אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הסכמים וחיסולים: סיכום אירועי 2020 בעולם

רגע לפני סיום השנה האזרחית, כתבי סרוגים מסכמים את האירועים הגדולים של 2020. לצד אירועי הקורונה, השנה החולפת כללה גם אירועים משמעותיים נוספים בכל רחבי העולם - בהם חיסולים, הסכמים ושחרורים

הסכמים וחיסולים: סיכום אירועי 2020 בעולם
  (צילומים: שאטרסטוק)

אין ספק שהעולם יזכור את שנת 2020 בעיקר בגלל הקורונה, אך לצד המגפה ההיסטורית נרשמו גם שלל אירועים נוספים שזכו לתשומת לב נרחבת. רגע לפני סיום השנה האזרחית, סיכמנו את האירועים הגדולים של 2020 מהעולם.

עוד באותו נושא

קורונה טיים: אלו הסרטים והסדרות שהצילו את 2020

חיסולי הבכירים האיראנים

המתיחות בין איראן לבין ארה"ב (וגם בת בריתה ישראל) הגיעה בתחילת השנה לשיא חדש – זאת לאחר שהצבא האמריקני חיסל את קאסם סולימאני, מפקד כח קודס של משמרות המהפכה ומי שהוביל את כל הפעילות האיראנית מחוץ לגבולות המדינה. מותו של סולימאני הכתה את איראן בתדהמה, ובמשך זמן רב היה נראה כי הצדדים יפתחו במלחמה כוללת – אך למזלנו, משטר האייתוללות עדיין לא הגיב למתקפה האמריקנית.

החיסול הדרמטי התאפשר בזכות מידע של גורמי מודיעין מישראל, שעדכנו את ה-CIA כי סולימאני יטוס מסוריה לבגדד ב-2 בינואר 2020 – וינחת בשדה התעופה העיראקי בחצות הלילה. כתוצאה צבא ארה"ב שיגר מל"ט לעבר המטוס זמן קצר לאחר שנחת – וחיסל את סולימאני יחד עם שני בכירים מהמיליציות האיראניות שנסעו איתו.

תמונתו של קאסם סולימאני נישאת על ידי מפגינים באיראן (צילום: שאטרסטוק)

10 חודשים לאחר מכן נרשם חיסול דרמטי נוסף באיראן – הפעם של המדען מוחסן פחריזאדה, שנחשב כאחד מבכירי תוכנית הגרעין הצבאית במדינה. כבר בשנת 2018 ראש הממשלה נתניהו הציג את פחריזאדה כאיום ממשי, כשהזכיר את פועלו בבניית מחסן הנשק הסודי שנחשף על ידי ישראל ואמר לציבור "לזכור את השם שלו" – דבר שמיד הוביל להערכות כי המוסד הישראלי עומד מאחורי החיסול.

נתניהו מתייחס למדען שחוסל בהצהרה מ-2018. ארכיון (צילום: לע"מ)

שני החיסולים היוו מכה קשה לאיראן ולתכנית הגרעין שלה – והזכירו לטהרן ולעולם כולו שישראל וארה"ב לוקחים את האיום האיראני ברצינות רבה, ויפעלו כדי לוודא שאיראן אף פעם לא תגיע לנשק גרעיני. אמנם השנה הקרובה תעמיד את ההתחייבות האמריקנית הזו למבחן, עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן ורצונו לחזור להסכם גרעין חדש – אך אין ספק שארה"ב תמשיך לשמור על ישראל מול איום האייתוללות. 

הצגת "עסקת המאה"

מאז שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן, הוא פעל ללא הפסקה למען ישראל: החל מההכרה בירושלים כבירת ישראל ובריבנות הישראלית על רמת הגולן, דרך העברת השגרירות האמריקנית, וגם שינוי המדיניות של ארה"ב כלפי ההתיישבות ביהודה ושומרון. אך ב-28 בינואר 2020 התמיכה האמריקנית הגיעה לשיא, כשהממשל הציג את "עסקת המאה" לשלום בין הישראלים לפלסטינים, ששינתה את כל המוסכמות לגבי הסכסוך המתמשך וקידמה תכנית ריאליסטית שלא מתבססת על החזרת שטחים.

טקס הצגת התכנית התקיים בבית הלבן במעמד הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, שאמר כי מדובר ב"יום היסטורי למדינת ישראל ואחד הימים החשובים בחיי". בניגוד לתכניות שלום קודמות, תכנית השלום לא דרשה מישראל וויתורים נרחבים וקיבעה את העמדה הישראלית והאמריקנית בנושאים הנמצאים במחלוקת: ירושלים היא בירת ישראל ולא תחולק, והפלסטינים יוכלו לקבל מדינה משלהם אך מבלי לפגוע בהתיישבות הישראלית – שעליה ישראל תוכל להחיל ריבונות.

למרות המעמד ההיסטורי, בחודשים שעברו מאז תכנית השלום לא קודמה כלל – דבר שעורר זעם רב בקרב הימין בישראל. תאריך היעד להחלת הריבונות הגיע וחלף ללא שום שינוי, ובוושינגטון העדיפו להתעסק בנושאים אחרים – ולבסוף יוזמת הריבונות נדחתה באוגוסט כחלק מההסכם עם איחוד האמירויות (ראו על כך בהמשך). כעת, עם כניסת הממשל החדש של ג'ו ביידן, נראה כי "עסקת המאה" תגיע לסוף ימיה בקרוב – אך בישראל יוכלו להתנחם בשלום שהושג עם מדינות אחרות, גם אם הסכסוך מול הפלסטינים עדיין נשאר ללא פתרון.

