אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עד כמה אתם מאמינים בחלומות?

אחד היסודות העקרוניים בהנהגת ה' הוא, שהקב"ה מקדם את העולם בכל רגע ורגע. מטרתנו היא לקרב את העתיד אל ההווה, לאפשר לחזיונות העתידיים להיכנס אל המציאות הגבולית הנוכחית

עד כמה אתם מאמינים בחלומות?
  (צילום: שאטרסטוק)

סוגיית החלומות העסיקה את טובי מוחות הפילוסופים, הפסיכולוגים וחוקרי המוח לאורך שנות הקיום. תופעת החלום, המציאות המעורפלת שמחוץ לקיום החיים השגרתי, משותפת לכל בני האדם. היא אינה תופעה חדשה ואין היא נחלת העולם המודרנית.

מימות עולם החלומות היוו חלק ממכלול חייו של האדם האנושי. החלום, כיציאה ל"עולם אחר" שאינו כבול למסגרות העולם הזה, תמיד היה עצם חי ונטוע במעמקי האישיות של האדם. גם בשנות דיכוי החופש וחירות המחשבה של האינקוויזיציה, המשיכו בני העולם לחלום בהיחבא על שלטון, מלוכה, עצמאות וחופש מכל רודנות ואיומים. אם באור היום אין אפשרות לכך, בלילה, בזמן שאין איש רואה – נמשיך לחלום.

צילום: ערוץ מאיר

ברנרדו קסטרופ, מדען מחשבים, פילוסוף ופַּן-פְסיכיזט, טוען שאחד המשפטים היותר מזיקים להתפתחותו הרוחנית של ילד הוא, "זה היה רק חלום". המסר הסמוי שעובר במשפט זה מנסה ללמד את הילד על שני עולמות שונים: העולם הפיזי, המציאותי והממשי; וכנגדו – עולם החלומות הרוחני המנותק, האוורירי והתלוש מהמציאות.

הילד, לעומת האדם הבוגר והשכלתני, אינו רואה הבדל בין חלום למציאות; מבחינתו מה שהיה בחלום לילה ומה שנצפה בסרט דמיוני – אחוזים הם במציאות בצורה מלאה.

הפיכת החלום לעצם זר מצמצמת את עולם התודעה של הילד ומגבילה את שאיפותיו. אמנם בחלומות יש סיגים ו"אין חלום בלי דברים בטלים", אך החלום יחד עם הדימויים והסיפורים שמתרחשים בתוכו, מהווים אמצעי חשוב ללימוד עולם הנפש – כפי שמנסה הפסיכולוגיה לעשות, והוא גם מכשיר ללימוד נשמת האדם והעולם – כפי שמתברר אצל יוסף הצדיק; הן ביחס לחלומותיו הוא, והן ביכולתו לפתור ולפרש חלומות לאחרים. יוסף מחדש את הקישור העמוק אל החלומות, את ההשפעה האדירה שהם יכולים לייצר בעולם.

עוד באותו נושא

זמני כניסת ויציאת שבת פרשת מקץ תשפ"א

זוכרים את החלומות שלכם?

בפרשתנו, פוגש יוסף את אחיו שנים רבות לאחר אותה מכירה. אחת הנקודות העיקריות סביבן מתרחש המפגש הזה, מתבטאת בתיאור התורה: "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם".

בהבנה ראשונית ופשטנית, כוונת הדברים היא לרמז על יצר הנקמה שמתעורר ביוסף – "הנה אחיי שהשליכו אותו לבור מפני שאני "בעל חלומות" זקוקים לי – עתה הגיע הזמן להשיב להם על אשר עוללו לי". זיכרון החלומות, על פי הבנה זו, נועד להשיב לאחים על מעשיהם מידה כנגד מידה.

אולם הזוהר הקדוש (מקץ קצט, ע"ב) רואה את הדברים באור אחר לגמרי:

"וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם – זָכַר אוֹתָם, מִשּׁוּם שֶׁאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהֲרֵי חֲלוֹם שֶׁהוּא טוֹב, צָרִיךְ אָדָם לְהַזְכִּירוֹ, שֶׁלֹּא יִשָּׁכַח, וְאָז מִתְקַיֵּם, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁכָּח לִפְנֵי הָאָדָם, כָּךְ נִשְׁכָּח עָלָיו" [מתורגם].

החלום במהותו מבטא חוסר הסתפקות בהווה, השתוקקות למציאות שמעבר למה שנגלה לעיניים. יוסף הוא "בַּעַל חֲלוֹמוֹת", המציאות הנוכחית מתגמדת אצלו ביחס לעתיד הגדול, ולכן הוא עסוק כל הזמן בחשיבה קדימה. כבר כשהיה נער צעיר בבית אביו, חלם יוסף על מלכות וגדולה. יוסף ראה בעיני רוחו כיצד הוא מנהיג את כל בית אביו.

אמנם חלומותיו היו תלושים לגמרי מהמציאות באותם ימים, אך בכל זאת המשיך יוסף לחלום, הוא המשיך לזכור את חלומותיו. בבית אדונו ואף בבית האסורים הוא ממשיך להיות קשור לבוראו, לחלומותיו, לתפקידו.

