הרב חנן פורת מתייחס בפעם הראשונה לפרשת הרב אלון. בשיעור ארוך במשרדו פרש הרב פורת את דעתו בהרחבה. האתר במעלה הרשת העלה חלק מהשיעור לבלוג הוידאו.
"הצעתי לו לעמוד בראש המפד"ל"
בתחילה סיפר הרב פורת על הזעזוע הקשה שפקד אותו אחרי שהוא התוודע לפרשת הרב אלון. הרב פורת סיפר שבעבר הרחוק הוא ביקש מהרב אלון לעמוד בראש המחנה הדתי לאומי, במפלגת המפד"ל: "אני שכבתי יום שלם במיטה, לא יכולתי לישון. היינו ידידים בלב ונפש. בשעתו, באתי אליו באופן אישי והצעתי לו לעמוד בראש המפד"ל. היה לי סדרה של פגישות איתו, יחד עם נתן שרנסקי. ובמאבק למען גוש קטיף, היינו כתף אל כתף. הכאב והזעזוע הם גדולים עד מאוד ואף אחד מאיתנו לא יכול לדעת דברים לאשורם וצריך זהירות עצומה מפני לשון הרע והוצאת דיבה".
"יש רגליים לדבר"
עם זאת, למרות החשש מלשון הרע והוצאת דיבה, הרב פורת קובע כי יש רגליים לדבר שהרב אלון אכן עשה את מה שעשה. "לשון הרע אסור לקבל, אבל לחשוש צריך. במקרה שלנו חייבים להגיד שיש רגליים לדבר. אני משבח בכל פה את פורום 'תקנה'. אנשים שאני מכיר אותם אחד אחד, ישרי דרך, נקיי דעת, שקולים, לא מתלהמים. אין כאן כל עניין של שמחה לאיד, אין כאן איזשהו רצון להכשיל. על מי נאמר את זה? על הרב יעקב אריאל? על הרב ליכטנשטיין? על הרב שילת? וגם אנשי אקדמיה, אנשים נקיי דעת, אחד אחד. לא יכול להיות שיוציאו לעז על אדם אם לא היו דברים מאוד מוחשים וברורים. וצר לי לומר כנראה שלא אחד ולא שניים".
הרב פורת נגע בשאלה כיצד אפשר להתמודד עם מציאות שבה אחד מגדולי מרביצי התורה בארץ, תלמיד חכם, שקוע למעשה בעולם אחר לגמרי. "אדם יכול להיכשל ולמעוד באופן חד פעמי. אבל אם הוא שקוע בדרך מעין זו, יש פה לכאורה איזושהי צביעות, איזושהי סכיזופרניה. איך יכול להיות מצד אחד כך ומצד אחד כך? איך אפשר לעכל נפשית תופעה מעין זאת?"
"אף אחד לא מחוסן"
בתחילת התשובה לשאלה, הזכיר הרב פורת כי אין אפוטרופוס לעריות אצל כל כל אחד ואחד. "הגמרא אומרת 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך'. אף אחד לא מחוסן. הדבר הזה בעצמו יכול ליצור רפיון רוח נורא, אך מצד שני כל משבר צריך להפוך לאתגר. ליצר יש דרכים שונות כדי להפיל את האדם. ודאי כדי להפילו בחטא כזה שהוא משתקע בו".
בהמשך התשובה, התייחס הרב פורת לדרך ההתמודדות עם נטיות הומוסקסואליות: "לגבי נטיות הפוכות, אדם אומר יש דברים שהם מעבר לבחירה החופשית. כל העולם המודרני שנותן לגיטמציה, ולא רק לגיטמציה, אלא אפילו מעלה על נס את כל הנושא הזה של הומוסקסואליות ולסביות וכל מיני פרבסיות מיניות אחרות הוא מקושר לעניין הזה. כביכול, זה משהו גנטי, מולד, שאין מה לעשות כנגדו. אין ספק, שיש נקודה של צדק בדברים, אי אפשר להציג את הטיעון הזה כעורבא פרח. אין ספק, שיש הבדלים בין אנשים מבחינת הנטיות. אגב, גם בקשר לדברים של היצר עצמו. יש אדם שיש לו בולמוס של אכילה, ויש אדם שבכלל לא רעב. יש אנשים שמתמכרים לעישון ויש שמתמכרים לסמים או להימורים. כך גם בתחום המיני, יש אנשים שיש להם יצרים עזים".
