אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

בית הדין הרבני מגדיר מחדש את תשלומי המזונות

בפסק דין מנומק שפרסם הרכב בית הדין הגדול בראשות הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס, נקבעו יסודות חיוב מזונות הקטינים

בית הדין הרבני מגדיר מחדש את תשלומי המזונות

בפסק דין מנומק שפרסם הרכב בית הדין הגדול בראשות הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס, נקבעו יסודות חיוב מזונות הקטינים.

בפסק דין ארוך ומנומק, המשתרע על פני 60 עמודים, דוחים נשיא ביה"ד הגדול והדיינים נחרצות את הטענות שהועלו בפס"ד שניתן לאחרונה בביה"ד האזורי, בו הסתמך הדיין על טבלאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכדי לקבוע את גובה המזונות ולכך הפחית משמעותית את פסיקת המזונות הנהוגה שנים בבתי הדין.

הרב דוד לאו בכנס רבני ישראל. ארכיון

בית הדין הגדול קבע שמכיוון שהילדים הם הנפגעים העיקריים מגירושין, מוטל על ההורים לעשות הכול על מנת לצמצם את הפגיעה.

נשיא ביה"ד ודייני ביה"ד הגדול כותבים כי "לצערנו טבלאות אלו מטעות,‏ בצד המספרי שלהן, וחלק מן המחקרים אף הם לכל הפחות מטעים, אם נדון לכף זכות, ושמא אף מוטים – אם לא כך. כמו כן יש בהסתמכות בית הדין קמא על טבלאות אלו גם טעויות חמורות בהלכה".

עוד קובעים דייני ביה"ד הגדול כי חיובי המזונות בבתי הדין אינם גבוהים מהנצרך ובתי הדין מתחשבים בדרך כלל בכל הגורמים שהוזכרו, וכמובן שבמקרים שהילדים נמצאים אצל האב התמונה משתנה ובית הדין נותן את דעתו על המצב הכלכלי בהתאם.

עוד באותו נושא

הרב דוד לאו מגיב לסערה: "אל תסירו את הכיפה"

נקודות משמעותיות מתוך פסק הדין:

1. מדין תורה חובת מזונות הקטינים מוטלת על האב עד גיל 6, וכיום מדין צדקה עד גיל 18. חובת האם מגיל 6 היא משנית לזו של האב ועל כן החלוקה נתונה לשיקול בית הדין בהתחשב במצבים שהאם בעל יכולת כלכלית משל האב, אך בדרך כלל עיקר הנטל חל על האב.

2. בית הדין משקלל גם את הטיפול בילדים ובגידולם ולא רק את העלות נטו המשתקפת בטבלאות, וכן בשים לב שהטבלאות מתייחסות לזוג הטורח בגידול הילדים במשותף ומקיים יחידה משפחתית קיימת גם ללא ילדים.

עוד באותו נושא

מהפכה: גם גרושות ישתתפו בתשלום מזונות

כמו כן ברוב המקרים עלות להורה יחיד גבוהה מזו של הורים משותפים. שותפותה של האם מתבטאת בדרך כלל בחיובה במחציות ובתשלומים שונים. התשלום כולל מזונות, ביגוד, מדור, והוצאות רפואיות ואחרות, הנחשבות הכרחיות. רמת החיוב היא לפי רמת המקום והחברה שבה גדלים הילדים, ואין לגדל ילדים בשיעור של עשירון נמוך כשמגדלים אותם בסביבת עשירון גבוה הרבה יותר.

3. בהתייחס למזונות הנקבעים בהסכם, דחה בית הדין הגדול את דברי בית הדין קמא כי אין תוקף להסכמים אלו, וההסכמים מחייבים גם מדין תורה וגם מן החוק, גם כאשר האב התחייב לשלם מעבר למה שהיה מתחייב בפסק דין, וגם כאשר האם נוטלת על עצמה חלק מחיובו ומסכימה לשלם פחות מחיובו.

אין לבטל הסכמים אלו אלא בשינוי נסיבות קיצוני או באונס שלא היה צפוי ומהווה אומדן דעת גמור שלא על דעת כן נחתם ההסכם, או בשינוי מצב הילד כמו שינוי המשמורת או ניכור הורי והכל בשיקול דעת של בית הדין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 1 דיונים מיין לפי
1
מזונות מדין צדקה?
גרוש | 13-01-2021 8:06
במחילה מכבוד תורתם יסביר לי בבקשה כבוד הדיינים אם המזונות מגיל 6 ומעלה מדין צדקה כיצד ניתן לחייב בתקנה? ושנית מדוע לא מחייבים את האישה גם מדין צדקה ?
ושלישית
ושלישית | 13-01-2021 23:54
ושלישית למה תקנת הרבנות למזונות מעל גיל 6 נהפך להיות קודש קודשים, למרות שמביא את הילדים לפת לחם אצל האב, ואילו מצוות והגדת לבנך המפורשת בתורה שהילדים יהיו אצל האב בתי הדין רומסים כביכול בשם טובת הילדים? ומה עם טובת הילדים בשני בתים שווים ולא בית האם בעשירות ובית האבא ברעב ומחסור! ומה אם דברי השוע והרמבם שאבא יכול לדרוש לגדל בניו מגיל 6 כדי לחנכם למצוות, ואליו האם מסרבת יכול שיאמר לה איני זן אותם אלא אכ הם אצלי