אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה • בשלח: על עצים ועל מנהיגי ציבור

אילו היה יותם חי בעידן הדמוקרטי הוא היה קורא לנו לבחור בעצים שביכולתם לתרום תרומה של ממש לחברה ולציבור בכללותו, הוא היה קורא לאותם אלו שראויים להנהיג לקום ולתרום לחברה ולא להפקיר את השררה בידי כאלו שאינם ראויים

עו"ד על הפרשה • בשלח: על עצים ועל מנהיגי ציבור
  (צילום: יצחק הררי/פלאש90)

על עצים ועל מנהיגי ציבור

פרשת בשלח מתארת לנו את המסע של בני ישראל אל החירות, את הצעדים הראשונים של עם ישראל כעם חופשי. תהליך יציאת מצרים הוא תהליך מופלא שנחתם באחד מאירועי השיא של דור יציאת מצרים. האירוע בו עם ישראל חוצה את ים סוף, וכך מתאר לנו הכתוב את הדברים": "ובני ישראל הלכו ביבשה, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם". אירוע נדיר, מכונן ומיוחד, שילוב של חציית ים סוף לצד אירוע רוחני נשגב. כל כך נשגב עד שחז"ל אמרו: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו ישעיה ויחזקאל". כלומר, השפחה במעמד פשוט הצליחה לראות ולהגיע למדרגות רוחניות נשגבות שגדולי נביאי ישראל, כמו ישעיה ויחזקאל, שעסקו וראו סודות של מעלה, לא ראו.

עוד באותו נושא

עלה השרף בתוכנו • דבר תורה קצר על פרשת בשלח


4

עם יצאת עם ישראל מתחומה הטריטוריאלי של הממלכה המצרית. אנו קוראים על התמודדות עם ישראל כעם ריבוני שגורלו נתון ותלוי בחסדי האל, ובהתנהלותו שלו.

מתוך כלל ענייני הפרשה הייתי מבקש לעמוד על שני עניינים שלהם מכנה משותף אחד. והוא המפגש של הקורא עם 'העץ-האילן'.

המקרה הראשון בו אנו מוצאים את העץ, מתייחס לאירוע בו עם ישראל מגיעים למקום שנקרא 'מרה', על פי הכתוב בני ישראל מגיעים למקום שנקרה 'מרה' לאחר 3 ימים של הליכה במדבר, כאשר הם צמאים, והמים אותו לקחו בצאתם ממצרים אזל. להפתעתם ב'מרה' מצוי מקוה מים, אלא שהמים שם לא היו ראויים לשתייה, משום שהם 'מרים': "ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם". לנוכח פנייתו ותפילתו של משה לאל, מצווה משה "ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו".

המקרה השני מופיע מיד לאחר המקרה המתרחש במרה כאשר אנו קוראים על התחנה הבאה במסעם של בני ישראל, אנו מוצאים: "ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים".

המדרש וחלק מפרשני המקרא, רואים ציון מספר הדקלים באלימה כרמז לכינונו של אחד ממוסדי ההנהגה הראשונים בעם ישראל 'מוסד הזקנים', כאשר המספר 70 מעיד על מספר המניין החוקי של מוסד הזקנים. בתרגום הירושלמי מובא 70 שזקנים כנגד 'סנהדרין שבישראל'.

לפני שננסה להסביר את הדברים נזכיר עוד פרט, השבוע ציינו בלוח השנה העברי את טו' בשבט, היום בו נקבע כראש השנה לאילנות. לימים עם הקמת מדינת ישראל, התקיימה בטו' בשבט תש"ט בבניין הסוכנות היהודית בירושלים הישיבה הראשונה של האסיפה המכוננת. אירוע זה הוביל את קביעת טו' בשבט כיום היווסדה של הכנסת.

מכאן לסוגיה בה נמקד את דיוננו כאן, שאלת הקשר בין עצי השדה והאילנות, למנהיגות ודמותו של מנהיג.

