סוף סוף זה הגיע. בגיל 37 הודיע יונתן שוורץ, הרווק הכי מבוקש בקטמון, את ההודעה הבאה בווצאפ:"בשעה טובה ואחרי זמן רב של ציפייה, שמח לבשר שאני מתחסן. מי שרוצה לצפות במאורע  המרגש ישלח לו קישור לזום… מומלץ להביא משהו חם ללבוש- אומרים שזה במקרר -70 מעלות. בבואכם ישמח לבנו גם אנו".

התחיל גל שמועות בווצאפ- אם יונתן שוורץ מתחסן, אולי גם לי כדאי? כמובן המחוסנים כבר יגיעו לאירוע, מותרת להם התקהלות, הם גם יביאו נדוניה קטנה.. מסכה מבד כותנה מעוצבת וכמה סדינים מגבות ומגבוני חיטוי.

אחרי שיונתן שוורץ התחסן, גם ליבי כהן הרווקה המבוקשת מנחלאות בת 32 ואוהבת לטייל, התחסנה, וגם מעיין אמסלם (31 ואוהבת לעזור) התחסנה, ואלון גבע (בן 35 דתי אבל פתוח, וקובע עיתים) התחסן… ממש עונת החיסונים.

או אז-התחילה להרגיש נועה לוי, בת 29, שגם היא ממש רוצה כבר גם להתחסן. שהיא האחרונה בביצה שלא התחסנה, שנמאס לה כבר ללכת כל שבוע לבירה ונשירה, ושגם לה בא ללבוש שמלה יפה וללכת להתקהלויות ולחו"ל בלי שום חשש.

(צילום: אבשלום שושני/ פלאש 90)

את עוד תתחסני יש לך זמן..

# בלהה מנור, היא שדכנית( בין תאריכים לקהל יעד), מצליחה. מעל 40 שנות נסיון. משדכת לכל הקופות… מכבי מאוחדת כללית ולאומית. משדכת גם לבעלי מחלות אוטואימוניות.

"למה באת אליי יקרה? זה בגלל ששמעת על הנסיון הרב שלי אני מניחה?" חייכה בלהה.

"אני ממש רוצה להתחסן" אמרה נועה בבישנות. "את נראית די צעירה.. את עוד תתחסני יש לך זמן. אל תדאגי. כרגע זה רק בני 60 ומעלה, כשיגיע תורך נמצא גם לך תאריך לחיסון.. חכי קצת. תהני מהחיים כרווקה לא מחוסנת! בידוד בלי ילדים זה יכול להיות כיף האמיני לי.."

"אבל אני ממש כבר רוצה להתחסן, אני בשלה לזה, כל החברות שלי כבר התחסנו, חלק בהריון אז הן לא יכולות להתחסן, ויש כאלה שאפילו יש להן כבר נוגדנים! בבקשה תמצאי גם לי תאריך! אני לא   אוכל לסבול עוד ליל סגר אחד לבד, כשכולם מדברים על הנוגדנים ועל חוויות מטיולים לחו"ל ואני שוב בבידוד"

"אהה.. אני מבינה את המצב." אמרה בלהה.

"רק תגידי לי נועה, את רוצה חיסון שבאמת עובד? או חיסון שעדיין לומדים אותו במחקר.. מה שנקרא עובד ולומד…"

"מעדיפה שרק עובד"  נועה אמרה. "ויש לך העדפה לקופה כלשהי?" שאלה בלהה.

"כן מלאומית כמוני…."   "ואם יש חיסון שיתאים לך, אבל תופעת הלוואי שלו היא חרדה, מה נקרא חרדי, זה את מוכנה לשמוע?"

"לא בלהה. אני מחפשת חיסון בקופ"ח לאומית. בלי תופעות לוואי"

" טוב נראה מה אפשר לעשות. לצערי יש כרגע יותר תורים לבנים מאשר לבנות במאגר שלי, אבל אל תדאגי. עוד נחסן אותך השנה"

(צילום: אולביה פיטוסי/ פלאש 90)

איזה ייאוש

עברו כמה שבועות. אנשים נכנסו לבידוד, יצאו מבידוד, התחסנו, ילדו, והטלפון מבלהה בושש לבוא. איזה ייאוש. ואז יום אחד- צלצל הטלפון. "נועל'ה זו בלהה את שומעת? מצאתי חיסון בול בשבילך. מיוצר ע"י חברה טובה, הוא בקופ"ח לאומית, מותאם גם לצעירים, אמריקאי במקור אבל כרגע בירושלים, ונסע כל הדרך מאמריקה אז כנראה אוהב לטייל, כמו שבקשת! בול בשבילך. רוצה את הטלפון לקביעת התור?"