לדעת הרב פורת לא תמיד "נטיות הפוכות" הינם נטיות מולדות, טיבעיות, אלא תופעה שהיא תלוית תרבות. "השאלה אם כל הדברים האלה הם דחפים שאי אפשר לעמוד בפניהם? כאן, בשום פנים ואופן אסור לקבל את נקודת המוצא הזאת. לא לקבל אותה מבחינה מוסרית-חינוכית, אבל גם לא לקבל אותה מבחינה מדעית. כשאתה רואה חברות שהם נגועות בתחום מסויים, נגועות למשל בהומוסקסואליות, וחברות אחרות לא, אז מה? אלו נולדו כולם עם פגם גנטי? זה ברור, שזה עניין של השפעה של חברה. זה עניין של מידת ההכרה בחומרה של הדברים. כל אדם, כולל אדם שנכשל ביצרים, לאו דווקא בנטיות הפוכות או ביצרים מיניים, יכול לבוא ולומר 'יצרי תקף עלי'. ואין ספק, שאנשים אומרים את זה לעצמם. אך היסוד של כל התורה כולה הוא ואתה תמשול בו."
האהבה קלקלה את השורה
בהמשך השיחה אמר הרב פורת כי לרב אלון היה כוח אהבה עצום אך מידת הגבורה חסרה אצלו. "אנחנו מרבים לדבר על כוח האהבה והחיבוק וכדומה, וצריך לומר, שאצל הרב מוטי אלון היה גילויים גדולים ויקרים וקדושים של כוח האהבה. רק שיכול להיות שאהבה מקלקלת את השורה. והחיסרון הגדול הוא שאין את כוח הגבורה, ומי שאין לו את כוח הגבורה זה האיידס של המיתרנות.."
לא לגנוז את ספריו של הרב אלון
נקודה נוספת שהרב פורת התייחס אליה בשיעור, היא ההתייחסות לתורתו ולכתביו של הרב אלון. לדעת הרב פורת אין לגנוז את כתבי הרב. "יש אדם שאין תוכו כברו, במובן הזה שכלפי חוץ הוא מראה את עצמו כתלמיד חכם, ובפנים הוא אדם מושחת. הוא 'משחק אותה'. תלמיד חכם כזה – שאין תוכו כברו, אומר רבא: 'אינו תלמיד חכם' ומוסיף עליו אביי 'אף נתעב ונאלח' זו מדריגה של צביעות . אבל יש מצב אחר שאין תוכו כברו. מבחינת המציאות שהוא נמצא במין סכיזופרניה כזאת. כביכול, ד"ר ג'קל ומיסטר הייד. ויכול להיות שהוא אומר לעצמו שקשה לו מאוד עם זה, וכפי שאמרנו מקודם, מחפש לעצמו כל מיני תירוצים. וכשהוא מלמד תורה – הוא מלמד תורה לשמה! וכשהוא מלמד תורה הוא מלמד באהבה גדולה ובמסירות גדולה.. אך אינו יכול להתגבר על הפגם.. אדם כזה, אין תוכו כברו מבחינת המציאות. זה לא אומר שאין תוכו כברו במובן של המודעות, במובן שהוא עצמו על דעת כן 'משחק אותה'. יש כאן נפקא מינה, אם אדם מלכתחילה כל התורה שלו צבועה, אז באמת אינו תלמיד חכם, וממילא תורתו לא שווה כלום. אבל אם אדם כזה, שמבחינתו, כשהוא מלמד תורה הוא מוסר בזה את נשמתו, ואין לי שום ספק, מי שהכיר את הרב מוטי אלון, ונאמר מה שלא יהיה, הוא לימד תורה באהבה גדולה ובתבונה גדולה. תורתו לא הולכת לאיבוד. לא צריך לקחת את 'תכלת מרדכי' ולזרוק לגניזה, חס וחלילה. השאלה אם להוסיף ללמוד ממנו – היא שאלה גדולה מאוד."
