1. הסכם העודפים שנחתם מוקדם יותר (שני) בין 'ימינה' למפלגת 'תקווה חדשה' של גדעון סער, לא אמור להפתיע אף אחד. שני התלמידים לשעבר הצהירו כי הם באו להחליף את המורה שהשפיל אותם בכל הזדמנות שרק הייתה לו, אז אך טבעי שההסכם הפוליטי הראשון שלהם במערכת הבחירות הנוכחית יהיה ביניהם.

למען האמת, כשבוחנים את עמדותיהם של בנט ושל סער וחברי מפלגתו – צביקה האוזר ויועז הנדל – השאלה הראשונה שעולה היא; למה הם לא באותה מפלגה? מדובר באנשי ימין שעבדו לצידו של נתניהו לאורך שנים, רואים את מדינת ישראל דרך אותם משקפיים ומאמינים באותם דברים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט בראיון לרוני קובן (צילום: כאן 11)

2. בדרך כלל להסכמי עודפים אין משמעות מרחיקת לכת. מדובר במהלך טכני עליו חותמים ראשי שתי מפלגות שקרובות זו לזו באידיאולוגיה, בכדי למזער נזקים ואיבוד קולות של המחנה. אלא, שבהסכם הזה נראה שיש יותר מניסיון טכני למנוע איבוד קולות, ויותר הכרזה שמעידה על כוונותיהם של החתומים עליו.

3. מעבר לכך, ההסכם אמור גם לסמן לבצלאל סמוטריץ' את הכיוון אליו הולכת מפלגת 'ימינה'; הקמת ממשלה עם גדעון סער, שתהיה ככל הנראה מפלגת כל בכל, עם יש עתיד וישראל ביתנו, מהלך אשר סמוטריץ' כבר הביע התנגדות אליו. גם הדיווח של דפנה ליאל שסמוטריץ' עצמו לא עודכן על כך, אמור להעלות את מפלס החשדות של יו"ר האיחוד הלאומי בכל הנוגע לכוונותיו של השותף הפוליטי שלו ביום שאחרי הבחירות.

4. ההסכם בין בנט וסער נחתם כשברקע דיווחים על מבוי סתום בין סמוטריץ' לבנט בנוגע להרכב הרשימה המשותפת בה הם ירוצו. חזרה למערכת בחירות אחורה יכולה להזכיר לסמוטריץ' שגם חתימה על הסכם לפני הבחירות לא מבטיחה כלום בנוגע ליום שאחרי.

גם הרב רפי פרץ, זה שככל הנראה יפרוש מהחיים הפוליטיים בימים הקרובים, חתם על הסכם ריצה משותפת עם בנט וסמוטריץ', וכמאמר הקלישאה: איך זה נגמר, בסוף כולם יודעים. יו"ר הבית היהודי התעלם מההסכם ונכנס לממשלת נתניהו החמישית.

5. איש אינו ערב שזה לא מה שיקרה גם הפעם, רק עם דמויות שונות. קשה לראות את נפתלי בנט מסרב לרוטציה עם גדעון סער, רק בגלל שהוא הבטיח לסמוטריץ' שהוא לא ישב עם יאיר לפיד ואביגדור ליברמן. גם סמוטריץ' לא ירצה להיות זה שימנע מבנט את חלומו להיות ראש ממשלה, אפילו ברוטציה.