עוד באותו נושא

פנימיות בקטנה: הטעויות שהובילו למכירת יוסף


3

"סוד החלומות"

הזוהר המובא לעיל, פותח את דבריו ב"רָזָא דְחֶלְמָא" – סוד החלומות. לפי דבריו, כדי שחלום טוב יתגשם האדם מוכרח לזכור את חלומותיו. הזכירה של החלומות הטובים, הן אלה הבאים לאדם בחזיון לילה והן אלה הרוחשים בְּלִבּו באופן מודע, מבטאת שותפות להנהגת ה' את העולם.

אחד היסודות העקרוניים בהנהגת ה' הוא, שהקב"ה מקדם את העולם בכל רגע ורגע. מטרתנו היא לקרב את העתיד אל ההווה, לאפשר לחזיונות העתידיים להיכנס אל המציאות הגבולית הנוכחית. החלומות נועדו לטובתנו, על מנת לאפשר בדמיוננו חיים עליונים וגדולים יותר. הזכירה של החלומות וכתיבתם על לוח הלב, מהווים שייכות עמוקה לקול האלוקי שפועם באדם.

אז האם המציאות הפיזית אמיתית יותר מחלומות הלילה? תלוי את מי שואלים. יש אנשים שהמציאות הקיומית מהווה עבורם קרקע יציבה ואילו העולם הרוחני אינו אלא "אפשרות" או "פורח באוויר", ויש כאלה שהעולם הרוחני הוא היציב והקיים, בעוד העולם הפיזי ארעי ועומד בפני שינויים.

מי שמאפשר לעצמו לחלום, לקרב את העתיד הגדול אל העולם הזה, לצאת מגבולות המוכר והידוע – יצליח להיות שליט על מצרים; על המיצרים והמגבלות של העולם הזה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
מאמר זה נותן...
מיכל | 19-12-2020 17:44
מאמר זה נותן לנו הצצה מרתקת לעולם החלומות הן בפן הפילוסופי והן בהקשר לפרשה. גאה בך על כתיבה יפה שכזו. המשך בכוחך זה.
2
ויזכור - זכירה סופית של התגשמות
משה אהרון | 20-12-2020 8:54
בסד. מי שחולם חלום נבואי כל חייו עומד הוא על משמר ההתגשמות. ויזכור יוסף את חלומותיו אשר חלם להם דגש על הסיפא : אשר חלם להם. שכל חייו יוסף לא שכח ולו לרגע את החלומות אשר הביאו אותו להיות רחוק מאביו ואחיו. כל פעם תמה איך וכיצד יתגשמו. והנה כשראה את אחיו שנצרכו לרדת אחריו והם נזקקים לו כמלך, נזכר הפעם בחלומותיו לא כזכירה הרגילה אלא במובן של זכירה שמתגשמת שנאמר אשר חלם להם. שהנה סוף סוף החלום מגשם להיותו מיוחס אליהם [ראה גם ויזכור אלוהים]
3
משהו מסודו של החלום
משה אהרון | 20-12-2020 9:12
בסד. בחלום אדבר בו. אחת מדרגות הנבואה הנמוכות הוא החלום [נמוך ממנו בחידות] שהמרכיב הנבואי בחלום איננו צלול וברור מתערבבים בו הרבה סיגים משל חומר רב בנפה ואתה צריך לסננה כל הזמן עד שנמצא בידך התוכן הממשי. - הנבואי. החלום הוא דיבור שפיענוחו כל כולו תלוי בחולם עצמו . שלכשיקץ צריך הוא לידע איך וכיצד לסנן ולפענח יש ויצטרך הוא גם לפרספקטיבה ארוכה של זמן נמשך ואזיי צריך הוא לשמר את הזיכרון. ואם החולם משמר ומטפל נכון בחלום יש ויזכה לנבואה הגלומה בו. ויש אשר גם מאבדים את הפוטנציאל . יוסף ידע לשמר ולסנן שכשמיד נדרש לפענח שני חלומות של שני השרים מיד תווה הקשר לשני חלומותיו והחל להגות כיצד זיקה כל שהיא ביניהם מקדמת את חלומותיו שלו. וכשפרעה גם הוא חלם שני חלומות מיד נזכר בשני חלומותיו ומיד ידע כי הקו העקרי בשניהם שהוא חלום אחד .מכאן ואילך הייתה לו כבר כעין מראה ברורה.....
4
ה"סיגים" אשר בחלום
משה אהרון | 20-12-2020 9:36
בסד. הסיגים אשר בחלום ================. הקשר הנבואי לקבה תלוי במידת ערכו של האדם מעטים זוכים לקשר נבואי של קו צלול וברור ללא כל רעשי רקע או מסך מעונן. ויש אנשים אשר אישיותם מעורבבת יש בהם לא מעט זיקוקידינור של טוב .אך גם יש בהם בהתנהגותם הרבה עננים לעיתים עכורים ומאפילים .כך שגם התמונה הנבואית שבחלומם הנה תמונה הזרועה סיגים מעין עננים עכורים או רעשי רקע מבלבלים. ואשר מטשטשים את המסר הנבואי יעקב אבינו למשל היה יותר נביא של חלום. אך חלומותיו כמידת אישיותו היו פחות ספוגים בענני עכור הדיבור היה יותר צלול ודומננטי אך עצם העובדה שההתגלות הייתה בחלום מצביע הדבר על כך שלמרות הכל הקבה לא היה שבע רצון ממכלול התנהגויותיו. משה אהרון
5
הרבי
נועם | 10-05-2021 15:43
הרבי מלובביץ' ישו מוחמד הנביא מואפק טריף