הקשר שבין האדם לעץ השדה

שורשי הקשר שבין האדם לבין העץ מעוגן במקרא. תחילתם בקביעה המופיעה בספר דברים: "כי האדם עץ השדה". דוד המלך ממשיל את האדם האידיאלי "כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול". שלמה המלך מתאר את פירות של האיש הצדיק באופן הבא: "פרי צדיק עץ חיים", מסביר המלבי"ם, את הפסוק, ומשמיענו: "הצדיק הוא שמשתמש בחקי החכמה לעשות צדק בפועל, והחכם הוא מי שאסף חקי החכמה מרבותיו על ידי לימוד, ואמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו, שממשיל את הצדק כעץ עושה פרי, והצדיק וריעיו אוכלים הפרי, ומהו הפרי? מעלליהם, שהם הפעלים היוצאות מתכונות נפשיות, והאוכל פרי הזה אוכל פרי עץ החיים, שאוכל ממנו וחי לעולם חיי הנפש, רוצה לומר הלמד ממעשיו ועושה כמהו, והחכם הוא לוקח נפשות בדברים (שכל לקיחה אצל בני אדם הוא בדברים) החכם ממשיך נפשות על ידי למודיו שמלמד אותם חקי החכמה, והצדיק מחיה אותם על ידי שמאכילם פריו, רוצה לומר שיעשו כמעשיו". לפי פירושו של המלבי"ם 'הצדק' הוא עץ פרי שמוציא פירות, והצדיק, האדם הישר, אוכל וניזון מפירות הצדק, פועל וחותר לאכול ממנו ולחיות לעולם על בסיס הצדק.

כאשר הנביא יחזקאל נדרש לנבא על אחדות העם בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל הוא נדרש לצרף שני עצים ולאחדם יחד.

וחז"ל מלמדים אותנו "שחייו של האדם אינם אלא מן האילן". פירוש מעניין מעניקים חז"ל לפסוק בספר בראשית "וכל שיח השדה", בהתאם למשמעות שיוצקים חז"ל יש להבין את הפסוק באופן הבא: "כל האילנות כאלו משיחין אלו עם אלו וכאלו משיחין עם הבריות כל האילנות להנאתן של בריות נבראו". במדרש מובאים רעיונות רבים המבקשים לייחד תוכנה או מושכלות יסוד דרך פירות האילן.

על עצים והנהגה

לא פעם במקרא אנו מוצאים את קשר מסויים שבין לבין עץ לבין מנהיגים. כך למשל, את משה בהנהגתו מלווה 'המטה'. כאשר מצווה משה "ואת המטה הזה תקח בידך". מסביר המדרש "רמז לו מעתה תהא רודה במקל".

על דבורה הנביאה נאמר שהיא קבעה את מקומה כדי לשפוט את עם ישראל תחת עץ תמר, כפי שאנו קוראים בספר שופטים: "ויהי יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין ובית אל בהר אפרים, ויעלו אליה בני ישראל משפט". כאשר התלמוד רוצה למנות את תכונותיו של דוד המלך הוא מתאר את הדואליות שנעה במנעד שבין קשיחות לבין רכות, הכל בהתאם לכובע והעיסוק בו היה עסוק דוד המלך אותה השעה. וכך מתאר לנו התלמוד במסכת מועד קטן: "עדינו העצני – כשהיה יושב ועוסק בתורה – היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה – היה מקשה עצמו כעץ".

גם נבואת ההקדשה של ירמיהו לנביא מתבצעת באמצעות שתי חזיונות שמראים לירמיהו, כאשר אחד מהם הוא של עץ השקד. "מה אתה רואה ירמיהו, ואומר מקל שקד אני רואה".

מודלים של הנהגה – דרך העצים

אחד המונולוגים המדינאים הגדולים שאנו מוצאים במקרא, ואשר עוסק באפיונם של מנהיגים, מצוי במשל יותם. יותם הוא בנו הצעיר של גדעון. גדעון המנהיג, הינו מנהיג כריזמטי רב השפעה, שלנוכח הישגיו פונה אליו העם בבקשה: "ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין". גדעון מסרב לבקשת עם ישראל ומשיבם, בצורה נחרצת: "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם, ה' ימשול בכם". למרות צוואתו הברורה של גדעון בנו של גדעון – אבימלך, מנסה לתפוס את ההנהגה ולהיות המנהיג שממשיך את דרכו של גדעון, לצורך כך הוא נוקט בעורמה, את דרכו להנהגה הוא מתחיל בדרך של חיסול כל אחיו, לפי הכתוב אבימלך מחסל 70 מאחיו, מלבד הצעיר יותם שמצליח לברוח ממבצע החיסול, שיכול ויערער את הנהגתו של אבימלך בסכנה.