"רגע בלהה, אמריקאי ואוהב לטייל? זה נשמע יותר מדי מושלם.. מה הקץ'?"

"העניין הוא שהוא קצת.. איך לומר, עדיין במחקר. זה במסגרת ניסוי. אבל יש שם כסף… ואני רוצה רק 5%"

"ניסוי? תראי אני צריכה לחשוב על זה"

"אין פה מה לחשוב! בגילך כבר אין מה להפסיד. כדאי לך להתפשר אחרת איך תתחסני? "

נועה חשבה על זה. אין לה באמת הרבה מה להפסיד. הרי היא לא רוצה שכל חברותיה ידברו כבר על מנה שנייה והיא עדין לא התחסנה במנה הראשונה. 'בסדר תני למוקד את הטלפון שלי". "מצויין הם כבר יצרו איתך קשר." וניתקה.

בבית הכנסת במניין הרחוב כולם אחלו לה "בקרוב אצלך", והיא הרגישה שזה יקרה. זום בקבר רחל, זום בכותל, הפרשת חלה בזום עם הרבנית ימימה… שיר השירים 40 פעם.

צדיקות כבר התחסנתן? (צילום: הדס פורוש/ פלאש 90)

זה לא את זה אנחנו

סוף סוף זה קרה! קבעו לה תאריך לחיסון. "Save the date  "אמר לה הנציג האמריקאי בטלפון מהמוקד של לאומית. "You save too! ענתה לו.  ביום המיוחל צעדה ליד שרה נירגשת. היום היא הולכת להתחסן. סוף סוף. אחרי זמן רב כל כך.. בכיסא של הרכבת הקלה קראה תהילים בהתרגשות. ואז צעדה לעבר הבניין נרגשת. שלט גדול- "מחלקת ניסויים"  קומה ראשונה חדר 10. שם הוא חיכה לה- המזרק. היא הושיטה את האצבע.. כמה חיכתה לרגע הזה.. "גברת את מקבלת את החיסון בכתף…" ציינה האחות. "אופס סליחה".

דקירה קטנה, זהו היא התחסנה. החיים שלה לעולם לא יחזרו למה שהיה. דף חדש נפתח. "לא עוד מסכות, לא עוד להתאפר שעות מול המראה ובסוף המסכה מסתירה את האיפור, לא עוד בדיקות חום מייגעות ולא עוד דייטים עם גברים שנראים חתיכים בזום אבל במציאות היית מעדיפה שלא היו מורידים את המסכה…שמחה לבשר שהתחסנתי!" שלחה בווצאפ.

אלא שאז… כעבור שבוע, הודעת sms תמימה, החזירה אותה למציאות. " מצטערים זה לא את זה אנחנו, אבל החיסון שקבלת היה פלסבו. את תאלצי להתחסן כמו כולם בחיסון של פייזר. ." ככה במסרון. אפילו לא טרחו להתקשר.

זהו. היא שוב תהיה לבד בליל הסגר. דייטים רק בזום ותשכחי מבתי קפה. איך זה קרה לה?

נועה חזרה לשדכנית שומרת על 2 מטר כרגיל, ומבעד למסכה שאלה אותה-

"יכולתי לשבת פה כבר מחוסנת עם נוגדנים. איך עשית לי את זה ? למה הצעת  דווקא לי ניסוי?"

" היו לך עוד הצעות? לא. אז לא הפסדת כלום. בוא נמצא לך תאריך אחר. מה עם חיסון מודרנה בה' באדר?" בתאריך הזה אני לא יכולה." אמרה נעה

"אל תהיי בררנית מה כבר יותר חשוב מהחיסון?"

"האמת" אמרה נעה בבישנות.  "בתאריך הזה אני מתחתנת."

"אה" אמרה בלהה. אז את לא תצטרכי חיסון לקורונה"

למה? נעלבה נעה. " כי נישואים זה כאב ראש, כשתכנסי לבית אחרי יום עבודה את תקבלי חום רק מלראות את הבלאגן, אם תתחתני עם אשכנזי בכלל תאבדי חוש טעם וריח, והכי גרוע כשיגיעו הילדים עייפות כרונית לפחות לכמה חודשים. אין לך מה להתחסן בובהל'ה. נישואים זה החיסון הטבעי".

 

הכותבת היא אחות, בת 28, גרה בראש צורים, נשואה ואמא לשניים. גילוי נאות בעצמה חיסנה לקורונה בשבוע שעבר