עמי ארצות אינם צריכים להביע דעתם בנושאים תורניים
האם כל אדם ברחוב רשאי לייעץ בנושאים רפואיים או לחלק תרופות לכל עובר ושב? אז מדוע בסוגיות תורניות מובהקות לא משאירים את ההכרעה למומחים האמיתיים?
ארצנו, בינתיים הקטנטונת, היא חלק מארץ החיים מלאת חיוניות של קודש. ונשימתיות זו מתגלה, בין השאר, מידי פעם, בתופעות מעניינות ביותר.
ואם את סימני הלידה הלאומית מובעים ביבול החקלאי ההולך וגדל, וסימני הילדות בגבורה צבאית ותעשייתית, הנה, סימני נָערות, שהם סימני הופעת הדעת, מתפרסמים על ידי בירור סוגיות אמוניות תורניות מובהקות.
ואותו התהליך שעובר על כל אחד מאתנו מילדותו עד בגרותו, חל גם על האומה כולה עם הבדל אחד והוא שמה שנחוץ לאדם היחידי במספר שנים מצריך לאומה כמעט אותו מספר אבל של דורות! זאת הסיבה שבזמן האחרון מתרבים בירורים יותר ויותר רוחניים ותורניים, אם ביחס לקדושת הארץ והמדינה ושייכותנו אליה, אם ביחס לעם היושב בציון ואת הלא-יהודים הנספחים אליו, ועוד ועוד עד הפרשה האחרונה, בחירת הרבנים הראשיים.
וככל מדינה דמוקרטית שמעצם מהותה מחליטה להעניק לכל אזרח זכות הכרעה, הננו פוגשים דעות מאוד מגוונות שכולן נחשבות לסבירות בפני החוק, גם כאשר מדובר בנושא צבאי מובהק, או מדיני מסוכן, או אקולוגי חיוני, ואין העדפה בתור אזרח לרמטכ"ל על הטוראי, או לראש החוג לאנרגיה אטומית על איזה תושב שעדיין אינו יודע קרוא וכתוב.
עם הארץ לא מבין בסוגיות רבניות
אומנם בנושאים האמוניים-תורניים היינו מצפים שלפחות בעמדות האידיאולוגיות יתבלט ההבדל בין מי שלמד שנים רבות בישיבה לבין מי שלא זכה בכלל לכך. וכמה מצער לשמוע חבר כנסת חובש כיפה, קצין גבוה לשעבר, מצהיר ללא בושה "שבחירת הרבניים הראשיים הללו היא אסון לאומי". יש כמובן לקונן עליו ועל יהודים כמותו שלא השכילו להיצמד לתלמיד חכם על מנת שידריך אותם בחייהם הפרטיים או הציבוריים.
וכי כל אדם ברחוב רשאי לייעץ בנושאים רפואיים או לחלק תרופות לכל עובר ושב? ומדוע בסוגיות תורניות מובהקות לא נשאיר את ההכרעה למומחים האמיתיים? וכאשר יש לפסוק בעניינים הנוגעים לעתיד האומה ולכל הדורות הבאים, איך מאפשרים למומחים בתחומים המידיים להכריע? וכי המצביא המוצלח במאה הקודמת יכל לייעץ לחיילינו היום? ומי שהתמסר בהצלחה בכל כוחו ומאודו לפתרון בעיות של העולם הזה יוכל להנחות אותנו בענייני עולם הבא?
נוסף לכך בכל הדורות היה ניכר היטיב ההבדל, במיוחד בנושאים אלו, בין המוגדר עם הארץ לבין התלמיד חכמים. כיום הגישה הנוחה למאגרים הממוחשבים של ההלכה בלבלה את דמיונם של כמה עמי הארצות ועודדה אותם לפנטז שהם מביני דבר בסוגיות אלו שברומו של עולם.
אבל מה נאמר כאשר למדנים רציניים, שיכלו להיות תלמידי חכמים אמיתיים, מתבטאים ביחס לכבוד הרבנים שנבחרו לכהונה הרמה של רבנים ראשיים לישראל בדיוק כמו חסרי השכלה תורנית או כמו עיתונאים?
ומכאן עצה טובה לכל מי שלמד שנים רבות בישיבה, בחן את עצמך, אם בסוגיות אמוניות תורניות כגון התנתקות, בחירת רבנים ראשיים, עתיד שטחי ארץ ישראל, גיורים וכדומה, סברותיך ונימוקיך זהים לאלו של אחינו שלא חבשו ספסלי הישיבה ולא זכו לשמש תלמידי חכמים גדולים, דע שעדיין לא יצאת מגדר עם הארץ ועליך לשוב בדחיפות לבית המדרש.
==
הרב יוסף זייני הוא רב שכונה ד' וראש ישיבת אדר היקר באשדוד.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו