

טראמפ לא צח כשלג. הוא אכן נושא באחריות על האירועים החמורים שהתרחשו בבניין הפרלמנט של הדמוקרטיה הגדולה בעולם. 'ההיסטוריה תשפוט את טראמפ בחומרה' אמרה חברת מפלגתו ניקי היילי – ואכן כך יהיה. אמריקה כבר הכירה נשיאים אמריקנים שהתקשו להכיר בתוצאות הבחירות – אולם לא באופן הזה. טראמפ שפרץ לתודעה וכבש את הבית הלבן באמצעות הטוויטר, השתמש בו כדי לשלהב את תומכיו להתקומם ולמנוע את מינויו של ביידן.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הצהרה של טראמפ בעקבות המהומות בקפיטול. ארכיון (צילום: מתוך טוויטר)

ההחלטה של טוויטר להסרת המשתמש של טראמפ תחזור כבומרנג. המדיה החברתית הפופולרית תשלם על כך וביוקר. ראשית, יש לזכור שהרשתות החברתיות אינן גוף שידור ציבורי, כי אם עסק כלכלי לכל דבר ועניין. בדומה לכל כלי תקשורת אחר. התנועה, הפעילות וכמות המשתמשים הם יסוד הקיום. 57 אלף הציוצים של טראמפ תורגמו לרווחים.

עבור המוני גולשים זה היה החיבור הקרוב ביותר אל מנהיג המעצמה האמריקנית. בין אם העריצו אותו ובין אם סלדו ממנו – הם יצרו טראפיק. הציוצים של טראמפ סוקרו לא רק בכלי התקשורת בארה"ב אלא בעולם כולו – דבר שבאופן טבעי השפיע על ידוענים רבים, כמו גם על אנשים פרטיים שהגבירו את פעילותם במדיה הזו או הצטרפו אליה.

היעדר פעילות מצד טראמפ או עליו לא אמור להיות מורגש ברשת חברתית גלובלית עם מאות מיליוני משתמשים. יחד עם זאת, מנהלי החברה צפויים להרגיש טוב טוב את ההשלכות הכלכליות של העניין. 

התחושה בארה"ב בעיקר בחוגים הרפובליקניים היא שיש איפה ואיפה כלפי טראמפ. ההסתה ושלהוב המפגינים היא חציית קו אדום מבחינת אישיות ציבורית, בטח כשמדובר בנשיא מכהן. אך הנרטיב שמתקבע בתקשורת האמריקנית שידועה בחוסר אהדה כלפיו הוא לא נכון. טראמפ לא פגע ולא יצליח לפגוע בדמוקרטיה האמריקאית. ההמון שהתקבץ מרחבי ארה"ב והשתולל בוושינגטון לא מסוגל לחולל הפיכה כפי שניסו לצייר. בהיבט החברתי פוליטי הבעיות של ארה"ב משתקפות בכלל במחאות דוגמת זו שנוצרה סביב מותו של ג'ורג' פלויד. האלימות שטפה את ארה"ב והיתה קשה בהרבה. 

עוד מראשית כהונתו של טראמפ מנהיגי הדמוקרטים השתמשו במדיה החברתית כדי לעלוב בנשיא ארה"ב, שמלבד היותו אישיות הוא סמל. טוויטר לא פעלה נגדם ולא נגד ארגוני טרור ופשע העושים שימוש במדיה החברתית, דוגמת מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה שמקפיד לצייץ מדי יום. דבר זה מחזק את התחושה כי ישנה התנהלות מגמתית שנובעת מתפיסות עולם פוליטיות של מנהלי החברה. 

(צילום מסך)

תומכי טראמפ הנלהבים מצביעים במקלדת ומחפשים כיום רשת חברתית חדשה שמבחינתם לא נוקטת במדיניות של השתקה. בין אם זו תהיה פרלר או כל רשת חברתית אחרת שתקום בעתיד, טוויטר תמצא את עצמה בתחרות שהיא הביאה על עצמה. תכנים בעלי ערך תקשורתי שיתפרסמו במדיה החברתית המתחרה, תהיה אשר תהיה, יקבלו תהודה בכלי התקשורת המסורתיים וברשתות החברתיות המתחרות כולל בטוויטר. דבר זה יזין את המתחרה העתידי, וייסיעו להתפתחותו –  כפי שטראמפ וידוענים אחרים הזינו את טוויטר. 

יהיו שיגדירו את ההחלטה לסגור את היוזר של טראמפ כאידאולוגית ויהיו שיכנו אותה פוליטית. אך דבר אחד ברור – זו לא היתה החלטה כלכלית. 

—

הכותב הוא ראש החוג להנדסה ולמדעי המחשב במרכז האקדמי לב