הסכמי השלום עם ישראל

"עסקת המאה" אמנם לא הביאה את הריבונות ליהודה ושומרון, אך במקום זאת ישראל זכתה השנה לכונן יחסים דיפלומטיים עם לא פחות מ-4 מדינות מוסלמיות ברחבי העולם. הסכמי השלום ההיסטוריים התאפשרו בזכות היוזמה האמריקנית, שתיווכה בין מנהיגי המדינות השונות והביאה להסכמתם להגיע לנורמליזציה עם ישראל.

המדינה הראשונה שהגיעה להסכם הייתה איחוד האמירויות, ובהמשך גם בחריין הגיעה לסיכומים והצטרפה לטקס החתימה בוושינגטון. חודש לאחר מכן הייתה זו סודאן שהסכימה לנורמליזציה בתמורה להסרתה מרשימת המדינות התומכות בטרור, ובחודש האחרון מרוקו הצטרפה להסכמים וחידשה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל אחרי 20 שנה של ניתוק.

בחודשים מאז נרשמו שלל ביקורים מדיניים של משלחות ישראליות בדובאי, אבו דאבי, מנאמה, חרטום ורבאט, לצד הסכמי שיתוף פעולה שנחתמו בין המדינות השונות. במקביל, ישראל וארה"ב התחייבו שיהיו מדינות נוספות שיצטרפו להסכמי השלום בעתיד הקרוב מאד – ולפי ההערכות, רשימת המדינות הללו תכלול את סעודיה, עומאן, ואולי מדינות נוספות. האם ישראל תקבל בנות ברית חדשות גם ב-2021? נקווה מאד שכן.

הבחירות בארה"ב

ארבע שנים אחרי הניצחון הדרמטי של דונלד טראמפ, ארה"ב חזרה לקלפי בנובמבר כדי לבחור האם הנשיא ימשיך לכהונה שנייה – או יוחלף על ידי ג'ו ביידן, סגנו של ברק אובמה שטראמפ החליף בבית הלבן. כבר מהרגע הראשון היה ברור שמערכת הבחירות תהיה דרמטית וקשוחה במיוחד – אך משבר הקורונה לא רק שינה את כל הכללים לבחירות, אלא גם הדגיש עד כמה ארה"ב מפולגת כיום בכל נושא אפשרי

הקמפיינים של טראמפ וביידן לא היו יכולים להיות שונים יותר אחד מהשני. בעוד שהמועמד הדמוקרטי התאים את הקמפיין לימי הקורונה כשערך עצרות ברשת ובאירועי "דרייב אין", טראמפ זלזל במגפה והתנהל בדיוק באותה הדרך שבה הגיע לניצחון ב-2016 – בלי מסכות, בלי ריחוק חברתי ובהתעלמות מהאזהרות של מערכת הבריאות. גם כשטראמפ נדבק בעצמו בקורונה חודש לפני ההצבעה, הוא לא נתן לזה לעצור אותו והמשיך לטעון כי "ניתן לחיות עם הנגיף".

משבר הקורונה הוביל גם לשינוי נרחב בהליך ההצבעה – שהתבצע בעיקר בדואר, כשרבים חששו מהאפשרות שידבקו בתור לקלפי. כתוצאה, גם הימים שאחרי ההצבעה היו שונים מכל מה שהכרנו: אם בעבר ההכרזה על הנשיא הבא הייתה מגיעה תוך שעות מרגע סגירת הקלפיות, הפעם אזרחי ארה"ב נדרשו לחכות 4 ימים לפני שביידן הוכרז כמנצח – וגם זה התלווה בבלבול נרחב, לאור הטענות חסרות הבסיס של טראמפ לזיופים ש"גנבו" ממנו את הבחירות.

חודש וחצי לאחר מכן, טראמפ עדיין מסרב להכיר בתוצאות הבחירות – אך למרות שלל ההכחשות והציוצים הזועמים, ביידן עדיין צפוי להיות מושבע כנשיא ב-20 בינואר ויחליף את טראמפ, גם אם הנשיא היוצא יבחר להחרים את הטקס. כעת השאלה העיקרית שעוד נותרה היא האם שני היריבים ייפגשו שוב ב-2024 לקרב נוסף על הבית הלבן.

שחרורו של יונתן פולארד

35 שנה אחרי שהורשע בריגול עבור ישראל, ו-5 שנים אחרי ששוחרר מהכלא האמריקני בתום ריצוי עונשו, משרד המשפטים הודיע ב-21 בנובמבר כי הוחלט שלא להאריך את ההגבלות שהוטלו על יונתן פולארד – ובכך הגיע הסוף לאחד המאבקים הארוכים ביותר בהיסטוריה הישראלית. כעת, אחרי עשרות שנים שבהם נענש עבור פעולותיו, פולארד חופשי לחלוטין ויוכל לפעול כרצונו ללא מעקב או מגבלות.

נתניהו משוחח עם פולארד (צילום: איתי בית און)

למרות ההתרגשות הנרחבת בישראל והציפייה שפולארד יעלה לארץ, בארה"ב עדיין מעריכים כי הוא לא יגיע לישראל בזמן הקרוב – אלא יישאר בניו יורק תחילה כדי לשיוכל לטפל ברעייתו אסתר, החולה בסרטן. כעת נשאר לחכות ולראות מתי יבחר להגשים את חלומו לגור בירושלים – והאם ממשלת ישראל תמשיך לפעול למענו כפי שעשתה בעשרות השנים שבהם היה כלוא בארה"ב.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
חשש גדול מאוד...
הראל | 31-12-2020 14:33
חשש גדול מאוד לחייו של טראמפ❗ יש חשש שינסו להתנקש בו...האיראנים רוצים לנקום, הסינים רוצים להוריד אותו וגם לדמוקרטים לא חסרות סיבות... ה6 בינואר מדאיג...