הפרקליטות הגישה הערב (ראשון) את תגובתה לעתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה, במסגרתה נדרש בית המשפט להורות לניסנקורן, מנדלבליט ולנציב שירות המדינה לנמק למה הם לא נוקטים בהליכים משמעתיים נגד המשנה ליועמ"ש דינה זילבר בעקבות הביקורת שמתחה כנגד הממשלה.

על פי עמדת הפרקליטות, יש לדחות את העתירה כיוון שהיא תיאורטית כיוון שזילבר סיימה היום את תפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. עמדת הפרקליטות נאמרת למרות שניתן להעמיד את זילבר לדין משמעתי עד שנתיים לאחר סיום תפקידה.

בנוסף, נטען כי העתירה הוגשה מוקדם מדי, טרם התקבלה החלטתו של מנדלבליט האם לנקוט בצעדים משמעתיים נגד המשנה לו, זילבר, זאת למרות שהיום הודיע היועמ"ש לזילבר כי החליט שלא לנקוט נגדה בצעדים ובעקבות כך הודיעה נציבות שירות המדינה כי לא ינקטו נגד זילבר הליכים.

עוד טענה הפרקליטות כי אין להתערב בהחלטת הנציבות שלא לפתוח בחקירה משמעתית נגד זילבר, כיוון שמדובר ב"החלטות העולות בקנה אחד עם הוראות הדין, הן נסמכות על אדנים מוצקים ובוודאי המדובר בקביעות המצויות במתחם הסבירות, ואין כל עילת התערבות בהן".

עו"ד שמחה רוטמן: "תגובה מביכה של היועמ"ש" (סרוגים)

היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה שהגישה את העתירה, עו"ד שמחה רוטמן, מסר לסרוגים: "מדובר בתגובה מביכה של היועץ המשפטי לממשלה. החוק קובע במפורש כי ניתן להתחיל הליכי משמעת כנגד עובד במשך שנתיים אחרי פרישתו, כך שסיום תפקידה של זילבר אינו מעלה ואינו מוריד".

"בנוסף, טענת היועץ המשפטי לממשלה לפיה מדובר בעתירה מוקדמת שמיצתה את עצמה והפכה לתיאורטית הייתה יכולה להיות משעשעת אם לא היה מדובר באירוע עצוב, של עובדי מדינה ששכחו שהם אמורים להיות משרתי הציבור ולתת לו דין וחשבון".

רוטמן הוסיף: "כשהעומדים בראש מערכת האכיפה מרשים לעצמם להתעלם באופן בוטה מהחוק, הם לא יוכלו לגלגל עיניים ולהאשים איש מלבד עצמם באובדן האמון הציבורי. נותר לקוות שבית המשפט לא ישתף פעולה אם תיאטרון האבסורד של היועץ המשפטי לממשלה ואנשיו".

זילבר: "שיח המשילות הוא לפעמים מפלטו של פייק מנהיג"

כזכור, זילבר אמרה במהלך נאום בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "לפעמים כדי לא להודות באמת המצערת של היעדר מנהיגות, או חוסר יכולת אישית, מפעילים את הוונטילטור המפזר אשמה לכל עבר, או אומרים – 'למדינה יש בעיית משילות'. שיח המשילות הוא לפעמים מפלטו של פייק מנהיג".

לעמדת התנועה, אמירותיה של עו"ד זילבר נאמרו תוך חריגה מהוראות תקנון שירות המדינה וכי אין זו הפעם הראשונה בה היא חורגת מההוראות.

התנועה טוענת כי בדבריה של זילבר יש ביקורת ברורה על ראש הממשלה, שרי הממשלה ומדיניותם ועל חברי כנסת, נבחרי ציבור, המקדמים את המשילות בישראל. זאת בעוד שעל פי תקנון שירות המדינה חל איסור על עובד בדרגתה של עו"ד זילבר, לבקר את הממשלה וכך גם קבע בית המשפט העליון.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

דינה זילבר. ארכיון (קרדיט: דוברות הכנסת)