בעקבות מעשיו של יותם, ומהחשש שמא עם ישראל ילך שבי אחר הנהגתו של אדם שאינו ראוי נושא יותם את משל העצים המפורסם. וכך הוא משלו:

"הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה מלכה עלינו. ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו. ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי מלכי עלינו. ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים. ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו. ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון"

יותם בנאומו מדמה את סוגי המנהיגים לעצי השדה שנותנים פירות. ובמשל הוא בוחר להתמקד בעץ זית, בעץ התאנה ובעץ הגפן, עצים שפירותיהם נמנו על שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ואולי לנוכח יתרונם הגדול ותנובתם היו צריכים ליטול על עצמם את תפקיד ההנהגה. אולם הם מתנגדים, חששם של העצים מסתכם בביטוי "והלכתי לנוע בין העצים" ביטוי אשר מבטא אקטיביות ופעלתנות אינטנסיבית המאפיינת יותר מכל את פעילותו הציבורית של מנהיג ואיש ציבור הטרוד בצרכי העם.

התנגדותם נובעת מאי רצון לוותר על התוצרת ואיכות הפרי שמפיקים עצים אלו מקום שהם נותרים באותו מעמד באותו מקום.

אולם מנהיגים שיובילו וינהלו את החברה צריך, ולכן לנוכח סירוב העצים הראויים מוביל את העצים אל האטד. שיח או עץ נמוך שפירותיו אינם ראויים לאכילה, שיש הסוברים שמדובר בצמח קוצני, חסר פירות, חסר ייחוד ובלתי מועיל. דווקא הוא האטד מסכים ליטול עליו את עול הציבור ולהנהיג את העצים, האטד הנמוך הוא זה המבטיח לעצים ביטחון והוא מתנה את הנהגתו בתנאי שכל העצים יחסו בצילו ואם לאו מאיים האטד בשריפת ארזי הלבנון.

משל יותם מבקש לבקר את אותם העצים המניבים שביכולתם לתרום אך מסרבים להכניס עצמם תחת עול הציבור כדי לא לפגוע באינטרסים הפרטיים שלהם, עצים אלו הם משל לאותם פרטים בחברה שניחנו ביכולות לשמש בתפקידי שררה, אולם הם מדירים עצמם מהעיסוק בתפקידי ציבור. אלא שבהתנגדותם זו יש כדי להכשיר את הדרך לאטד, אותם דמויות שפחות מתאימות, לתפוס ולאייש תפקידי השררה ולהפוך למנהיגים.

דברים אלו מתיישבים עם דבריו של ר' שלמה בן אדרת, הרשב"א, ספרד המאה ה-14, שביקש לסכם את טיבם של האמונים על תפקידי נבחרי ציבור באופן הבא: "ואקדים לך הקדמה כי שבעה טובי העיר המוזכרים בכל מקום אינם שבעה אנשים המובחרים בחכמה או בעושר וכבוד. אלא שבעה אנשים שהעמידום הצבור פרנסים סתם על עניני העיר והרי הן כאפטרופסים עליהם"

אילו היה יותם חי בעידן הדמוקרטי הוא היה קורא לנו לבחור בעצים שביכולתם לתרום תרומה של ממש לחברה ולציבור בכללותו, הוא היה קורא לאותם אלו שראויים להנהיג לקום ולתרום לחברה ולא להפקיר את השררה בידי כאלו שאינם ראויים, הוא היה מבקש להיזהר מאותם "אטדים" אשר מינויים לא יביא בהכרח לתרומה של ממש לציבור, או שתרומתם לציבור תהיה כה שולית וחסרת חשיבות, והוא היה מזהיר מפני אותם מנהיגים שמבקשים לרכוש את אמון הציבור באמצעות הפחדה.

==

אלישי בן יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
נכון מאוד
אריה | 28-01-2021 23:47
בימים של בחירות חשוב להזכיר איך נכון לבחור את האנשים
2
מקסים
נוי | 29-01-2021 1:34
רעיון נפלא, כל הכבוד האם באמת כל מי שהולך להיות נבחר ציבור ראוי לשאת בתואר הזה, אני בספק
3
כל מילה בסלע
אחד מהעם | 29-01-2021 1:44
הלוואי ויהיו לנו מנהיגים שירצו בטובת העם באמת ולא בטובתם האישית